רשלנות רפואית: על מי מוטלת האחריות בהיעדר רישום נאות?

בתביעה בגין רשלנות רפואית יש להציג את כל המסמכים הקשורים להליך שנעשה, אך מה קורה במקרים שבהם לתובע אין את התיעוד הרלוונטי?
עו``ד בועז אלקלעי
| 30/08/2018 |
צפיות: 820
דירוג: 5.0 מתוך 2 הצבעות
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
פעמים רבות כשאנשים רוצים לתבוע בגין רשלנות רפואית הם נותרים נבוכים וחסרי אונים בפני בית המשפט. הם נאלצים להסביר שאכן נגרם להם עוול, אף על פי שאין בידם הוכחה או תיעוד על ההליך שגרם לכך, הרי אף אחד מהצוות הרפואי לא אמר להם דבר בנוגע לשמירה ולתיעוד של כל המסמכים הקשורים להליכים שעברו, כמו בדיקות, סקירות, ניתוחים וכדומה.

יש לכם שאלות? היכנסו לפורומים:
פורום רשלנות רפואית
פורום זכויות רפואיות

חובת תיעוד במהלך טיפול רפואי

סעיף 17 לחוק זכויות החולה דן בחובת התיעוד במהלך טיפול רפואי. חוק זה מעגן הלכה פסוקה שהייתה נהוגה עוד קודם לכן בבתי המשפט אשר חייבה רופאים ומוסדות רפואיים לתעד את המהלך הרפואי בזמן אמת ולשמור את אותם הרישומים למשך תקופה ארוכה.

מאחורי חובת הרישום עומדות שתי סוגיות מהותיות – הפן הטיפולי מחד גיסא והפן התיעודי הרשמי מאידך גיסא.

הפן הטיפולי קשור לטיפול בחולה מההיבט הרפואי. המטרה היא שבעזרת תיעוד רפואי מלא ורישום מדויק של האבחנה הרפואית אפשר לטפל בחולה באופן היעיל והטוב ביותר. לעומת זאת, הפן התיעודי קשור לטיפול בחולה מההיבט המשפטי. המטרה היא שהרישום יספק תיעוד מלא של כל ההליכים הרפואיים שנעשו כדי שבמקרה הצורך בית המשפט יוכל לבחון באופן המהימן ביותר את הפעולות של הרופא או של המוסד הרפואי.

יתרון נוסף שעולה מחובת התיעוד הוא שרשומות אלה מסייעות לרופאים ללמוד מכל מקרה ומקרה וכך הידע הרפואי מצטבר, לרבות הסקת מסקנות והפקת לקחים מכשלים שנעשו. כך אפשר למנוע ככל הניתן טעויות דומות בעתיד.

נטל השכנוע במקרים של רשלנות רפואית

בהליכים משפטיים בתחום הטיפול הרפואי בכלל וברשלנות רפואית בפרט ישנה חזקה הקובעת שביחסים בין רופא לבין מטופל ישנה מערכת יחסים שאינה שוויונית. אי השוויון נובע מכך שהרופא הוא בגדר מומחה אשר מספק שירות מסוים בעוד המטופל מקבל את השירות. נוסף על כך, ישנם פערי הבנה ומידע בין המטופל לרופא, הרי באפשרות הרופא לספק מידע מקצועי, ברור ורלוונטי לגבי המצב הרפואי של המטופל ועל אופן הטיפול בו.

ברוב מקרי התביעה נטל השכנוע מוטל על התובע, אך לאור נתונים אלה, בנסיבות מסוימות הפסיקה העבירה את נטל השכנוע אל הנתבע, דהיינו אל הרופא או אל המוסד הרפואי המואשמים ברשלנות רפואית. על כן, במקרים מסוימים של מחסור בראיות, כמו מסמכים חסרים, רישומים חלקיים, אי ביצוע רישומים ואף אבדן של מסמכים, יכולים לעבור מאחריות התובע אל הנתבע.

עם זאת, לא כל סתירה ברישום הרפואי או ליקויים המצויים בו בהכרח מוטלים על הנתבע. במקרים שיש סתירות ברישום יש לבדוק אם אלה קשורות באופן ישיר לסלע המחלוקת. אם חוסר התיעוד אינו שופך אור חדש על האירועים הנדונים, נטל ההוכחה לא יעבור לכתפי הנתבע.

למאמרים נוספים קראו גם:
נפגעתם? אל תבנו על חברת הביטוח
אולטרה-סאונד: רשלנות רפואית זה לנצח
קורקינט חשמלי: הסכנות שבלנסוע בלי ביטוח
האם אופניים חשמליים מוגדרים כ''רכב מנועי''?
ביטוח אובדן כושר עבודה – כיצד לקבל פיצויים מחברת הביטוח?

למרות כל זאת, חובת הרישום הנאות אינה מוחלטת. הקריטריונים לרמת התיעוד הנדרשת תלויים במבחן הסבירות. אף על פי שהתיעוד חשוב מסיבות שונות, אם מהפן הרפואי ואם מהפן המשפטי, ישנם גם שיקולים מעשיים הקשורים לאפשרויות וליכולת התיעוד – דחיפות הפעולה של הרופא, תנאי העבודה שבהם הוא מבצע את ההליך הרפואי, הדחיפות של פעולות אלה, העמוס המוטל על הרופא וסדר העדיפויות של הרישום במהלך ביצוע ההליך. הרי אין עוררין על כך שבזמן אמת בריאות החולה והטיפול בו הם העיקר.

עו"ד בועז אלקלעי – מייסד המשרד 'אלקלעי, בכר ושות'', מתמחה בביטוח, נזיקין וליטיגציה אזרחית-מסחרית

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר ראובן אייכנבאום
    ד"ר ראובן אייכנבאום
    נוירולוג בכיר ומומחה ברפואה פיזיקלית, שיקום ושיקום נוירולוגי. נותן חוות דעת שניה, רפואית ורפואית משפטית.... קרא עוד
  •  עו"ד אריק שלו
    עו"ד אריק שלו
    עו"ד לרשלנות רפואית עו"ד לתחום רשלנות רפואית, נזיקין, ביטוח לאומי, מיסוי, פגיעות בעבודה ודיני עבודה. ייצוג עובדים ומעסיקים בכל הערכאות המשפטיות. בעל משרד עו"ד בת"א ובירושלים. ... קרא עוד