בדיקת PAP: אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם

מדי שנה, מבצעות נשים ברחבי הארץ והעולם בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. גילוי זה מגדיל את סיכויי ההחלמה. מאיזה גיל מומלץ להתחיל? באיזו תדירות יש לבצע את הבדיקה? ומהן הפעולות החשובות אותן יש לבצע לפני?
ד``ר שרגא וקסלר
| 053-4877812 | 01/05/2019 |
צפיות: 1,513
דירוג: 4.5 מתוך 2 הצבעות
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע 4.5 מתוך 5
בדיקת פאפ כוללת איסוף תאים מצוואר הרחם, הנמצא בקצה התחתון והצר של הרחם וליד החלק העליון של הנרתיק.

סרטן צוואר הרחם, שנגרם מווירוס הפפילומה האנושי (HPV), הוא הסרטן השלישי בשכיחותו. גילוי מוקדם של סרטן זה, באמצעות בדיקת הפאפ, מעניק סיכויי ריפוי גבוהים יותר.

למי מיועדת הבדיקה?

ככלל, מומלץ להתחיל להיבדק מגיל 21, לחזור על הבדיקה כל שלוש שנים ולהפסיק להיבדק בגיל 65.

נשים מעל גיל 30 יכולות לבצע את בדיקת הפאפ כל חמש שנים, כל עוד היא משולבת עם בדיקת ווירוס הפפילומה (HPV).

יש לכם שאלות נוספות? היכנסו עכשיו לפורום:
פורום קונדילומה, פפילומה, קוניזציה

נשים בעלות גורמי סיכון מסוימים, יעברו את הבדיקה לעיתים תדירות יותר, ללא תלות בגיל. גורמי סיכון אלה כוללים:

• אבחנה של סרטן צוואר הרחם או משטח פאפ שהראה תאים סרטניים
• הידבקות ב- HIV
• מערכת החיסון מוחלשת עקב השתלת איברים, כימותרפיה או שימוש ממושך בקורטיקוסטרואידים
• היסטוריה של עישון

באילו מצבים ניתן לשקול את הפסקת הבדיקות?

קיימים מצבים מסוימים שבהם מתקבלת החלטה של הרופא על סיום בדיקות הפאפ השגרתיות:

לאחר כריתת רחם מלאה- במקרה של הסרה כירורגית של הרחם כולל צוואר הרחם – יש
לשאול את הרופא האם יש צורך להמשיך הבדיקות.
אם כריתת הרחם בוצעה עבור מצב לא סרטני, כגון שרירנים ברחם, ייתכן שניתן יהיה להפסיק
את בדיקות הפאפ השגרתיות. אם כריתת הרחם הייתה עקב מצב טרום סרטני או סרטני של
צוואר הרחם, הרופא עשוי להמליץ על המשך הבדיקות השגרתיות.

גיל מבוגר יותר- רופאים מסכימים, בדרך כלל, כי נשים יכולות לשקול הפסקת בדיקות
פאפ שגרתיות בגיל 65, בתנאי שהבדיקות הקודמות שלהן לסרטן צוואר הרחם יצאו שליליות.

רצוי לשוחח עם המומחה על האופציות ולהחליט יחד על הטיפול המתאים ביותר, בהתבסס על גורמי הסיכון הקיימים.

גורמי סיכון:

בדיקת הפאפ היא דרך בטוחה לגילוי סרטן צוואר הרחם, אך ישנם מצבים שבהם ניתן לקבל תוצאה שלילית שגויה. תוצאה זו מראה כי אין חריגה, למרות הימצאותם של תאים חריגים.

תוצאה שלילית כוזבת לא אומרת בהכרח שנעשתה טעות. היא עלולה להיווצר מגורמים שונים:

• איסוף לא מתאים של תאים
• מספר קטן של תאים חריגים.
• הימצאות דלקת או תאי דם המטשטשים את התאים החריגים.

אולי יעניין אתכם גם:
כאב בחדירה? אולי זה וסטיבוליטיס
HPV: מה הקשר בין נגיף הפפילומה האנושי לסרטן?
דלקת צוואר רחם
וולוודיניה: מה גורם לכאבים כרוניים בפות?
‏קוניזציה של צוואר הרחם

גם במקרים שבהם התאים החריגים לא מאובחנים, ממד הזמן עומד לטובתכן – לסרטן צוואר הרחם לוקח כמה שנים להתפתח ולהתפשט, ואם בדיקה אחת לא תזהה את התאים החריגים, סביר להניח שהבדיקות הבאות יזהו אותם.

כיצד להתכונן לבדיקה?

כדי לוודא שמשטח הפאפ יעיל ומדויק ביותר, יש לפעול לפי הטיפים הבאים לפני הבדיקה:

• יש להימנע מקיום יחסי מין, משימוש בתכשירי ניקוי לאזור הנרתיק ומשימוש בתכשירים רפואיים
קוטלי זרע. כמו כן, יש להימנע משימוש בקצף, קרמים או ג'ל רחצה בכמה ימים שלפני הבדיקה.
חומרים אלו עלולים לטשטש תאים חריגים.
• לא מומלץ לתזמן את בדיקת הפאפ בסמוך לתקופת הווסת

למה ניתן לצפות?

יש כמה דברים הצפויים להתרחש במהלך הבדיקה ולאחריה:

1) במהלך הבדיקה- הבדיקה נעשית במרפאה על ידי גניקולוג. היא נמשכת מספר דקות,
ובמהלכה, יכול הרופא לבקש מהנבדקת להתפשט לחלוטין או להתפשט רק מהמותניים ומטה.

על מיטת הבדיקה, תשכב הנבדקת על הגב, כשהברכיים מכופפות והעקבים יהיו מונחים
בארכובות.

המומחה יכניס בעדינות לאזור הנרתיק מכשיר הנקרא ספקולום. מכשיר זה מפריד בין קירות
הנרתיק, וכך הרופא יכול לראות בבירור ובקלות את אזור צוואר הרחם. הכנסת המכשיר עלולה
לגרום לתחושת לחץ באזור האגן.

בשלב זה, ייקח הרופא דגימות של תאים מצוואר הרחם של הנבדקת, באמצעות מברשת רכה
ומכשיר שטוח שנקרא מרית. לרוב, הליך זה נטול כאבים.

2) לאחר הבדיקה- הרופא מעביר את דגימת התא שנאספה מצוואר הרחם לתוך מיכל המחזיק
את הנוזל המיוחד, וזאת כדי לשמר את המדגם.

הדגימות מועברות למעבדה, שם נבדקים התאים שנאספו תחת מיקרוסקופ כדי לחפש מאפיינים
מסוימים בתאים העלולים להצביע על סרטן או על מצב טרום סרטני.

לאחר הבדיקה, הנבדקת יכולה להמשיך את יומה באופן רגיל וללא הגבלות.

לפני היציאה מהמרפאה, יש לשאול את המומחה מה הצפי לקבלת תוצאות הבדיקה.

תוצאות הבדיקה


תוצאות הבדיקה משקפות את מצב צוואר הרחם של הנבדקת, ויש שני סוגים של תוצאות:

תוצאות תקינות- במידה ובמהלך הבדיקה התגלו רק תאי צוואר הרחם נורמליים, הנבדקת אמורה לקבל תוצאה שלילית. במקרה כזה, אין צורך בשום טיפול נוסף או בדיקות נוספות, עד מועד בדיקת המעקב הבאה.

תוצאות חריגות- במידה ובמהלך הבדיקה התגלו תאים חריגים, הנבדקת אמורה לקבל תוצאה חיובית. תוצאה זו אינה מעידה בהכרח על סרטן צוואר הרחם. המשמעות של תוצאה חיובית תלויה בסוג התאים שהתגלו בבדיקה שלך.

הנה כמה מונחים בהם עשוי להשתמש הרופא, המצריכים את הנבדקת לנקוט בפעולות הבאות:

תאים קשקשיים לא אופייניים בעלי משמעות לא ברורה-
(Atypical Squamous Cells of Undetermined Significance (ASCUS-
תאים אלו הם רזים, שטוחים ונוטים לגדול על פני צוואר רחם בריא. במקרה כזה, בדיקת הפאפ
חושפת מעט תאים קשקשיים חריגים, אך שינויים אלו אינם מראים בבירור כי מדובר בתאים
סרטניים קיימים.

בעזרת הבדיקה הנוזלית, הרופא יכול לנתח את הדגימה כדי לבדוק את נוכחותם של וירוסים הידועים
כמקדמים את התפתחות הסרטן, כגון סוגים מסוימים של וירוס הפפילומה האנושי (HPV).

אם לא קיימים וירוסים הממקמים את הנבדקת בסיכון גבוה לסרטן צוואר הרחם, התאים החריגים,
שנמצאו כתוצאה מהבדיקה, אינם מדאיגים במיוחד. אם קיימים וירוסים מדאיגים, יהיה צורך
בבדיקה נוספת.

נגע קשקשי שטוח בצואר הרחם
Squamous Intraepithelial Lesion - מונח זה מראה על כך שהתאים שנאספו
ממשטח הפאפ עשויים להיות טרום סרטניים.

אם השינויים הקיימים הם ברמה נמוכה, משמעות הדבר היא שהגודל, הצורה ומאפיינים אחרים
של התאים מרמזים על כך שאם קיים נגע טרום סרטני, סביר להניח שהוא יהיה במרחק של
שנים מלהפוך לממאיר.

אם השינויים הם ברמה גבוהה, גדל הסיכוי שהנגע עלול להתפתח לסרטן הרבה יותר מוקדם.
במצב זה, יש צורך בבדיקות אבחון נוספות.

תאי הבלוטות לא תקינים-
Atypical Glandular Cells- תאים בבלוטות מייצרים ריר וגדלים בפתח צוואר הרחם
ובתוך הרחם עצמו. תאים לא טיפוסיים עשויים להיראות מעט חריגים, אבל לא ברור אם הם
סרטניים. יש צורך בבדיקות נוספות כדי לקבוע את מקור התאים החריגים ומשמעותם.

סרטן תאי קשקש או תאי אדנוקרצינומה-
Squamous Cell Cancer or Adenocarcinoma Cells-
תוצאה זו אומרת שהתאים שנאספו לבדיקת הפאפ נראים כה חריגים, שהפתולוג כמעט בטוח בקיומו
של הסרטן.

"סרטן תאי קשקש" מתייחס לסרטן הנובע מתאי השטח השטוח של הנרתיק או צוואר הרחם.
"אדנוקרצינומה" מתייחס לסרטן הנובע מתאי בלוטות הצוואר. אם תאים כאלה נמצאים, הרופא
ימליץ על הערכה מהירה.

אם משטח הפאפ של הנבדקת אינו תקין, הרופא עשוי לבצע הליך הנקרא קולפוסקופיה באמצעות
מכשיר אופטי בעל כושר הגדלה גבוה, כדי לבחון את רקמות צוואר הרחם, הנרתיק והפות.

הרופא יכול גם לקחת דגימת רקמה (ביופסיה) מכל האזורים הנראים חריגים. מדגם הרקמות נשלח לאחר מכן למעבדה לניתוח ואבחון סופי.

ד"ר שרגא וקסלר – רופא נשים בכיר, מחלות עריה, צוואר רחם וקונדילומה בגברים ובנשים, מנהל מכון שער לבריאות האישה והגבר

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם ד"ר שרגא וקסלר
רופא נשים בכיר
גניקולוג נשים בכיר מחלות עריה, צוואר הרחם וקונדילומה בגברים ובנשים, מנהל מכון שער לבריאות האישה והגבר

יועצים בתחום

  • ד"ר יורם פייטלסון
    ד"ר יורם פייטלסון
    אלרגולוג ילדים בכיר מומחה לאלרגיה, לרפואת ילדים ולאימונולוגיה קלינית. עוסק במציאת פתרונות לטיפול בילדים עם אלרגיה למזון ולתרופות... קרא עוד
  • ד"ר שרגא וקסלר
    ד"ר שרגא וקסלר
    גניקולוג נשים בכיר מחלות עריה, צוואר הרחם וקונדילומה בגברים ובנשים, מנהל מכון שער לבריאות האישה והגבר ... קרא עוד