"קשה לי לגייס כוחות למאבק בכאב"

מירה בולבה מתחילה להתייאש, היא מאבדת אט אט את מעט התקווה שעוד היתה בה. לאחר הניתוח השמיני שעברה, התברר כי החיים בצל הכאב עדיין נמשכים ולא חל שיפור בכאבי הגב ומכאן - גם בכאבי הנפש
מאת מירה בולבה
| 02/07/2008 |
צפיות: 6,659
בפרק השמיני ביומנה של מירה בולבה, היא נשמעת פחות נחושה ונטועת תקווה, הייאוש בוקע מקולה והיא תלויה כרגע בחסדיו של צילום M.R.I שעשוי לאתר את הבעיה. החיים בצל הכאב - פרק שמיני:

החלום הוורוד נגוז, אני חוזרת אליכם בלי ברגים בגב, אבל עם כאבים ועם תסכול גדול נוסף.

נפרדנו בפסח האחרון בקטע מאוד אופטימי, שבו עברתי את הניתוח השמיני שלי להוצאת הברגים שהיו מנת חלקי במשך 16 שנה מאז קובעו בגבי. שמונה ברגים גדולים שקשה להאמין שישבו לי בגב כל אותן שנים.

בינתיים החלמתי מהניתוח עצמו, אבל נשארתי עם הכאבים בגב כפי שסבלתי לפני הניתוח.

לאחר שגייסתי את כל כוחותי כדי להרגיש אופטימית לקראת הוצאת הברגים, גייסתי פנטזיות איך ארגיש חופשייה מכאבים, איך אוכל לשקם את עצמי, לחזור לחיים נורמליים, מתברר היום, שגם אופטימיות זעירה וזהירה היא לא עניין של מה בכך.

נשלחתי על ידי האורתופד שלי לצילום M.R.I אותו עשיתי השבוע, ובעוד שלושה שבועות בערך אקבל את התשובה.

בניגוד לאנשים מן היישוב שמחכים ומקווים בדרך כלל לתשובות שליליות לבדיקות שלהם, אני מחכה לקבל תשובה חיובית, תשובה שתראה סוף סוף מה לא בסדר ומאיפה אני מייצרת כאבים כאלה חזקים.

למידע נוסף בנושא בעיות גב, דיכאון היכנסו לפורומים:
פורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיה
פורום כאבי גב, עמוד שדרה
פורום נכויות, מחלות כרוניות
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום אורתופדיה

בשבילי, תשובה שלילית תהיה אכזבה גדולה, כי אשאר באותו מקום בלי לדעת איך ולמה, מה וכמה ואצטרך להמשיך לסבול גם לאחר שנות דור עם כאבים בלתי נגמרים.

אני לא יכולה לדלג על המצב הנפשי שעובר עלי בתקופה זו, קשה לי מאוד לקבל את האכזבה, קשה לגייס כוחות להתמודדות עם הכאבים, הגוף והנפש חברו יחדיו, הם לא מתפקדים לא ביחד ולא לחוד.

לכתבות יומן אישי נוספות:
השתלות איברים: "אני אופטימי ומאוכזב"
"אצלי, הישרדות זו לא תוכנית טלוויזיה"
"אמרו שלא אשוב לתפקד בלי חמצן"
"צה"ל אחלה, אבל חושב שאני מצורעת"
"התפרקתי, כי גם אינרציה נגמרת בסוף"

אין חשק לעשות משהו מועיל, בקושי התיישבתי לכתוב מילים אלו. אני מוצאת עצמי מחפשת כל פעם איזה יעד קטנטן שאליו אני מכריחה את עצמי לשאוף והיעד הבא שלי הוא קבלת התשובה של הצילום.

אין לי תכניות ארוכות טווח, נחכה לתשובה, אחר כך נראה מה יהיה. אלו חיים קשים לאדם סובל. מאגר הכוחות הולך ואוזל ואני משתמשת כבר ברזרבה. אני מצטערת על נימת דבריי הפסימית, אבל אינני יכולה לעשות שקר לנפשי ולכתוב אחרת ממה שאני מרגישה.

ניפגש בעוד כמה שבועות לאחר שאקבל את התשובה מה-M.R.I ואשתף אתכם בהחלטות שלי בהתאם לכך.

יומן: החיים לצד הכאב
"יש לי בעיה בגב, לא בעיה נפשית"
"כאילו לא היה ניתוח"
"לא רציתי לחיות, אבל לא רציתי למות"
"לנשום קצת אוויר, להרגיש כמו כולם"
"איך 7 ניתוחי גב קשים לא עזרו לי?"
"גיליתי שהוציאו ממני 8 ברגים"

לאתר של העמותה למאבק בכאב

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר