צינתור: סטנט מצופה או רגיל?

עברו כבר 30 שנה מאז הטיפול הראשון בהרחבת כלי דם בלב על ידי בלון. בשנים שחלפו מאז, חל גידול דרמטי בשימוש בטכניקה זו, גידול שחל במידה רבה על חשבון ניתוחי המעקפים.

למעלה מ-70% מהחולים המגיעים למחלקות הקרדיולוגיות עם תעוקת לב או התקף עוברים צינתור.

במדינת ישראל נערכים מדי שנה כ-40 אלף צינתורים אבחוניים ועוד כ-19 אלף צינתורים טיפוליים. ישראל נמצאת בשורה הראשונה בעולם מבחינת זמינות הצינתורים.

למידע בריאותי נוסף היכנסו לפורומים:
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום שיקום לב
פורום ניתוחי לב
פורום קרדיולוגיה ילדים
פורום שומנים בדם, מחלות לב

מהו ההבדל בין צינתור אבחוני לצינתור טיפולי? צינתור אבחוני מספק מידע מדויק ומפורט לגבי פעילות הלב, מסתמי הלב ובעיקר לגבי העורקים הכליליים.

העורקים הכליליים הם העורקים המזינים את שריר הלב עצמו, שם חשוב מאד לדעת אם הם מוצרים או חסומים. הצינתור נעשה באמצעות החדרת צנתר (צינורית דקה, ארוכה וגמישה) לתוך הגוף דרך עורק המפשעה או עורק היד.

הצינתור מאפשר לאבחן במדויק את הבעיה הלבבית שממנה סובל החולה ולבחור את הטיפול המתאים לו ביותר.

צינתור אבחוני יבוצע כאשר הקרדיולוגחושד שקיימת מחלה כלילית משמעותית ושיתכן והחולה זקוק לטיפול בעורקי הלב על ידי השתלת תומכון (סטנט) או ניתוח מעקפים.

צינתור טיפולי מבוצע לאחר שצינתור אבחוני מצא כי יש לחולה היצרויות בעורקים הכליליים, המתאימות לטיפול באמצעות השתלת תומכון וגורמות לחולה סימפטומים או מסכנות את חייו.

ברוב המקרים מבוצע הצינתור הטיפולי כהמשך ישיר של הצינתור האבחוני. מטרת הצינתור הטיפולי היא להרחיב את עורקי הלב שנחסמו או הוצרו בשל טרשת עורקים.

לכתבות נוספות בנוגע ללב:
שעור ההשרדות מהתקפי לב בעליה
החוק לאיסור עישון מפחית התקפי לב
צינתור לב וירטואלי - זה אמיתי?
צינתור או ניתוח מעקפים? זאת השאלה
בריאות הלב - 10 מחקרים מובילים

טרשת עורקים (Atherothrombosis) הינה תהליך שנגרם כתוצאה מהצטברות של רובד טרשתי (פלאק) בעורקים כתוצאה מרמות גבוהות של שומנים בדם, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם וגורמים נוספים.

התהליך מתפתח במשך שנים ומביא להיצרות העורקים או אף לחסימתם, היצרות זו גורמת לירידה באספקת הדם לאיברים בהם מדובר.

חסימה פתאומית של כלי דם כלילי תביא להתקף לב, ושבץ מוחי נגרם מחסימת עורק המוביל דם למוח.

צינתור טיפולי נעשה באמצעות בלון המוחדר אל העורק שהוצר וניפוחו בתוך העורק. ברוב המקרים מושתל בפעולה זו גם תומכון, שהוא למעשה קפיץ מתכתי השומר על העורק פתוח.

פעולה זו פוגעת בדופן הפנימית של העורק ועלולה לגרום להיווצרות קריש דם, העלול מצידו לשוב ולחסום את העורק. על מנת למנוע מצב זה, זקוקים חולים שעברו השתלת סטנט לטיפול תרופתי משולב באספירין ובפלויקס.

הטיפול התרופתי מונע הצמדות טסיות דם והיווצרות קרישי דם, עד להחלמת הדופן הפנימית של העורק. מחקרים הראו כי גם חולים שעברו אירוע לב חריף ללא השתלת תומכון, זקוקים לטיפול משולב באספירין ופלביקס לתקופה דומה.

המלצת איגודי הקרדיולוגים בארה"ב, אירופה ובישראל הינה לתת טיפול משולב זה לתקופה של 12 חודשים. עם זאת, סל הבריאות של מדינת ישראל מאפשר מתן פלביקס לשלושה חודשים בלבד.

כיום משתילים תומכונים בלמעלה מ-80% מהצנתורים הטיפוליים. בשיטה זו הצליחו להקטין את שיעור חזרת ההיצרות בעורקים עד כדי 10% ואף פחות.

תומכונים מצופי תרופה. דור חדש של תומכונים, המפחית במידה ניכרת את הסיכוי להיצרות מחודשת בתוך התומכון במהלך השנה הראשונה לאחר הטיפול. הדבר מושג על ידי שחרור איטי של תרופה המונעת צמיחת רקמה חדשה בתוכו.

כשיצאו תומכונים אלה לשוק, סברו רבים שהושג הפתרון לבעיית ההיצרות בעורקים הכליליים. אך בשנה האחרונה התברר כי העובדה שתומכונים אלה מונעים היווצרות ריקמה חדשה בתוכם, גורמת לכך שהתומכון אינו מתכסה אפילו בשכבה דקה של רקמה ולכן הוא משמש כר פורה להיווצרות קרישי דם.

מחקרים חדשים הראו כי השתלת תומכונים משחררי תרופה, מחייבת מתן ממושך מאד של טיפול באספירין יחד עם פלויקס. משך הטיפול הנחוץ בחולים אלה אינו ברור עדיין, אך מדובר במספר שנים לפחות ויש אף הסבורים שמדובר בטיפול לכל החיים.

הצורך בטיפול תרופתי ארוך טווח זה גרם לירידה מסויימת בשיעור השימוש בתומכונים משחררי תרופה והם מושתלים היום בכ-20% עד 30% מהמקרים בלבד.

הבחירה בין תומכון רגיל לתומכון מצופה תרופה הינה מורכבת, רוב המומחים סבורים כי יש מקום לתומכון משחרר תרופה בטיפול בהיצרות חוזרת שהתפתחה בתוך תומכון רגיל שהושתל בעבר, במקרים של הצרויות ארוכות במיוחד ו/או כשהעורק המטופל הינו קטן יחסית.

במחקר שהתפרסם ב-2006 במגזין JAMA נמצא כי במהלך תשעה חודשים לאחר השתלת תומכון מצופה תרופה סבלו 1.3% מהחולים מקריש דם פתאומי בתוך התומכון.

מקרים אלו מתרחשים כמעט תמיד לאחר הפסקת הטיפול המשולב באספירין ובפלויקס והם מסוכנים ביותר: הרוב הגדול של החולים יפתחו התקף לב חריף ובין 20% ל-40% אף ימותו.

בעקבות ממצאי מחקר זה ממליץ מנהל הבריאות האמריקני והן איגוד הקרדיולוגים בישראל, על טיפול משולב באספירין ובפלויקס למשך 12 חודשים לפחות בחולים שעברו השתלת תומכון מצופה תרופה.

בעקבות כך ממליץ האיגוד הקרדיולוגי בישראל על הארכת הטיפול בפלויקס במסגרת סל התרופות לתקופה של 12 חדשים לאחר השתלת תומכון מצופה תרופה.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר