תרופות פלא להרזיה? שלא יעבדו עליכם

אנשים נוטים להאמין לכל מה שאחרים יספרו מניסיונם, ומשתכנעים מכל הבטחה "טבעית" שאינה כרוכה בטיפול תרופתי או כאב. המדיה מספקת הרבה מאד מידע, חלקו נכון וחלקו מטעה. תרופות פלא, נכון או לא נכון?
מאת ד"ר שרה קפלן
| 13/02/2008 |
צפיות: 7,854
האמרה: תמימות עולה כסף, אינה חדשה, אבל שילוב של תמימות, חוסר ידע, ערנות לנושא הבריאותי יחד עם פחד, רצון עז ומשאלות לב, עולה הרבה יותר, כספית ובריאותית.

כל זה נכון במיוחד, כאשר מדובר בתזונה ודיאטה. ולמה? כי לשילוב "קטלני" זה מתחבר עולם מיתוסים גדול, וכך "עובדות" חסרות ערך הופכות להיות מוצקות ולעיתים אף מסוכנות.

לפניכם דוגמא להשפעת המיתוסים, שניתנה על ידי דר' פרדריק ג. סטאר מייסד המחלקה לתזונה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד.

לפני מספר שנים הוצב שלט בשרותי הנשים בבניין ארגון בריאות ידוע. בשלט נכתב "מי השתייה בבניין זה נמצאו כמכילים רמה גבוהה של מימן".

הכוונה היתה לבדיחה. לכל עובד בבניין, היה רקע אקדמי שיכול היה להביאו להנחה שאין כל רע בכתוב בשלט, מאחר ונוסחת המים H2O, משמעה שהמים מכילים שני אטומי מימן ואטום אחד חמצן, ואכן רמת המימן גבוהה.

למשך מספר שעות סרבו רוב חברי הבניין לשתות מהמים וחלקם, אף לא הסכימו ליטול בהם ידיים. דוגמא פשוטה זו מעידה מה יכול לקרות כשהמוח שלנו מנווט על ידי פחד.

למידע בריאותי נוסף היכנסו לפורומים:
פורום תזונה ודיאטה
פורום ויטמינים ותוספי תזונה
פורום תרופות סבתא
פורום רפואה משלימה
פורום יעוץ תרופתי

אולם, עובדה זו מצביעה על נקודה נוספת לא פחות חשובה - הסכנה במתן מידע חלקי. ההצהרה בשלט נכונה לחלוטין, אולם היא חלקית מאחר ואינה מציינת שבכל מים יש רמת מימן גבוהה.

דוגמא זו באה לידי ביטוי גם בחלק מהפרסומים התזונתיים והדיאטטיים המופיעים במדיה לגווניה. אין בעיה להוכיח כל דבר על ידי מניפולציות סטטיסטיות או מידע חלקי.

למה הדבר דומה? כאשר מצטטים משפט שנכתב בירחון, שבועון או עיתון אקדמי מכובד, מוציאים אותו מהקשרו, אולם הוא "נתמך" על ידי הספרות האקדמית.

מיתוס הכרוב. תארו לעצמכם מצב היפותטי בו אתם סובלים מכיב (אולקוס) שאובחן על ידי הרופא, וקיבלתם תפריט ארוך טווח עם או בלי תרופות. אתם חסרי סבלנות ומשאלת הלב היא ריפוי מהיר.

והנה קראתם בעיתון על דיאטה חדשה ל"ריפוי טבעי" מאת "המומחים לרפואה תזונתית", שם נאמר כי נמצא שהכרוב מרפא כיב מאחר והוא מכיל כמות גדולה של "גלוטמין".

ההמלצה היא לצרוך לפחות מנה אחת ביום של כרוב מאודה למשך שבועיים. אתם משתכנעים כי מה כבר יכול לקרות (ואתם צודקים כי הכרוב הינו מזון טוב וצריכתו לא תזיק, במקרה הרע תסבלו מיתר גזים ונפיחות בבטן).

לכתבות נוספות בנושא:
המדריך לתרופות הרזיה
50% מהציבור נוטל תרופות סבתא
ריבוי תרופות גורם לבלבול
ויטמינים - ושלא יעבדו עליכם
ממתיקים מלאכותיים? זה משמין

על מה מדובר למעשה? גלוטמין, הינה חומצת אמינו לא חיונית שאין חובה לקבלה במזון, מאחר והגוף יודע לייצרה לבד, פירושו של דבר, שניתן לקבלה בקלות ממוצרי מזון שונים.

האם חובה לאכול דווקא כרוב? העובדה שמזונות צמחיים רבים מכילים גלוטמין אינה מוסברת. אחת ממעלותיו של הכרוב היא דווקא בתכולת ויטמין C גבוהה והוא זה שלמעשה משחק תפקיד עיקרי בריפוי, אבל הדגשו של הויטמין לא יעשה את הרושם הרצוי, בעוד שגלוטמין כן.

בזמן הבישול כמות גדולה של ויטמין C אובדת לא נאמרת, וכך קורה שהכרוב המאודה לא יתרום דבר לריפוי הכיב. טיפשי ככל שזה נשמע, הציפיה שפריט מזון אחד יהווה "פורמולת קסם", עובדת וצריכת הכרוב עולה.

פנטזיית "כרוב-כיב" היא רק אחת הדוגמאות לעצה חסרת תועלת, הקולעת למשאלת הלב של הסובל ומבוססת כביכול על עובדות מדעיות. אם באמת הייתה דיאטת ריפוי מהירה, האם עולם הרפואה לא היה יודע על כך?

ואם אנחנו בענייני כרוב, כדאי לדעת שתהילת הכרוב החלה בערך במאה השנייה לפני הספירה, כאשר קאטו כתב על הכרוב כמרפא כל בקרב הרומאים, וציין את התכולה הגבוהה של ויטמין C בכרוב.

באותה תקופה הייתה נפוצה מחלת הצפדינה המאופיינת בתופעות לוואי שונות, שריפוייה על כל תופעות הלוואי שלה היה במתן ויטמין C.

וכך ההתייחסות נטתה, מהתמקדות לויטמין C אל הכרוב כפריט שלם, מאחר וכל התופעות נעלמו לאחר אכילתו. והנה קם מיתוס הכרוב כמרפא כל.

ככל שחלפו השנים וגדל הידע הרפואי, כך גדל גם מיתוס הכרוב כמסוגל לרפא, מכיב ועד מחלות לב, (דיאטת מרק כרוב) ובשנים האחרונות אף היו שטענו כי הוא מונע מחלות סרטן שונות, אם כי הקשר עדיין לא הוכח.

מה עושים? למרות התקדמות מדע הרפואה, כשסובלים מבעיה רפואית כרונית שהרפואה הקונבנציונלית לא נתנה מרפא מספק, רבים נוטים לפנות לשיטות "מפוקפקות" ולנסות כל דבר שיביא תקווה, לפעמים בצדק.

החולה התשוש, הסופני, הקשיש וכדומה יהיה זה שיפול לבור המיתוסים והדבר אינו קשור להשכלה ואינטליגנציה, כי כל דבר הוא טוב יותר מכלום.

הקורבנות התמימים לתרמיות אלו הם בדרך כלל אותם אנשים להם ישנם המאפיינים הבאים או חלק מהם:

1. חוסר חשדנות. אלו הם האנשים המאמינים לכל מה שכתוב בעיתונות, נאמר במדיה, כתוב בספרים פופולריים ועוד. כי "מה שמפורסם חייב להיות נכון, אחרת לא היה מתפרסם".

