משיב נפש: כיצד מתמודדים עם המצב הביטחוני?

המצב הביטחוני בישראל משרה תחושה לא רגועה ומעודד תחושות קשות כמו חרדה, לחץ ופחד קיומי. ילדים ומבוגרים סובלים מתחושות אלה כאחד לכן יש לדעת איך להתמודד איתן וכיצד להקל על המצב
ד``ר נועה ברק
| 053-4877811 | 26/08/2018 |
צפיות: 219
משיב נפש: כיצד מתמודדים עם המצב הביטחוני?
המצב הביטחוני בארץ אינו פשוט ופיגועים, הצתות, טילים, פצועים והרוגים הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה היומיומית. אין אחד שלא מושפע מהמציאות הזו – אלה שנפצעו בפיגוע ואלה שניצלו ממנו, אנשים שאיבדו את יקיריהם, אנשי ביטחון וכוחות ההצלה, אלה שנכחו בקרבת מקום ואלה שראו את מרתון הדיווחים בטלוויזיה. לעומת אסונות אחרים, שלרוב מתחילים ונגמרים, אין לדעת מתי תסתיים התקופה הנוכחית, אם תחריף או תשכך ומתי תפרוץ המתקפה הבאה.

המצב הביטחוני משפיע עליכם? היכנסו לפורומים:
פורום היפנוזה
פורום חרדה מהריון, פחד מלידה, טוקופוביה

תגובות נפשיות ופיזיולוגיות למצב הביטחוני

תגובה לאירועים אלה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, חלקן נורמטיביות וכמעט אין אחד שלא חווה אותן או את מקצתן, וחלקן חמורות יותר. תגובות אלה יכולות להיות הן נפשיות והן פיזיולוגיות. בין התגובות הנפשיות השכיחות במצבים אלה הן חרדה, פחד, כעס, עצב, אובדן, חוסר אונים, ייאוש וחוסר תקווה לצפוי בעתיד. יש אנשים שאצלם התגובות למצבים אלה קשות יותר, כמו עוינות, אפתיות וחוסר אכפתיות, אי שקט ותחושת חוסר נוחות, עצבנות והתפרצויות זעם, סיוטים וזיכרונות קשים שעולים שוב ושוב, הימנעות ממקומות או מאנשים הקשורים למאורעות, קשיי ריכוז, תחושת ניתוק ושכחה של פרטים חשובים מהאירוע.

בין התגובות הפיזיולוגיות הנפוצות במצבים אלה הן תיאבון מופחת או בתיאבון מוגבר, מעי רגיז ובעיות עיכול נוספות, כאבי ראש, נשימה מהירה, דופק מואץ, הזעת יתר, קשיי הירדמות, יקיצה מוקדמת מהרגיל, יקיצה באמצע הלילה, תשישות, החרפה של מחלות קיימות, טשטוש, דריכות מתמדת ותחושת כוננות, חוסר שקט ובהלה מרעשים טריוויאליים כמו פליטת אגזוז וטריקת דלת.

כיצד להקל על הנפש?

לא תמיד אפשר לשלוט על התחושות האלה ולווסת אותן, אך ישנם כמה דברים שיכולים לשפר את ההרגשה הכללית ולסייע במצב הנפשי והפיזי. מתח נפשי לאורך זמן עלול להוביל לבעיות גופניות ולהחמרה של בעיות קיימות כמו סוכרת, בעיות עור וכיב קיבה. כמו כן, הוא מגביר את הסיכוי ללקות בהתקף לב ובשבץ מוחי. על כן, אנשים המצויים תחת השגחה רפואית צריכים לזכור ליטול את התרופות שלהם בזמן ולא לפספס בדיקות שגרתיות.

פעילות גופנית מסייעת להקל על מתחים נפשיים. על כן, כדי לנסות לשחרר קצת לחץ ולשפר את ההרגשה הכללית כדאי לדבוק באופן קבוע בפעילות גופנית מתונה כמו שחייה, יוגה, הליכה ברגל וגם הרפיה ומדיטציה למי שמעדיף. תחביבים שאינם קשורים למצב הנוכחי יכולים לעזור גם כן – קריאת ספר, צפייה בסרט, טיול בחיק הטבע, משחקי חברה והתרועעות חברתית ומשפחתית.

אנשים שמזהים על עצמם שהם נתונים תחת לחץ צריכים לדאוג לעצמם ולשמור על עצמם ככל שביכולתם. לשם כך יש לדאוג לאכול באופן מסודר, לשמור על שעות שינה מסודרות, להקיף עצמם חברים ומשפחה, לשתף אנשים קרובים בתחושות, במחשבות ובדאגות. אפשר לשאול אנשים אחרים שנמצאים באותו המצב כיצד הם מתמודדים ולאמץ דרכים שיכולות להתאים גם כן.

לפעמים כדי להרגיע את הנפש קל מאוד לפנות לאמצעים אסקפיסטים כמו שתיית אלכוהול, צריכת סמים ונטילה של תרופות הרגעה ללא מרשם וללא פיקוח רפואי. אלה יכולים להקל בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הם רק יחמירו את הבעיה.

התמודדות של הילדים עם המצב הביטחוני

כמו מבוגרים, גם ילדים מגיבים שונה אחד מהשני לאירועים רוויי דאגה ומתח. התגובה של הילדים תלויה בכמה גורמים – גיל הילד, אם הילד נכח באירוע, אם הילד איבד קרוב משפחה או חבר, אם הוא נחשף לאירוע טראומתי בעבר ואם הוא מודע למצב הביטחוני וראה משדרים בטלוויזיה. פעמים רבות התגובה של הילד למצב אינה מגיעה מיד אלא בשלב מאוחר יותר. חרדה מאירוע חוזר ואיבוד אמון במבוגרים אלה הן שתי תופעות שכיחות אצל ילדים שנחשפו לסיטואציות כאלה.

אצל ילדים עד גיל 5 התגובות האופייניות הן חרדת פרידה מההורים, הצמדות להורה, בכי מרובה, פחד מהחושך, רגרסיה התנהגותית וחזרה להרגלים שנגמלו מהם כמו הרטבת לילה ומציצת אצבע. אצל ילדים בין גיל 6 ל-11 התגובה למתח הנפשי יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגות פרועה ובקשיי קשב וריכוז. מאפיינים נוספים של גילים אלה הם בעיות שינה, התפרצויות זעם, הימנעות מהליכה לבית הספר ולחוגים ותלונות על כאבים ומיחושים ללא גורם אמיתי.

אצל בני נוער המאפיינים דומים לאלה של מבוגרים והם כוללים דיכאון, סיוטים, עמימות רגשית, אפתיות, פלאשבקים, התנהגות אנטי-חברתית ופנייה לאלכוהול ולסמים. כמו מבוגרים רבים, גם מתבגרים יכולים לחוש אשמה על חוסר התפקוד שלהם באירוע או על חוסר היכולת שלהם למנוע פציעה או מוות של אנשים אחרים.

הורים ומבוגרים יכולים לעזור לילדים בדרכים שונות, עליהם להקשיב לילדים במלוא תשומת הלב, ללא שיפוטיות וללא מתיחת ביקורת. עליהם לשקף לילדים שהתגובות שלהם תקינות ומותר להם ואף רצוי שיביעו אותן. חשוב לתת גיבוי לתחושות שהם מביעים כמו צער, עצב, פחד, חרדה.

התגובות הנפשיות והפיזיולוגיות בעקבות אירועים ביטחוניים ומצבי מתח הן טבעיות אצל מבוגרים ואצל ילדים כאחד. לרוב אלה יחלפו מעצמן בתוך זמן קצר, אך אם לא כך המצב והתגובות והתחושות מחמירות או ממשיכות לאורך זמן יש לפנות לגורם מקצועי, אם לרופא משפחה, אם למטפל מוסמך ואם למוקדי סיוע כמו נט"ל.

למאמרים נוספים של ד''ר ברק:
היפנוזה רפואית: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול
פסיכולוגיה רפואית: על גוף ונפש
EMDR: עיבוד מחדש והקהיה שיטתית בעזרת תנועות עיניים
דיכאון בהריון לעומת דיכאון לאחר לידה

אנשים שחשים שהם או אנשים בסביבתם מתקשים בתפקוד היומיומי ולא מצליחים לבצע פעולות שגרתיות כמו אכילה, רחצה וכדומה, אם מתקשים לטפל בילדים ולא מסוגלים ללכת לעבודה וכן אם פונים לשימוש בסמים ובאלכוהול כדי להתמודד עם המציאות, יש לפנות לעזרה. במצבים שבהם חשים דחיפות לפגיעה עצמית או פגיעה באחרים ובמקרים שחשים פחד קיומי יש לפנות לבית החולים הקרוב.

ד"ר נועה ברק – פסיכולוגית קלינית ורפואית

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם ד"ר נועה ברק
טיפול בהיפנוזה. פסיכולוגית קלינית ורפואית. מתמחה בבעיות חרדה וטראומה ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי. עובדת עם מבוגרים בטיפול פרטני. ריבוי תחומי ההתמחות מאפשר לטפל בבעיות שונות כמו דיכאון, טראומה, חרדה, לחץ ומתח נפשי, משבר אמצע החיים, מצבים פסיכוסומטיים ומצוקות נפשיות עקב מצבים רפואיים. מומחית בביופידבק ,שיטה המלמדת שליטה במצבי מתח, חרדה, כאב ועוד. מורשה לטיפול בהיפנוזה.

