צינתור לב וירטואלי - זה אמיתי?

ההבדל בין הרפואה של פעם לבין הרפואה המודרנית, הוא הבדל של שנות אור מבחינת ההתקדמות הטכנולוגית. מה טומן בחובו תחום ניתוחי הלב ומהו צינתור לב וירטואלי? כל השאלות והתשובות לפניכם
| 06/02/2008 |
צפיות: 16,994
שאלתם את עצמכם לאחרונה, מה חדש בתחום הלב? הכוונה היא לא לאהבה שלכם, אלא לתחום רפואת הלב.

ד"ר גלית אבירם עושה סדר ומציגה את כל המידע בנוגע לצינתור לב וירטואלי: אבחון אמיתי ומדויק ב-CT אנגיו של עורקי הלב.

ש: בהרצאה בפני סטודנטים בפקולטה לרפואה באיטליה, שנשא פרופ' בעל מוניטין בשלהי המאה ה-18, הוא הבהיר כי יש שתי דרכים לטעות:

האחת, להאמין במה שלא קיים, והאחרת, לסרב להאמין במה שיש. האם קביעה זו עודנה רלוונטית לדעתך, בעידן שלנו, עתיר המדע והטכנולוגיה?

ת: קביעה זו עודנה רלוונטית למדי, ועד כמה שהבנתי היא תיוותר רלבנטית, מאותן סיבות שעליהן התבסס אותו פרופ' רב מוניטין, בבואו לשנן את משנתו בפני דור העתיד של רופאים וחוקרים.

חרף העובדה שהרפואה והמדע התקדמו מאז, ובייחוד בעשורים האחרונים של המאה הקודמת, תהליך שנמשך גם עתה, עדיין נותרו תחומים רבים וחשובים בכל האמור לבריאות במובן הרחב של המושג, שיש להמשיך ולשפר.

לא אחדש הלכה, אם אומר כי הסקרנות היא אחד היסודות החשובים במחקר הרפואי כבשאר התחומים שבהם עוסק המחקר. סקרנות והרצון להגדיל את תוחלת החיים ולשפר את איכותם הם שממריצים חוקרים בעולם הרפואה.

על כן, ברור כי שתי הדרכים לטעות, כפי שהועלו בשאלת הפתיחה, מוסיפות להיות תמרור אזהרה. אלו דברים, שבעבר הרחוק והפחות רחוק נחשבו כאמיתות ללא עוררים, הניסיון האמפירי העלה שהם לא כאלה.

למידע נוסף בנושא לב היכנסו לפורומים:
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום ניתוחי לב
פורום שיקום לב
פורום קרדיולוגיה ילדים
פורום שומנים בדם, מחלות לב

מכיוון שכך, נוצר הצורך לשוב, לחקור ולבדוק, וכמובן להודות בטעויות שנעשו בעבר בתום לב. המקצוע שבו אני עוסקת מחייב אותנו לשבת מול שני הדברים, לבחון אותם מדי יום ביומו, להתעדכן בתדירות ולעשות את המלאכה הכי טוב שאפשר.

ש: למכשירי הדימות, בתוכם ה-CT, תפקיד משמעותי באבחון, ואולי גם במניעת התפתחותן של מחלות, אך הם מרתיעים לא מעטים בגלל הקרינה. האם מדובר בחשש שווא או שיש דברים בגו?

ת: אקדים ואומר כי בדיקת ה-CT הינה טכנולוגיה שפרצה דרך בצורה מאוד משמעותית, החל משנות ה-80, באבחון מחלות בכל חלקי הגוף, לרבות מחלות סרטניות ומחלות כלי דם.

זו טכנולוגיה המאפשרת דימות מדויק מאוד, שמשמעותו היא טיפול נכון בחולה. אכן, יש קרינה הכרוכה בבדיקה, אך חשוב לדעת כי בבואנו לבצע בדיקה, היא אמורה לשרת מטרה מסוימת, ואם המטרה מוצדקת, הרי שהקרינה בטלה בשישים, חד משמעית.

ש: כלומר, היא עומדת במבחן סיכון מול תועלת?

ת: בהחלט כן. ראוי להוסיף ולהדגיש כי הקרינה משמעותית ביותר אצל ילדים, שנותרו להם חיים ארוכים יותר, למעשה כל חייהם לפניהם, והתאים שלהם רגישים יותר לאפקט המסרטן של הקרינה.

אולם כשבאדם מבוגר עסקינן, נניח בשנות ה-50 שלו ולמעלה מזה, האפקט של הקרינה הוא בעשרות או אפילו במאות מונים מופחת, והנזק, אם נגרם, יקרה כעבור עשרות שנים, ולכן זניח ביחס לחשיבות גילוי המחלה בזמן אמת ולטיפול הראוי בה.

אפשר אם כן לסכם ולומר, כי הגם שיש מידה כזו או אחרת של קרינה, תועלתה של הבדיקה עולה לאין שיעור על הנזק האפשרי, וזו גם הסיבה למעמדו החשוב של ה-CT בעולם הרפואה המודרני.

לכתבות נוספות בנושא לב:
קוצב לב: משפר חיים, ממשיך להשתפר
צנתור או ניתוח מעקפים? זאת השאלה
בריאות הלב - 10 מחקרים מובילים
שיקום ייחודי לחולי אי ספיקת לב
פעילות גופנית למניעת מחלות לב

ש: ומהי מידת הדיוק?

ת: כללית, בדיקת ה-CT מאוד מדויקת ובתחום הדימות היא הבדיקה המובילה. באשר ל-CT של הלב, ראוי לציין כי זה תחום שמושקע בו המון וההתקדמות שהושגה משמעותית ביותר.

בדיקת ה-CT לב נהוגה רק מספר שנים. טכנולוגיה זו מתקדמת מהר, רמת הדיוק היא בעקומה עולה, וזה כבר הגיע לרמת דיוק של 90% ויותר בהשוואה לצינתור, כשהערך הגבוה ביותר נקרא ערך ניבוי שלילי.

ש: שפירושו?

ת: זה אומר כי אם נבדקת ב-CT של עורקי הלב והתוצאה תקינה, הסיכוי שהנבדק אכן תקין, לפי כל המחקרים שפורסמו עד עתה, הוא מעל ל-95% ושואף ל-100%.

כלומר אם מטופל עבר את הבדיקה הזו על ידי רדיולוג המומחה לביצועה, והיא תקינה, הוא יכול לישון בשקט ולחסוך מעצמו את כל הבירורים הנוספים.

ש: מהו שירות CT של עורקי הלב ולמי הוא מיועד?

ת: בדיקת CT של עורקי הלב מיועדת לאנשים הסובלים מיחושים כלשהם בחזה והם מבקשים לדעת אם המיחושים הללו אינם פועל יוצא של בעיה כלשהי בעורקי הלב.

מכיוון שהיכולת להוכיח שהעורקים האלה תקינים היא ברמה מאוד גבוהה, הבדיקה עשויה להסיר דאגה מן הלב ולייתר את הצורך בבירורים נוספים.

בנוסף לכך, הבדיקה יכולה לגלות את טרשת העורקים, שזו המחלה שגורמת להיצרויות בעורקים ולאירועים הלבביים כבר בשלב מוקדם יותר מכל בדיקה לא פולשנית אחרת.

לכן, גם אנשים שיש להם הרבה גורמי סיכון למחלה, דוגמת בני משפחה שנפטרו מאירוע לבבי בגיל צעיר, עודף כולסטרול בדם, סוכרת, יתר לחץ דם, ועוד. כל אלה, לרוב, חוששים שגם אצלם מתפתחת טרשת עורקים בצורה מואצת, ולכן הם מבקשים לעשות את בדיקת ה-CT לב.

אם מתברר, כי אכן יש אצלם טרשת בשלב שעדיין איננה חוסמת את העורקים והם לא מרגישים בה, אז צריכים להגביר את הטיפול התרופתי המונע, כדי לעצור את התקדמות הטרשת.

יש רשימה ארוכה של התוויות נוספות, המיועדות לקבוצות יותר קטנות באוכלוסייה, כגון אנשים שהוחדרו אצלם סטנטים (תומכנים) בעורקים, אנשים שעברו ניתוח מעקפים, אנשים שהולכים לניתוחי לב, שאינם עורקים קורונריים אלא ניתוחים של מסתמי לב.

לאלה, אפשר בחלק מהמקרים לחסוך את הצינתור הפולשני. לאנשים שעברו כבר בירורים בארגומטריה ומיפוי לב במאמץ ובירור זה לא סיפק מסקנה חד משמעית, ה-CT יכול לתרום להבנת מצבם וממילא לסייע להחלטה באשר לטיפול שיש להעניק להם.

יש מקרים בהם אצל אנשים שעברו צינתור האבחון לא היה חד משמעי, והקרדיולוגים מפנים אותם אלינו כדי לעשות להם בדיקת CT לב. אפשר לסכם ולומר שיש הרבה מאוד התוויות בכל האמור ל-CT לב.

ש: הצינתור הווירטואלי - אופנה או מאפיין משמעותי במגמת הצמצום של הטיפול הפולשני?

ת: הצינתור הווירטואלי הוא חלק חשוב מהספקטרום הרחב של הטיפולים המוצעים לאנשים במינימום חדירה לגוף ובמקסימום בטיחות.

הבדיקה כרוכה בשהייה של לא יותר מעשר דקות בתוך מכשיר ה-CT, כאשר משך הסריקה אורך לא יותר מ-10-15 שניות, תוך הזרקה של חומר ניגוד לתוך וריד ביד. כלומר, מדובר בבדיקה קצרה מאוד עם דיוק גבוה מאוד.

ש: יש מי שאומרים, ספק ברצינות ספק בציניות, כי וירטואלי נשאר וירטואלי.

ת: אני לא כל כך אוהבת את המונח צינתור וירטואלי, העלול להשתמע ממנו משהו שאיננו אמיתי, דבר שאיננו נכון בתכלית. לכן אני מעדיפה להידרש לביטוי CT אנגיו (דימות של כלי הדם) של עורקי הלב.

ש: האם צפויות עוד התפתחויות בתחום הדימות?

ת: בוודאי. השאיפה היא להגיע לבדיקה באיכות עוד יותר גבוהה ומדויקת, ללא צורך בקרינה ובהזרקת חומר ניגוד. אולי בעתיד הנראה לעין, ה-MRI, שזו טכנולוגיה שאיננה כרוכה בקרינה, תוכל לענות על הצורך הזה.

לפי שעה, הטכנולוגיה אינה מאפשרת דימות מדויק מספיק של עורקי הלב, אך התקווה היא שבעתיד אפשר יהיה לעשות זאת. אפשרות נוספת הנמצאת בפיתוח בימים אלה, היא הפחתה משמעותית של מנת הקרינה בטכנולוגית CT מתקדמת יותר.

ש: זה חזון למועד, או משהו באופק הקרוב?

ת: המחקר הוא ענף, ואני מאמינה שבעשור הקרוב נגיע לכך.


ראיין: שמוליק לביא, עורך החוברת "בריאות על בוריה"
לאתר של המרכז הרפואי תל אביב

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • פרופ` דוד רוט
    פרופ` דוד רוט
    קרדיולוג וחוו"ד משפטיות פרופ` דוד רוט - מאבחן ומטפל בבעיות לב ובמחלות לב, כמו התקף לב, מחלות מסתם, הפרעות קצב לב ועוד. בוגר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון לחקר הלב בווש... קרא עוד