אולטרה-סאונד: רשלנות רפואית זה לנצח

רשלנות רפואית של רופא בעת בדיקות הריון ובעת בדיקת אולטרה-סאונד יכולה לגרום מומים לתינוק שיהפכו את חייו וחיי הוריו לסבל, כאב וייסורים. מהי מחויבות הרופאים, מהן ההנחיות בנושא ומתי כדאי לתבוע?
עו``ד בועז אלקלעי
| 23/07/2008 |
צפיות: 16,883
אחד מהחששות הגדולים של כל הורה הוא לגלות כי התינוק שנולד זה עתה, סובל מנכות קשה או מום כלשהו שנוצר בזמן התפתחות העובר.

יש מומים הנחשבים "קלים" יחסית כמו חוסר של איבר מסוים, עיוות של איבר, או ליקויים בתפקוד איבר, ויש מומים חמורים וקשים יותר כמו אי התפתחות של מערכות או איברים חיוניים כגון המוח, מערכת העצבים, העיניים ועוד.

לאחר לידה שכזו נהרסים חיי ההורים והילד. נטל גידול ילד מוגבל שכזה הופך להיות כבד מנשוא, והילד נידון לעתים לחיים במוגבלות, המלווים בכאב וייסורים.

יש הורים הנוטים לראות בהולדת ילד שכזה גזירת גורל ויש אחרים המענישים את עצמם ומרגישים כאילו לא עשו מספיק, תוך כדי התחבטויות והעלאת שאלות ערכיות קשות בנוסח "אם היינו יודעים קודם לכן על המום הקשה אולי היינו בוחרים שלא להביא לעולם את הילד".

ההתחבטויות של ההורים קיבלו משך השנים ביטוי משפטי בהלכות שיצאו מבית המשפט העליון בנושא רשלנות רפואית.

קיימים מומים שונים ורבים אותם ניתן לאבחן ולגלות במהלך ההריון, במסגרת הבדיקות שעוברת האם, ובייחוד בבדיקות אולטרה-סאונד פשוטות.

למידע נוסף על רשלנות רפואית, אולטבה-סאונד, הריון ולידה:
פורום רשלנות רפואית
פורום אולטרה סאונד בהריון
פורום הריון ולידה
פורום זכויות לאחר לידה, זכויות נשים בהריון
פורום זכויות רפואיות
פורום הריון בסיכון גבוה

בבדיקות אלו ניתן לאבחן מומים כגון אי שלמות של איברים, עיוורון הנובע ממבנה לא תקין של העיניים, פיגור שכלי הנובע מהתפתחות לא תקינה של הראש והמוח. כמו כן, ניתן לבדוק את מבנה הפנים, חזה, בטן, דופק, תנועות ועוד. אי גילוי המומים שהוזכרו הינו בבחינת רשלנות רפואית.

כנגד טענות רשלנות רפואית מעלים הרופאים טענות הגנה שונות ומשונות, כדוגמת "בתקופה הרלבנטית לא ניתן היה לאבחן את המום", "הסברתי להורים כי עליהם להיבדק באמצעות בדיקות אחרות והם לא עשו כן". אך טענות אלה ניתן לסתור בתביעת רשלנות רפואית, באמצעות ראיות נגדיות ובאמצעות הגשת חוות דעת של מומחה בתחום המיילדות או האולטרה-סאונד.

חובת הרופאים לגלות מומים בזמן הריון אמנם אינה מוחלטת, וקשורה כמובן לסוג הבדיקה המבוצעת על ידם, שבדרך כלל הינה בדיקה מצומצמת ואינה מקיפה את כל סוגי המומים שניתן לגלותם.

עם זאת, בפסיקה אחרונה של בית המשפט העליון, נקבע כי גם רופא שלא איבחן ולא היה צריך לאבחן קיומו של מום מולד מסוים בבדיקה השגרתית הנערכת על ידו, התרשל מאחר והוא חייב היה ליידע את ההורים באופן ברור ומפורש על מגבלות הבדיקה שלו ועל האפשרויות האחרות הקיימות בפניהם לבצע בדיקה מורחבת ומקיפה יותר, במקום אחר ואפילו באופן פרטי ובתשלום.

אם הרופא לא סיפק בידי ההורים את מלוא המידע אודות הבדיקה ומגבלותיה והאפשרויות העומדות בפניהם - הרי שהתרשל והוא חשוף לתביעת רשלנות רפואית.

יתרה מכך, בפסקי דין אחרונים שניתנו בתחום רשלנות רפואית נקבע כי על הרופא או קופת החולים להוכיח כי היה נוהל מסודר וקבוע של הבאת מידע כולל ורחב להורים על אפשרויות בדיקה נוספת.

בהלכה חדשנית זו בעצם בא בית המשפט העליון לקראת הורים רבים לילדים בעלי מומים קשים, ופתח בפניהם את הדלת לתבוע בשמם ובשם ילדם הנכה, פיצויים בעילה של רשלנות רפואית הידועה בשם "הולדה בעוולה".

עד מתי אפשר להגיש תביעה ב"הולדה בעוולה" במסגרת תביעת רשלנות רפואית? תביעה כזו בגין הולדה בעוולה ניתן להגיש תוך תקופה ההתיישנות של שבע שנים.

אולם שבע השנים מתחילות להימנות מהגיע הילד לגיל 18, כך שזכות התביעה בעבןר ילד הפגוע הינה עד גיל 25. חשוב לדעת כי כיום מונחת בכנסת הצעת חוק על פיה תקוצר תקופת ההתיישנות באופן משמעותי.

למידע נוסף על רשלנות רפואית:
"הפכתי נכה עקב זריקה במיקום שגוי"
"אני רואה מול עיני את פני התינוקות שמתו"
מדריך: כך תזהו רשלנות רפואית
חיסונים: בררו מה מזריקים לכם
נפגעתם? אל תבנו על חברת הביטוח

בעקבות פסיקת בית המשפט העליון פורסמו הנחיות מקצועיות מטעם האיגוד הגניקולוגי, הקובעות אילו בדיקות אולטרה-סאונד חייבים הרופאים לבצע בנשים הרות, ומה חייב להיכלל בבדיקה.

עד לפרסום ההנחיות לא היה קיים בארץ סטנדרט מחייב לביצוע בדיקות כאלה ורמת הבדיקות, היקפן ואיכותן, השתנו בין הרופאים והמוסדות הרפואיים השונים.

פרסומן של ההנחיות אינו בא להסיר את האחריות מעל כתפיהם של הרופאים או המוסדות הרפואיים, אף שיתכן שקיומן עשוי לצמצם הולדת תינוקות בעלי מומים קשים.

ההנחיות מפרטות כי יש לבדוק את קוטר הגולגולת של העובר, היקף הראש והבטן שלו, את אורך עצם הירך, את הגולגולת והמוח של העובר, את פניו כולל ארובות העיניים, השפתיים החזה והקיבה, עמוד השדרה, עצמות הגפיים העליונות והתחתונות, כלי הדם שבחבל הטבור, מיקום השליה, כמות מי השפיר וקיומם של דופק ותנועות.

זאת בנוסף לבדיקות מוקדמות בשליש הראשון של ההריון: חיות העובר, גיל העובר ושקיפות עורפית, המיועדת להעריך את הסיכון של העובר ללקות בתסמונת דאון המבוצעות בין השבוע ה-11 לשבוע ה-13 להריון.

הנחיות החדשות גיבשו מצב קודם ונורמות של פרקטיקה רפואית שהיו נהוגות קודם לכן. אי קיום ההנחיות על ידי הרופאים או המוסדות הרפואיים, מהווה רשלנות המצדיקה זכאות לפיצויים. בדרך כלל מדובר בתביעות בסדר גודל של מיליוני שקלים.

לאתר של עו"ד בועז אלקלעי העוסק ברשלנות רפואית

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר ראובן אייכנבאום
    ד"ר ראובן אייכנבאום
    נוירולוג בכיר ומומחה ברפואה פיזיקלית, שיקום ושיקום נוירולוגי. נותן חוות דעת שניה, רפואית ורפואית משפטית.... קרא עוד
  •  עו"ד אריק שלו
    עו"ד אריק שלו
    עו"ד לרשלנות רפואית עו"ד לתחום רשלנות רפואית, נזיקין, ביטוח לאומי, מיסוי, פגיעות בעבודה ודיני עבודה. ייצוג עובדים ומעסיקים בכל הערכאות המשפטיות. בעל משרד עו"ד בת"א ובירושלים. ... קרא עוד