אולי יעניין אותך גם

אבוליציה: הפרעה נפשית במסווה של עצלנות
ד"ר נועה ברק
| 21/01/2019 |
צפיות: 13
אבוליציה היא בעיה נפשית אשר באה לידי ביטוי בחוסר מוטיבציה להשיג מטרות. התופעה יכולה להיראות כמו עצלנות, אך למעשה היא תסמין של סכיזופרניה
קרא עוד
כיצד לזהות סימני חרדה אצל ילדים?
ד"ר אילן בוש
| 20/01/2019 |
צפיות: 33
ילדים, גם אם נראה שהם לא מבינים, תמיד מרגישים כשמשהו לא בסדר. במקרים אלה הילדים יכולים לחוש פחד וחרדה, לכן חשוב לזהות את הסימנים ולדעת כיצד להסביר נכונה את המצב
קרא עוד
איך מזהים התמכרות וכיצד נגמלים ממנה?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 16/01/2019 |
צפיות: 48
התמכרות היא תלות בחומר או בדפוס התנהגותי מזיק. קשה להודות בהתמכרות וקשה יותר להיגמל ממנה, אך להתמכרות שאינה מטופלת יש השלכות ארוכות טווח שמשפיעות על כל תחומי החיים
קרא עוד
כיצד מתמודדים עם מחשבות טורדניות?
טובי פלד
| 01/01/2019 |
צפיות: 167
מחשבות טורדניות יכולות לחדור לראש ולהפוך אובססיביות, אלה יכולות להיות קשורות למין, למוות ולאלימות, לניקיון, לבריאות ובעצם לכל נושא שאותו אנו חיים. כדי להשתחרר מהמחשבה האובססיבית יש לקבל את הקיום שלה ולהתמודד אתה במגוון של דרכים
קרא עוד
ההיסטוריה של היסטריה: ראיון עם הפסיכולוגית ד"ר נועה ברק
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 25/12/2018 |
צפיות: 158
המושג 'היסטריה' עבר גלגולים רבים במהלך ההיסטוריה, ממחלה של נשים בלבד, למונחים כמו נוירוזה והפרעות חרדה. הפסיכולוגית ד"ר נועה ברק מספרת על שלבי ההתפתחות של ההפרעה וכיצד היא באה לידי ביטוי היום
קרא עוד
הפרעת זהות דיסוציאטיבית: כל מה שרציתם לדעת על פיצול אישיות
טובי פלד
| 16/12/2018 |
צפיות: 180
בין ההפרעות הנפשיות המסקרנות ביותר היא הפרעת זהות דיסוציאטיבית, המוכרת יותר כ'פיצול אישיות'. אך למה היא נגרמת ומה התסמינים שלה?
קרא עוד
גמילה מדויקת היא הדרך להפוך לגרסה מתקדמת וטובה יותר של עצמך
שחף אשכנזי
| 13/12/2018 |
צפיות: 371
גמילה אולי נחשבת ל'עונש', אך כדי לעשות את השינוי יש להשתחרר מתפיסות רגשיות שמלוות אותנו מילדות
קרא עוד
משבר אמצע החיים: סימני אזהרה ודרכי התמודדות
ד"ר נועה ברק
| 29/11/2018 |
צפיות: 312
משבר אמצע החיים הוא נקודת מפנה שבה אנשים מסתכלים על הנעורים מרחוק ועל הזקנה מקרוב, המשבר לרוב מלווה בדיכאון ובשינוי התנהגותי שלילי
קרא עוד
DMDD: כל מה שצריך לדעת על הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני ‏
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 25/11/2018 |
צפיות: 324
DMDD היא הפרעה המתאפיינת בהתקפי זעם בלתי נשלטים אצל ילדים. כדי לדעת כיצד לטפל בהפרעה יש להכיר את הגורמים ואת המאפיינים שלה
קרא עוד
הרעב לאושר: הפרעות אכילה ואובססיה לאוכל בריא
טובי פלד
| 20/11/2018 |
צפיות: 284
על פי מחקרים, בעולם המערבי כ-14%-10% מהאוכלוסייה סובלים מסוג מסוים של הפרעת אכילה. אילו סוגי הפרעות אכילה קיימות? מהו הסוג החדש והמאיים בחברה המודרנית? וממה נובעת הפרעת אכילה? כל זה במאמר שלפניכם
קרא עוד