הפרעת זהות דיסוציאטיבית: כל מה שרציתם לדעת על פיצול אישיות

הגמד – בעל הקול העבה והמחוספס שהיה מדבר על קומתו הנמוכה.
הילדה – הייתה בקול ילדותי ודקיק מבקשת להתכרבל ולהיות עטופה ומוגנת, מדברת על בובות ומשחקים בבית הבובות.
השובב – בקול של בן, רץ בועט, מטפס על עצים ומקלל.
המפתה – בקול נשי מתמשך, מבקשת שתראה כמה היא יפה, תנועות המדגישות את הגוף והשפתיים.
המלכה – בקול סמכותי נותנת הוראות תעשה כך וכך.

אלה היו חמש האישיויות של עדנה, אישה נאה מאד, בת 32 נשואה עם שני ילדים. היא הגיעה לטיפול בעקבות משבר בנישואים שבעקבותיו רצתה להתגרש. בעלה היה אדם סמכותי וקצר רוח, לא מקשיב, מזלזל בעיסוקיה האומנותיים, לא מצליח במיוחד בעסקים. היא עצמה הייתה אומנית מוכשרת ולא מצליחה במיוחד, היו לה תנודות חריפות במצבי הרוח. בפגישות היו פעמים שהייתה מתנתקת מהסביבה לא מדברת ולא מגיבה.

ערב אחד, הפגישה נמשכה שלוש שעות שבהן עברה בין כל 5 הזהויות, כל פעם דיברה בקול אחר והתנהגה בצורה המתאימה לקול ולזהות. הזהויות השונות דיברו איתי וענו על שאלותיי, כל פעם בקול אחר וברגש אחר. לאחר שעה כזאת התכרבלה על השטיח, לא זזה ולא דיברה.

בפגישה הבאה סיפרה לי כיצד אביה השתקן והסגור, אנס אותה בגיל 6. באמבטיה מלאה מים זה קרה והיא זוכרת את הכאבים והצבע האדום של המים.
לא תמיד הייתה בטוחה שאכן זה מה שקרה. הוריה לא היו בחיים ולא היה עם מי לעמת את הזיכרון.
כשסיפרה על האונס לאחיה השתקן והסגור הוא לא האמין וניתק אתה את הקשרים.
עדנה התגרשה והיא מתפקדת בסדר כאמא וכאזרחית וכאדם, ללא זוגיות.

הפרעת זהות דיסוציאטיבית, אשר בעבר כונתה 'הפרעת אישיות מרובת פנים' או 'פיצול אישיות', היא סוג של הפרעה דיסוציאטיבית – הפרעה נפשית המתאפיינת בשיבושים בתודעה, בזיכרון, בתפיסה או בזהות. הפרעת זהות דיסוציאטיבית נמנית בין שלוש ההפרעות הדיסוציאטיביות העיקריות, עם אמנזיה דיסוציאטיבית והפרעת דה-פרסונליזציה.

הפרעת זהות דיסוציאטיבית יכולה להתפתח אצל כל אחד, בכל גיל, ללא קשר לרקע האתני שלו או לרקע הסוציו-אקונומי שבו גדל. אין הסכמה על השכיחות של ההפרעה, יש הטוענים כי ההפרעה נדירה בעוד אחרים סבורים כי השכיחות שלה גבוהה משנהוג לחשוב משום שמרבית המקרים לא מאובחנים. נכון להיום, לפי מחקרים נראה כי 1.5% מהאוכלוסייה סובלים מההפרעה וכי היא נפוצה אצל שני המינים באותה המידה. לרוב האבחון של ההפרעה נעשה בסביבות גיל 30, אך התסמינים שלה מופיעים בין 5 עד 10 שנים קודם לכן.

יש לכם שאלות? היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום פסיכולוגיה

ריבוי זהויות כמנגנון הגנה

ברוב המקרים, ההפרעה, כמו הפרעות דיסוציאטיביות אחרות, מתפתחת כמנגנון הגנה וכדרך התמודדות עם טראומה שארעה בעבר, בדרך כלל התעללות פיזית או התעללות מינית מצד קרוב משפחה, אך גם הזנחה, עדות למעשה אלים או למוות אלים. אף על פי שישנו קשר בין התפתחות ההפרעה לבין החוויה הטראומתית, אין די בכך כדי להסביר את מקורות ההפרעה. ממחקרים עולה כי ככל הנראה ישנה נטייה מולדת שהחוויה הטראומתית מעוררת וכן כי היעדר תמיכה מספקת בהתמודדות עם הטראומה מאפשר להפרעה לספק את ההגנה החסרה.

בפסיכולוגיה ישנן שתי תיאוריות מרכזיות שמסבירות את ההתפתחות ההפרעה, הראשונה נסמכת על תיאוריית ההיקשרות של בולבי שלפיה כאשר ישנה התעללות ממושכת מצד ההורה, שהילד תלוי בו כדי לשרוד, הילד, כדי להתרחק מהסיטואציה, נכנס למצב של ניתוק. מנגנון הגנה זה נכון במיוחד במקרים שבהם ההתעללות נשמרת בסוד ואין מקור לתמיכה חיצונית. התיאוריה השנייה גורסת כי ההתפתחות של ההפרעה קשורה למנגנון הנפשי של האדם, אשר מתקשה להכיל כמה תפקודים בו-זמנית וכן למאפיינים נוספים כמו נטייה להישאב לעולם הפנטזיה. לכן, כאשר אין תמיכה או הגנה חיצונית, הקורבן מפתח אישיות נוספת שמשמשת כמגן השומר עליו ומנחם אותו, וכן יכולה להיווצר אישיות נוספת, של התוקף שאיתו הקורבן מזדהה.

כיצד מזהים פיצול אישיות?

התסמין המזוהה ביותר עם ההפרעה הוא פיצול אישיות לא רצוני, שבו לחולה יש לפחות שתי אישיויות מובחנות זו מזו ונבדלות זו מזו. עם זאת, להפרעה תסמינים נוספים כמו אמנזיה דיסוציאטיבית – סוג של איבוד זיכרון, לא כמו שכחנות ולא בעקבות בעיה רפואית, אלא מעין התקפים של ניתוק מהמציאות; פוגה דיסוציאטיבית – התקף שכחה לגבי מידע אישי מסוים, ההתקף יכול לבוא לידי ביטוי בשוטטות לא תכלית או בניתוק מרגשות; זהות מעורפלת – מצב שבו מרגישים כאילו כמה זהויות שוכנות בתוך הראש או תחושה כאילו יש דיבוק ששולט באדם ובמעשים שלו; והפרעות סומטופרמיות – תסמינים גופניים אשר מעידים על בעיה פיזיולוגית כאשר אין סיבה רפואית להימצאות של התסמינים הללו.

נוסף על כך, הפרעת זהות דיסוציאטיבית לרוב מלווה גם בחרדה ובשינויים במצב הרוח וכן בתסמינים כמו בעיות שינה, הפרעות אכילה, שימוש בסמים ובחומרים מסוכנים, בעיות בתפקוד המיני והפרעת דחק פוסט טראומתית (פוסט טראומה).

יש לציין כי לפי ה-DSM – המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, ישנן תרבויות רבות ברחבי העולם שבהן התנהגות כזו, כשדיבוק או רוח נכנס לגוף של אדם ושולט בו, נחשבת לחלק מטקס רוחני ולא להפרעה נפשית.

כשבאים במגע עם אדם עם הפרעת זהות דיסוציאטיבית מקבלים את הרושם כאילו לא מדברים עם אדם אחד, אלא עם כמה אנשים שונים, כאשר הוא מחליף בין הזהויות שלו. בדרך כלל, לכל זהות יש שם משל עצמה ומאפיינים המייחדים אותה. לכל אחת מהן יהיה סיפור רקע שונה, גיל אחר, מגדר שונה וקול אחר. לחלקן ייתכן שיהיה מאפיין פיזיולוגי ייחודי, כמו צליעה או לקות ראייה. האישיויות לא תמיד מכירות אחת בשנייה ולא מודעות אליהן בהכרח.

למאמרים נוספים של טובי פלד:
החשיבות של הערך העצמי וכיצד לשמור עליו
טיפול פסיכולוגי לילד – סיפור המעשה
הדרכת הורים: כיצד התנהגות ההורה משפיעה על הילד?
פיטורים מעבודה: ניהול רגשות בדרך הטבע
הרעב לאושר: הפרעות אכילה ואובססיה לאוכל בריא

אבחון וטיפול בהפרעת זהות דיסוציאטיבית

הטיפול העיקרי בהפרעת זהות דיסוציאטיבית היא טיפול פסיכותרפי. מטרת הטיפול היא ללמוד כיצד להתמודד עם ההפרעה ולהבין מה הגורמים שלה. לעתים, הטיפול נעשה בתשאול תחת היפנוזה, כך אפשר להגיע לכל הזהויות של האדם, להבין כיצד נוצרו ואיזה תפקיד יש לכל אחת מהן. בצורה זו אפשר לחשוף חוויות ואירועים מחייו של המטופל ולרדת לשורש הטראומה. השלבים הראשונים של הטיפול מתמקדים באיתור כל הזהויות ובאפיון של כל אחת מהן, לאחר מכן מכירים בין הזהויות ומקשרים ביניהן. בשיתוף פעולה בין כל הזהויות אפשר לשפר את התפקוד הכללי של המטופל ואת דפוסי ההתנהגות שלו.

נוסף לטיפול הפסיכותרפי, לעתים יש צורך גם בטיפול פסיכיאטרי תרופתי עם נטילת תרופות נוגדות דיכאון או נוגדות חרדה. עם זאת, נכון להיום אין תרופה ספציפית המיועדת לטיפול בהפרעת זהות דיסוציאטיבית. במקרים שבהם אחת הזהויות היא הרסנית ומסוכנת לעצמה, לזהויות אחרות או לסביבה, יש צורך באשפוז במחלקה פסיכיאטרית.

טובי פלד – פסיכולוג מומחה, מטפל במבוגרים ובילדים בכל הגילים



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר