ASC-US: תשובה לא תקינה של משטח ציטולוגי

אחת הבדיקות שתרמה לירידה משמעותית בסרטן צוואר הרחם היא בדיקת משטח הפאפ.

סרטן צוואר הרחם, שנגרם ע"י נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא השלישי בשכיחות מקרי הסרטן בנשים.

גילוי מוקדם של סרטן זה מעניק סיכויי ריפוי גבוהים יותר.

יש לכם שאלות נוספות? כנסו עכשיו לפורום:
פורום קונדילומה, פפילומה, קוניזציה

בדיקת הפאפ כוללת איסוף של תאים מצוואר הרחם ופיענוח שלהם במעבדה לציטולוגיה.

במעבדה זאת קובעים אם התאים הם תקינים או לא תקינים.

רוב התשובות מצביעות על תאים תקינים.

מיעוטן מגלה תאים לא תקינים - ישנה מחלוקת לגבי שכיחות תאים אלו: יש טוענים שרוב התאים הלא-תקינים הם תאים לא ברורים מסוג ASC-US, ויש שטוענים שהם מהווים רק 5-10% מכל משטחי הפאפ. בכל מקרה, לא מדובר בתאים סרטניים או תאים טרום-סרטניים.

ממה נובעים התאים הקשקשיים?

רוב התאים הלא תקינים שמתגלים בבדיקות הפאפ הם תאים קשקשיים לא אופייניים אשר משמעותם אינה ברורה, או בשמם הלועזי:
ASC-US) Atypical Squamous Cells of Undetermined Significance)

התאים הקשקשיים (Squamous Cells) הם התאים שמצפים את צוואר הרחם.

ממצא זה של ASC-US עלול לנבוע מהמצבים הבאים:

1. זיהום בחיידקים או בפטריות או בטריכומונס.
2. זיהום בנגיפי HPV (50% מהמקרים).
3. פוליפ בצוואר.
4. ציסטה בצוואר.
5. שינויים הורמונליים באישה שהפסיק לה המחזור החודשי.
6. מצב טרום-סרטני (5-10% מהמקרים).
7. מצב סרטני (אחוז בודד).

מה צריך לעשות לאחר קבלת תשובת ASC-US במשטח פאפ?

החוקרים מציעים מספר דרכים לבירור הנושא, אך ישנם חילוקי דעות ביניהם:

• במקרים בהם יש עדות לזיהום ע"י נגיפי HPV בסיכון גבוה, יש לבצע קולפוסקופיה.

• במקרים בהם אין עדות לזיהום בנגיפי HPV, יש לשוב ולבצע בדיקת פאפ לאחר שנה, ואם הבדיקה
שוב מראה ASC-US, יש לעשות בדיקת קולפוסקופיה.

ההתייחסות לנשים בהריון היא כאל כאלו שאינן בהריון.

אולי תרצו לקרוא גם:
HPV: מה הקשר בין נגיף הפפילומה האנושי לסרטן?
וגינוזיס חיידקית: גורמים תסמינים ודרכי טיפול
וולוודיניה: מה גורם לכאבים כרוניים בפות?
‏קוניזציה של צוואר הרחם
בדיקת PAP: אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם

נשים עם מערכת חיסון מדוכאת – יש להפנותן לקולפוסקופיה.

נשים אחרי הפסקת מחזור הוסת יטופלו באסטרוגן נרתיקי למשך 3-6 שבועות, ולאחר מכן יתבצעו שתי בדיקות פאפ – שבוע לאחר גמר הטיפול, ו- 4-6 חודשים לאחר מכן.

מהי קולפוסקופיה?

קולפוסקופיה היא בדיקה הסתכלותית על צוואר הרחם באמצעות מכשיר אופטי שמגדיל את הראות פי 6-100.

לפני ביצוע הקולפוסקופיה, מורחים תמיסת חומצה אצטית 3-5%, ולאחר בחינת הצוואר, מורחים תמיסה נוספת של יוד (לוגול).

באמצעות הקולפוסקופיה ושתי צביעות אלו, ניתן להבחין אם קיימים שינויים בצוואר הרחם – שינויים המתבטאים בשינויי צבע או בשינויי צורה.

במידה ומתגלים שינויים מסוג זה, יש לקחת דגימה (ביופסיה) ולהעבירה למעבדה להיסטולוגיה, ושם קובעים הרופאים האם מדובר ברקמה תקינה או ברקמה שאופיינית למצבים טרום-סרטניים או סרטניים, או ברקמה מסוג קנדילומה, שמתאימה לגידול שפיר.

ומה אומרים המחקרים?

במחקר מסוים בו בדקו למעלה מ 46,000 משטחי פאפ. 90% יצאו תקינים. וב- 5% נמצא ASC-US. ב 4% נמצא LSIL ב 1% CIN2-3 וב 0.3% סרטן חודרני של הצוואר.

מתוך מקרי ה ASC-US שעברו ביופסיה 17% היו עם HPV,
30% היו עם CIN1-3 ו- 53% היו ביופסיות תקינות.

במחקרים אחרים, מצאו בביופסיה נוכחות של CIN1 ב 16-20% ממקרי ה ASC-US, ונוכחות של
CIN2-3 ב 5-8%.

מחקר נוסף מצא בביופסיות אחרי ASC-US –
60% של CIN1, עוד 18% של 3-CIN2 ו- 6% של סרטן חודרני.

מסקנות המחקרים השונים היו אחידות: קיימים יותר סיכויים למצבים טרום-סרטניים וסרטניים, כאשר התגלו נגיפי HPV בסיכון גבוה.

חשוב לציין שבמחקרים אלו לא נבדקו נגיפי HPV בעלי סיכון נמוך.

חוקרים אחרים מצדדים בביצוע גרידת תעלת צוואר (ECC) במקרי ASC-US, בנוסף לביופסיה.

המסקנה, אם כן, שיש מחלוקות בהקשר לדרך הטיפול והמעקב אחרי מקרי ה ASC-US.

רוב העוסקים בתחום נרתעים מלהשאיר מצבים של ASC-US רק למעקב של משטחי פאפ, ומעדיפים לבצע ביופסיה של צוואר הרחם כדי לא לפספס מקרים של מצבים טרום-סרטניים וסרטניים.

חוקרים לא מעטים מתחשבים גם בכמות נגיפי HPV שנמצאו.

רוב החוקרים מסכימים לקבוע סף של נגיף אחד כערך הנחשב לתוצאה חיובית.

ד"ר שרגא וקסלר – רופא נשים בכיר, מחלות עריה, צוואר רחם וקונדילומה בגברים ובנשים, מנהל מכון שער לבריאות האישה והגבר



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר