רשלנות רפואית בהריון ובלידה

במהלך ההריון ישנן בדיקות רבות שבהן אפשר לאתר מומים מולדים. במקרים שבהם המומים לא זוהו טרם הלידה ההורים זכאים לתבוע בגין רשלנות רפואית
עו``ד בועז אלקלעי
| 27/09/2018 |
צפיות: 852
הריון מטבעו מלווה בחששות, אך אחד הפחדים הגדולים ביותר של כל הורה הוא שהתינוק ייוולד עם מום או נכות, בין שהתפתחו עוד בהיותו עובר ובין שנגרמו עקב שיבוש במהלך הלידה. ישנם סוגים רבים של מומים, חלקם נחשבים קלים וחלקם חמורים ובהם מחסור של איבר, עיוות של איבר, ליקויים תפקודיים באיבר מסוים, עיוורון, פיגור שכלי, פגיעות במערכות פנימיות, פגיעות במערכת העצבים, עיכוב התפתחותי באיברים חיוניים ועוד.

לידה של תינוק בעל מום כזה או אחר מטלטלת את עולמם של ההורים הטריים, גידול של ילד מוגבל או עם נכות הוא דבר מורכב הן מבחינה נפשית, הן מבחינה יישומית והן מבחינה כלכלית. פעמים רבות אי אפשר לתקן את המום והילד נדון לחיים מוגבלים אשר מלווים בכאב ובייסורים.

למידע נוסף היכנסו לפורומים:
פורום רשלנות רפואית
פורום זכויות רפואיות

רשלנות בזיהוי מומים מולדים

נכון להיום ישנן בדיקות רפואיות רבות שמאפשרות לאתר מגוון רחב של מומים עוד בזמן ההריון, את חלקם אפשר לזהות אפילו בבדיקת אולטרסאונד פשוטה. מקרים שבהם אפשר היה לאתר את המומים אך הם לא זוהו טרם הלידה יכולים להיכנס תחת ההגדרה של רשלנות רפואית, ופי כמה וכמה במקרים שבהם המום נוצר במהלך הלידה עצמה. מצבים אלה מגיעים פעמים רבות לבית המשפט.

על הרופאים אינה מוטלת חובה לגלות את כל המומים האפשריים והדבר תלוי בסוג הבדיקה שהם מבצעים, ואכן רוב הבדיקות הכלליות הן מצומצמות ואינן יכולות לאתר את כל סוגי המומים הפוטנציאליים. עם זאת, בית המשפט העליון קבע שגם במקרים שרופא לא אבחן מום בעובר והוא לא היה אמור לאבחן את המום המסוים הזה בבדיקה שערך, אותו הרופא התרשל בעבודתו משום שמוטל עליו ליידע את ההורים בצורה מפורשת וברורה כי הבדיקה שערך היא מוגבלת ושעומדות בפניהם אפשרויות נוספות לבדיקות מקיפות יותר שבהן אפשר לאתר פגמים ומומים בעובר.

ההורים זכאים לפיצויים בגין גידול הילד

ב-1986 פסק בית המשפט העליון את 'הלכת זייצוב' (בע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ) אשר קובעת שבמקרים שבהם תינוק נולד עם מום, הן ההורים והן הילד אשר 'חי במומו' יכולים לתבוע בגין חיים בעוולה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה בית המשפט נדרש לדון בעניין כזה, אשר כולל בתוכו לא רק סוגיה משפטית, אלא גם סוגיות ערכיות ופילוסופיות רבות.

ב-2012, 26 שנה לאחר הלכת זייצוב, שינה בית המשפט את הפסיקה לאור המקרה שעלה לדיון בע”א 1326/07 ליאור המר נ’ שירותי בריאות כללית ואח'. השופטים גרסו כי ההכרה בחיים כעוולה כעילה לתביעה בעייתית לא רק מבחינה משפטית, אלא גם מבחינה ערכית ועקרונית. הגדרת חיים כנזק, גם אם חיים במוגבלות, וקביעה שעדיף היה לאדם כלל לא להיוולד, פוגעת למעשה בתפיסה שלחיים יש ערך מהותי בפני עצמם, ערך שאינו פוחת ואינו מתאיין גם אם יש מום או מגבלה.

אולי יעניין אתכם גם:
אולטרה-סאונד: רשלנות רפואית זה לנצח
תביעת נזיקין: תקפו אתכם? מגיע לכם כסף
האם אופניים חשמליים מוגדרים כ''רכב מנועי''?
ביטוח אובדן כושר עבודה – כיצד לקבל פיצויים מחברת הביטוח?
רשלנות רפואית: על מי מוטלת האחריות בהיעדר רישום נאות?

לאור זאת נקבעה הלכה חדשה אשר ביטלה את עילת החיים כעוולה – העילה שבגינה ילד עם מום יכול לדרוש פיצויים, אך במקום זאת הורחבה עילת התביעה של ההורים והם זכאים לדרוש פיצויים על הוצאות גידול הילד וסיפוק הצרכים שלו לאורך כל חייו, גם לאחר בגרותו.

עו"ד בועז אלקלעי – מייסד המשרד 'אלקלעי, בכר ושות', מתמחה בביטוח, נזיקין וליטיגציה אזרחית-מסחרית

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר ראובן אייכנבאום
    ד"ר ראובן אייכנבאום
    נוירולוג בכיר ומומחה ברפואה פיזיקלית, שיקום ושיקום נוירולוגי. נותן חוות דעת שניה, רפואית ורפואית משפטית.... קרא עוד
  •  עו"ד אריק שלו
    עו"ד אריק שלו
    עו"ד לרשלנות רפואית עו"ד לתחום רשלנות רפואית, נזיקין, ביטוח לאומי, מיסוי, פגיעות בעבודה ודיני עבודה. ייצוג עובדים ומעסיקים בכל הערכאות המשפטיות. בעל משרד עו"ד בת"א ובירושלים. ... קרא עוד