לא תמיד המידע השגוי בא מתוך כוונת זדון, אלא מחוסר ידע, משיטת שיווק, מצורך בתהילה או מהאפשרות להרוויח כסף. טענת עורכי הכתבות ואנשי המדיה היא שהם מספקים בידור ולכן אין להם מחויבות לבדיקת אמינות התכנים.

2. המאמינים ב"קסמים". אנשים מסוימים משתכנעים בקלות על ידי הבטחות לפתרון קל העונה על צפיותיהם ומשאלות ליבם, בצורת תרופת פלא כלשהי.

הם יקנו כל ספר דיאטטי שיצא לאור, ינסו כל דיאטה בעיתון ויעברו מדיאטה לדיאטה, ממטפל למטפל ומבעל עצה אחד לשני.

3. בעלי בטחון עצמי מופרז. ישנם אנשים המאמינים שהם יודעים טוב מכולם, טוב יותר מכל מידע מחקרי, ותמיד ינסו לשכנע את עצמם ואת האחרים במעשיהם.

4. המיואשים. אנשים שהרפואה לא נתנה להם אבחון או מענה מלא לבעייתם, עד כדי כך שהם מוכנים לנסות כל דבר הנוטע בהם תקווה (כמו חולי סרטן, איידס, טרשת נפוצה, ארטריטיס, אלרגיות, מחלות כרוניות ועוד).

ככל שהבעיה חמורה יותר ועקשנית יותר, כך החיפוש אחרי פתרון כלשהו גדול יותר. אנשים אלו נופלים ישירות לידיהם של "מומחים" כביכול אשר ספק אם יעזרו.

5. המנוכרים. אנשים שמראש מתנגדים לכל דבר, ביניהם גם לרפואה הקונבנציונלית, לתרופות וכדומה, ולעומת זאת משתכנעים מכל שיטת ריפוי "טבעית". הם ינווטו על ידי חברות מזון, תרופות, ויטמינים, צמחים ועוד.

כיצד לא להתפתות לתרופות פלא לא יעילות? יש לזכור שישנן דרכים שונות לריפוי, אולם רגע לפני שמחליטים לאמץ גישה "חדשנית" כדאי לבדוק, האם יש לי את אחד המאפיינים המצוינים לעיל?

היגיון בריא הינו התחלה טובה לכשעצמה, אולם אינו מספיק ויש להתייחס בזהירות לכל הכרזה או פריצת דרך. מחקרים מדעיים לא קורים בין לילה, ויש לשים לב תמיד למשפט האומר כי התוצאות "הוכחו בוודאות" ולא להתייחס בזלזול לאמרה "זקוקים לעוד מחקרים להוכחה".

בנוסף, מומלץ להיעזר ולהתייעץ עם בעלי מקצוע מוסמכים, בעלי תואר אקדמי אוניברסיטאי מוכר. קיימים בשוק מספר בעלי מקצוע בתחום התזונה והדיאטה.

לדוגמא, דיאטנית קלינית, R.D- Registered Dietician, שהשכלתה האוניברסיטאית העיקרית היא בתזונה ודיאטה והיא מוכרת על ידי משרד הבריאות, כמו גם מקובלת בעולם הרפואה.

ההתייחסות אליה אינה דומה לבעל/ת תואר C.N.- Certified Nutritionist, המתייחס לאדם שעשה קורס בתזונה במסגרת כוללת. ההתייחסות תהיה שונה לגבי M.D - Medical Doctor, שסיים את בית הספר לרפואה באוניברסיטה, לעומת N.D- Doctor of Naturopathy, ד"ר לנטרופטיה שאינו רופא.

אין בכתבה זו לשלול את העצות האלטרנטיביות ככלל, אלא להאיר את עיני הקוראים לנהוג במשנה זהירות כאשר פונים לכוונים שונים ומשונים, כי חשוב לזכור שכל טיפול מתייחס לדבר היקר להם מכל: גופם נפשם ובריאותם.

לאתר של קופ"ח מאוחדת

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר