כאשר צוואר הרחם לוקה בדלקת, הריר התקין הופך להיות חומצתי והוא מתרבה עד כי נהיה מוגלתי, עכור וצמיג.
במצב של דלקת בצוואר הרחם המוגלה המכסה את פי הצוואר לעתים מופרשת מבעד לפתח הנרתיק.
לרוב, הנשים אינן מרגישות בדלקת הצוואר. בשיחה עם הרופא מתברר שהן סובלות מכאב בטן תחתונה קל, כאב בטן ימנית עליונה, כאב ביחסי מין, צריבה במתן שתן, דימום או כתמים דמיים אחרי יחסי מין, דימום או כתמים דמייים במהלך החודש, הפרשה צהובה בכמות משתנה, צריבה וגרד בפות ואפילו בפי הטבעת וכאבי גב תחתון. לעתים מופיעות רק חלק מתלונות אלו.
כאשר מתבררים נתונים אלו לרופא, גם אז אבחנת דלקת הצוואר אינה פשוטה משום שדלקת זאת אינה מלווה בחום, האישה אינה נראית חולה, ההפרשה הנרתיקית יכולה בקלות להיות משויכת לסיבות אחרות כמו לפטרת הנרתיק, כאבי הבטן או הגב אינם חזקים במיוחד ואינם אופייניים לדלקת צוואר דווקא והדימומים – יש הרבה סיבות לכך כמו נטילת גלולות או שימוש בהתקן תוך רחמי.
בין הגורמים לדלקת צוואר הרחם ניתן למנות חיידקים הנמצאים לרוב במעיים כמו אי קולי, פרוטאוס וקְלבסיילה, חיידקי מחלות מין כמו זיבה וכלמידיה, נגיפים כמו הרפס ונגיף הפפילומה האנושי, וטפילים כמו הטריכומונס.
בעת הבדיקה הגופנית והקולפוסקופית מוצא הרופא המיומן את הממצאים הבאים:
הפרשה מוגלתית צמיגה, דימום אחרי מגע בצוואר הרחם, "פצע" או ארוזיה בצוואר הרחם, ולעתים משטחים לבנים או דמויי שיש <מוזייאקה> על צוואר הרחם.
יש לכן שאלות? היכנסו לפורומים:
פורום מחלות מין וקונדילומה
פורום דלקות והפרשות באברי המין- גברים ונשים
מהם הגורמים הזיהומיים של דלקת הצוואר?
ישנם גורמים זיהומיים שונים שיכולים לגרום לדלקת צוואר הרחם, ובהם חיידקים כמו זיבה, כלמידיה, אוריאופלסמה ומיקופלסמה, קלבסיילה פרוטיאוס ואי-קולי.
נגיפים שיכולים לגרום לדלקת הם נגיף הפפילומה האנושי – HPV והרפס – HSV. גם טפילים כמו טריכומונס וגינליס יכולים לתרום להתפתחות של דלקת בצוואר הרחם.
מהן הבעיות והסיבוכים הקשורים בדלקת בצוואר הרחם?
• גרד, הפרשה, כאב בטן, צריבה מקומית
• דלקת צוואר עלולה להתקדם אל תוך הרחם והחצוצרות ולגרום לדלקת פנים הרחם, לדלקת
החצוצרות ולבסוף לדלקת אברי האגן הפנימיים
• עקרות
• מצב טרום סרטני ומצב סרטני בצוואר הרחם
מה גורם או מעודד את התפתחות דלקת הצוואר?
אי שימוש בקונדום, מצב חיסוני נמוך, עישון, תחילת יחסי מין בגיל צעיר, מגע מיני עם בני זוג רבים, פעולה מכשירנית בצוואר הרחם ונטילת גלולות במשך זמן רב.
איך מאבחן הרופא את דלקת הצוואר?
שיחה מעמיקה עם האישה, בדיקת גופנית הכוללת הסתכלות על צוואר הרחם מבעד למרחיב הנרתיקי <ספקולום>, קולפוסקופיה, צביעת הצוואר בחומצה אצטית מדוללת, צביעת הצוואר בתמיסת יוד <לוגול>, בדיקת ההפרשה מבעד למיקרוסקופ במרפאת הרופא, שליחת דגימה לתרבית ולבדיקת PCR למחלות מין ולעתים נטילת ביופסיה.
מהי בדיקת הקולפוסקופיה?
בתחילה שימש הקולפוסקופ לבדיקת צוואר הרחם בלבד ולכן מקור שמו הוא חיבור של שתי מילים: קולפו=צואר סקופיה=הסתכלות.
הקולפוסקופ הינו מכשיר אופטי שתפקידו לאפשר הסתכלות בהגדלה על רקמות שונות. באמצעותו בודקים היום את כל אברי המין בנשים ובגברים ואת את הפה והלוע והאף והעיניים פי הטבעת ועוד.
הבדיקה אינה כרוכה בכאב ולרוב נעשית אחרי צביעת הרקמה בתמיסת חומצה אצטית מדוללת.
מהו הטיפול בדלקת צוואר הרחם?
הטיפול בדלקת צוואר הרחם הוא טיפול אנטיביוטי בהתאם לחיידקים המעורבים. הטיפול לעתים עשוי להינתן למשך מספר חודשים, תוך החלפת סוגי האנטיביוטיקה.
דרכי מניעה והפחתת הסיכון לחלות בדלקת צוואר, במחלות צוואר טרום ממאירות וממאירות ובמחלות המועברות במגע מיני
• הימנעות מעישון
• דחיית גיל התחלת יחסי מין
• בן זוג מיני יחידי
• שימוש בקונדום
• אי שימוש בגלולות למניעת הריון <בהתחשב ביעילותן הגבוהה למניעת הריון>.
• בקרת תקופתית ובדיקות לגלוי מוקדם <כמו משטח צוואר רחם – פאפ<
• חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי- HPV
מצבים טרום ממאירים של צוואר הרחם
עם העלייה בשכיחות דלקת צוואר, בעיקר בשל זיהום בנגיף הפפילומה האנושי – HPV, עולה שכיחות המצבים הטרום סרטניים והסרטניים בצוואר הרחם. הבשורה הטובה בעניין מצבים אלו שגם ללא טיפול הם חולפים מעצמם ברוב המקרים. במיעוט המקרים, במשך זמן רב אין נסיגה בממצאים או שישנה החמרה עד כדי התפתחות סרטן.
להדגיש שהאופי של המצבים הטרום סרטניים והמצבים הסרטניים הוא אופי הדרגתי כשברוב המקרים המצבים הסרטניים לרוב מופיעים אחרי שנים של מצבים טרום סרטניים.
לאור זאת מובנת החשיבות של ביצוע בדיקת משטח צוואר רחם <משטח פאפ> ושאר בדיקות הסקר במרווחים הראויים.
מעורבות נגיפי הפפילומה האנושי בגרימת דלקת צואר, ומחלות HPV שהן – קונדילומה, מצבים טרום סרטניים ומצבים סרטניים
עד היום זוהו כ-100 זנים של נגיף הפפילומה האנושי. זנים אלו מתחלקים לשתי קבוצות: קבוצת הנגיפים שגורמים לסרטן בסיכוי נמוך ולכן נקראים קבוצת הסיכון הנמוך
כאשר מגיעים למומחה למחלות צוואר רחם הוא משתמש במונחים שראוי שנכירם.
אפיתל– שכבות של תאים חיצוניים אשר מצפים את צוואר הרחם. תאי האפיתל מכילים גליקוגן – סוג של רב סוכר אשר בנוי מגלוקוז.
מבחן לוגול – כדי לאתר תאי אפיתל לקויים מורחים על שכבת האפיתל תמיסת לוגול – סוג של תמיסת יוד. הגליקוגן המצוי בתאי האפיתל סופח את הצבע ומתבל גוון חום כהה. תאים לקויים מכילים כמות מעטה, אם בכלל, של גליקוגן ולכן תאים אלה אינם מקבלים את הגוון החום.
שינויים דלקתיים– כתוצאה מזיהום על ידי חיידקים או נגיפים נעשים שינויים דלקתיים בתאי האפיתל. השינויים הדלקתיים יכולים להתפתח לדיספלזיה – מצבים טרום ממאירים.
דיספלזיה – פרוש המונח הוא אבנורמליות בהתפתחות.
אטיפיה– שינויים מורפולוגיים בתאים אשר שונים מהצורה של תאים רגילים.
Carcinoma in situ – מצב מתקדם יותר מדיספלזיה, שבו נוצר סרטן מקומי, מוגבל, שלא התפשט. הכללים הבסיסיים של התפתחות התאים מופרים, והצורה והמבנה התקינים של האפיתל נהרסים ונפגמים. למרות חוסר הסדר בין שכבות האפיתל, התאים הלקויים אינם חודרים לשכבות הפנימיות יותר.
Micro invasive carcinoma – זהו מצב שהו תאי אפיתל אטיפיים חודרים לשכבות הפנימיות לעומק של עד 5 מילימטר.
CIN = Cervical Intraepithelial Neoplasia
שלוש דרגות חומרה יש במצב טרום ממאיר זה.
CIN 1 – שינויי דיספלזיה קלים mild
CIN 2 – שינויי דיספלזיה בינוניים moderate
CIN 3 – שינויי דיספלזיה חמורים severe
למצבים הטרום ממאירים הללו יש הפוטנציאל להפוך לממאירים אשר חודרים לשכבות הפנימיות ויכולים להתפשט גם לאיברים נוספים. כאשר דרגת הדיספלזיה גבוהה יותר, כך הסיכוי להתפתחות של מצב ממאיר גבוה יותר וכן הזמן להתפתחות מצב זה הוא קצר יותר.
מה גורם לשינויים אלה בצוואר הרחם?
הסיבה העיקרית לשינויים אלה בצוואר הרחם היא נוכחות של אחד מהזנים של נגיף הפפילומה האנושי. הזנים שיכולים לגרום לממאירות הם 16,18,31,33 ועוד. נוסף על כך, ישנם גורמים שיכולים לסייע לממאירות הם עישון, מערכת חיסון חלשה ונגיפי הרפס.
מה הקשר בין מצב טרום ממאיר או ממאיר של צוואר הרחם לבין הדבקות בנגיף הפפילומה האנושי?
נוכחות של נגיפי הפפילומה מהזנים שיכולים לגרום לממאירות תורמת להתפתחות של השינויים הדיספלסטיים בתאים של צוואר הרחם. משכך, הסיכון למצבים ממאירים בנוכחות של זנים אלה עומדת על 97% והסיכון בנוכחות של הזנים האחרים עומד על 3%.
כיצד בודקים את הנוכחות של הזנים של נגיף הפפילומה האנושי?
רק באמצעות שיטות של ביולוגיה מולקולרית שאחת מהן היא PCR–
Polymeraze Chain Reaction..
נכון להיום אי אפשר לזהות את הנגיפים בעזרת תרבית או מציאת נוגדנים בדם.
משמעות של HGSIL ושל LGSIL
תשובות אלה מראות את הרמה של השינויים באפיתל הרב שכבתי בעקבות נגיף הפפילומה האנושי.
High Grade Squamous Intraepithelial Lesion – HGSIL – שינויים מסוג CIN 2 ו-CIN 3 ונוכחות של עקבות של נגיף הפפילומה.
Low Grade Squamous Intraepithelial Lesion – LGSIL – שינויים מסוגCIN 1 ו-CIN 2 ונוכחות של עקבות של נגיף הפפילומה.
המשמעות של ASCUS ושל AGUS
תוצאות אלה נותנות תשובה אם ישנם שינוי בתאים שמשמעותם אינה ברורה.
ASCUS – Atypical Squamous Cells of Undetermined Significance – אלו הם שינויים בלתי ברורים בתאי האפיתל השטוחים אשר מצפים את צוואר הרחם.
AGUS – Atypical Glandular cells of Undetermined Significance – אלו הם שינויים בלתי ברורים בתאים הגלנדולריים, הבלוטיים, שמצפים את התעלה של צוואר הרחם.
שלבי הברור הרפואי של ASCUS/ AGUS
אם התוצאות מעידות על שינויים דלקתיים הטיפול כרוך בנטילת אנטיביוטיקה במקרה של זיהום חיידקי או בנטילת הורמונים במקרה של חסר הורמונלי. בכל המקרים יש לבצע קולפוסקופיה וביופסיה ובדיקת PCR HPV לאיתור נגיפי הפפילומה ולעיתים קרובות גם גרידה של תעלת צוואר הרחם ECC.
כיצד מבצעים ביופסיה לצוואר הרחם?
ביופסיה לצוואר הרחם נעשית בעזרת מכשיר הנראה כמו פינצטה או מצבט, לאחר הרדמה מקומית של צוואר הרחם. את דגימת הרקמה שמים בכלי עם פורמלין ומעבירים למעבדה לבדיקה היסטולוגית עם מיקרוסקופ. לעתים מהאזור שממנו נלקחה הביופסיה נצפה דימום שאותו עוצרים בשיטות שונות ובהן הלחמה בעזרת לייזר.
גרידה של תעלת צוואר הרחם – ECC
במקרים שבהם בבדיקת הקולפוסקופיה מאתרים נגע אשר נמשך אל התעלה הצווארית צריך לדגום את הרקמה גם בתעלת צוואר הרחם, לאחר אילחוש מקומי. הגרידה נעשית בעזרת מגרדת, את הדגימה שולחים גם כן למעבדה פתולוגית.
למאמרים נוספים של ד''ר וקסלר:
גרד בפות: וזה כל כך מגרד
כאב בחדירה? אולי זה וסטיבוליטיס
HPV: מה הקשר בין נגיף הפפילומה האנושי לסרטן?
הפרשות נרתיק – גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
קונדילומה: כל מה שצריך לדעת על יבלות באיבר המין
מהי קוניזציה?
קוניזציה היא כריתה של קטע בצורת חרוט <קונוס> מצוואר הרחם. ישנן דרכים שונות לבצע פעולה זו, אני מבצע אותה בשיטת LEEP או LLETZ, באמצעות לולאה חשמלית. פעולה זו נעשית בהרדמה מקומית ומשלים את הפעולה באידוי לייזר.
הסיכונים הכרוכים בפעולה זה הם דימומים ותגובה שלילית לחומר ההרדמה. בטווח הרחוק הפעולה יכולה לגרום לדימום ממושך ולהיצרות של צוואר הרחם וחסימתו עד להפסקת המחזור החודשי. סיבוכים נוספים יכולים להיות פגיעה בבלוטות הצוואריות אשר יכולה לגרום לעקרות ולאי ספיקת צוואר אשר עלולה לגרום להפלה טבעית של הריון בחודשים רביעי או חמישי. מנתח מנוסה יכול למנוע את רוב הסיבוכים הללו.
ד"ר שרגא וקסלר – רופא נשים ומיילד. מתמחה במחלות מין ובניתוחים פלסטיים באיבר המין
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
עזר מאד |
עזר |
טוב |
עזר קצת |
לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר