מחלות לב - עובדות חשובות

אין זה מקרה שהמונח מחלת לב טרשתית הוטבע בעולם הרפואה רק לפני כמאה שנים: בין הסיבות העיקריות שהעלו באופן משמעותי את שעור התקפי הלב בעולם נוצרו במאה האחרונה והן כוללות את אורח החיים המערבי, תזונה לקויה, עישון, חוסר פעילות גופנית ומתח רב.

כיום מחלות הלב הטרשתיות, איסכמית (משמעות המילה איסכמיה היא הפרעה בזרימת הדם בעורק הכלילי - עורק המספק דם וחמצן ללב), הינן סיבת המוות המובילה בעולם ובישראל. מנתונים של האיגוד הקרדיולוגי עולה כי למעלה מ-25,000 איש בישראל לוקים מידי שנה במחלה.

התקף לב, שהוא אחת מצורות הביטוי הקשות של מחלת הלב האיסכמית, נגרם כתוצאה מהיווצרות קריש דם החוסם את חלל העורק. קריש הדם נוצר על פני רובד טרשתי שומני הנמצא בדופן העורק, וכך למעשה נחסמת זרימת הדם אל שריר הלב.

על פי נתוני האיגוד הקרדיולוגי כ-7,000 איש בשנה נפטרים בישראל כתוצאה מטרשת עורקים ואחוז ניכר מהם כתוצאה מהתקפי לב. כ-40% עלולים למות בתוך שעה או פחות, מרגע הופעת התסמינים.

רוצים לדעת עוד על לב וכלי דם? היכנסו לפורומים:
פורום ניתוחי לב
פורום שיקום לב
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום קרדיולוגיה ילדים

חשוב להדגיש שכל גורם סיכון מכפיל את הסיכון ללקות בתחלואת לב וכלי דם, כאשר קיימים מספר גורמי סיכון, כל אחד מהם בנפרד מכפיל את ההסתברות לתחלואת לב. גורמי הסיכון העיקרים להיווצרות טרשת עורקים, וכתוצאה מכך להתקף לב הם:

לחץ דם גבוה. חשוב לאזן את לחץ הדם לטווח של 120/80. לחץ דם הגבוה רק במקצת כבר מכפיל את הסיכון פי שניים ללקות במחלות לב. לא סתם מכונה לחץ הדם "הרוצח השקט", זאת מאחר ואחוז ניכר מהלוקים בו כלל אינם מודעים לכך.

הדרך לאזנו כוללת הגבלה בצריכת מלח, פעילות גופנית, הפחתה במשקל וטיפול תרופתי באמצעות תרופות כגון חוסמי בטא אשר יעילות במניעת התקף לב חוזר וחסמי ACE אשר משפרות את תפקוד הלב לאחר אירוע, בעיקר כאשר קיימת הפרעה בתפקוד שריר הלב.

שומנים בדם. היום יודעים באופן חד משמעי כי שומנים בדם מהווים גורם סיכון מרכזי להתפתחות טרשת עורקים.

מדובר בעיקר בשומן הרע, LDL, אשר חובה כי רמתו לאחר אירוע לב לא תעבור 100 מ"ג / דצ"ל, לחולים אשר עברו אירוע ויש להם סוכרת מומלץ לשמור על רמה פחותה מ-70 מ"ג/דצ"ל. גם טריגליצרידים שהם שומנים שמקורם העיקרי מהסוכרים, מהווים גורם סיכון לתחלואת לב.

הדרך להורדת השומן הרע היא באמצעות תזונה נכונה משולבת בפעילות גופנית ולאחריהן תרופות מסוג הסטטינים אשר הוכח כי השימוש בהם מפחית בעשרות אחוזים סיכון לאירוע נוסף והן מאריכות חיים. השומן הטוב, HDL, מגן על העורקים מפני היווצרות טרשת עורקים וככל שהוא גבוה יותר כן ייטב.

עישון. ככל שהעישון כבד וממושך יותר הוא מעלה את הסיכון לאירועים ווסקולאריים מאחר והוא מזרז היווצרות רובד טרשתי שומני בדופן העורק, זאת בנוסף השפעתו השלילית על דופן העורק וזרוז היווצרות הקריש בזמן ההתקף.

סוכרת. רמת הסוכר התקינה בזמן צום הינה פחות מ-110, רמה גבולית נעה בין 110-125, כשבחולים בסוכרת הרמה היא מעל 125. גם חולים אשר רמת הסוכר שלהם גבולית עדיין חשופים לסיכון כפול לתחלואת לב. כיום קיימת עלייה בחולי הסוכרת וכ-50%-70% מהם מתים מתחלואת לב.

גנטיקה. גורם סיכון מרכזי בעיקר כשמדובר בקרובים מדרגה ראשונה.

השמנה. באירופה ובישראל כרבע מהילדים סובלים מהשמנת יתר המוגדרת כבעלת סיכון גבוה לתחלואת לב. מחקרים מוכיחים כי אפילו בעוברים של אמהות בעלות משקל עודף וגורמי סיכון לתחלואת לב התגלה רובד טרשתי התחלתי.

השומן הבעייתי מתרכז באזור המותניים וקרוב לאיברים פנימיים חיוניים כגון הלב ומשחרר אליו רעלים אשר בסופו של דבר פוגעים בו. הדרך למדוד שומן בטני היא באמצעות מדידת היקפי המותניים.

ועכשיו ננפץ ארבעה מיתוסים שגויים:

1. נשים חולות פחות מגברים במחלות לב. בניגוד לדעה הרווחת המדברות על מחלות לב כ"מחלות של גברים", מתברר כי זהו גם גורם התמותה המרכזי בקרב נשים.

על פי נתוני האיגוד הקרדיולוגי בישראל מתוך 25,000 איש אשר לוקים מידי שנה בחסימה או הפרעה בזרימת הדם ללב, כ- 15,000 מהם מגיעים לבי"ח עם התקף לב ומתוכם 5,000 נשים.

הסיבה הנעוצה בפער הינה חוסר מודעות וחוזר זיהוי התסמינים אצל נשים רבות שכלל לא מודעות למחלה. עוד חשוב לציין, כי נשים מפתחות לרוב את מחלת הלב כ-10 שנים מאוחר יותר מגברים בשל ההגנה ההורמונאלית בגיל הפוריות.

תסמיני המחלה בנשים שונים מאלה המופיעים בגברים ומקשים על האבחון של המחלה בזמן, כך למשל לעיתים הן לא מדווחות על כאבים בחזה, אלא על עייפות, קוצר נשימה ודקירות בחזה.
<@ --- IMG_2 --- @>
על פי מחקר Framingham, שבדק ב-1948 את הקשר בין אריכות חיים לבין מדדי גוף שונים, נשים מדווחות על תסמינים לא אופייניים במהלך התקף לב, ולכן נשים אשר גילן נמוך מ-55 נוטות להשתחרר פי 6.7 יותר מגברים במצבן מבית החולים בשל אבחנה לא נכונה, הנעוצה גם בעובדה שהתסמינים אותם מתארות הנשים לא מכוונות את הרופאים לאבחנה הנכונה.

2. מחלות הלב גזירה משמיים. התקפי לב הם לא גזירת שמיים וניתן למנוע אותם באמצעות שינוי באורח החיים - פעילות גופנית; דיאטה מאוזנת; הפסקת עישון וטיפול תרופתי בגורמי הסיכון.

לאחר התקף לב, מרבית הקרדיולוגים בוחרים לתת טיפול משולב של התרופות נוגדות קרישת הדם, אספירין ופלויקס.

הטיפול המשולב למשך שנה הוכח במחקרים כמפחית ב-20% את הסיכון לאירוע לבבי / מוחי חוזר ומוות. בנוסף פלויקס מפחיתה ב-31% את הסיכון להתקף לב חוזר / מוות לאחר השתלת סטנט בחולים עם תעוקת חזה בלתי יציבה.

במחקר שהתפרסם ב-2006 בכתב העת האמריקאי JAMA, נמצא כי במהלך תשעה חודשים לאחר השתלת תומכן מצופה תרופה, דווח על 1.3% מקרים של פקקת בתומכן, כאשר בין 60% ל-70% מתוכם יסבלו מאוטם שריר הלב ובין 20% ל-25% אף ימותו.

בעקבות ממצאי מחקר זה ממליץ מנהל הבריאות האמריקני על טיפול בפלויקס למשך 12 חודשים למניעת היווצרות קרישי דם בקרב מושתלי תומכן מצופה תרופה.

בישראל התרופה כלולה בסל הבריאות לשלושה חודשים למי שלקה בהתקף לב ו/או לאחר צנתור טיפולי, וניתנת בהנחה משמעותית לבעלי ביטוחים משלימים מעבר לתקופה זו. תרופות נוספות החשובות לחולים אלו כאמור: סטטינים, חוסמי ביתא וחוסמי האינזים ACE .

עוד על מחלות לב:
וידאו: מה אתם יודעים על התקף לב?
חוק נגד עישון מונע מחלות לב
טיפול חדש יפחית תמותה מהתקפי לב
בעיות בזוגיות? הלב שלכם בסכנה
הלחץ יעשה לכם התקף לב

3. לא רק תרופות תקטנה את הסיכון להתקפת לב. פרט לתרופות, הדרך להקטין את הסיכון להתקפי לב היא באמצעות פעילות גופנית, מחקרים מוכיחים באופן ברור כי חולים אשר עוברים שיקום לב ומתעמלים באופן סדיר לוקים הרבה פחות בהתקפי לב חוזרים ותוחלת חייהם גבוהה יותר.

בנוסף, שיעור הסוכרת בקרב אלה שמקיימים פעילות גופנית סדירה, נמוך ב-60% פחות, לעומת אלה שלא מקיימים פעילות גופנית. פעילות גופנית סדירה יכולה לכלול הליכה של כשלוש עד חמש ק"מ פעמים בשבוע.

4. מחלות לב הן תוצר של אורח החיים המודרני בלבד. מסתבר שגם הרמב"ם דיבר על חשיבות הפעילות הגופנית: "ועוד כלל אמרו בבריאות הגוף כל זמן שאדם מתעמל ויגע אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, וכל מי שיושב לבטח ואינו מתעמל, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר על עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש"

כמובן שקיימת גם חשיבות לתפריט מאוזן אשר יכלול אחוז נמוך של שומנים רווים מזיקים וצריכה מתונה של פחמימות סוכרים ושומנים. שיהיה לבריאות.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר