כלמידיה: איזו מין מחלה זו?

כלמידיה היא מחלת מין אשר עלולה לגרום לבעיות רפואיות רבות, כמו עיוורון, דלקת בצוואר הרחם והידבקויות בשחלות. כדי להימנע מהמחלה יש להכיר את התסמינים שלה ואת דרכי הטיפול בה
ד``ר שרגא וקסלר
| 053-4877812 | 23/08/2018 |
צפיות: 2,032
דירוג: 5.0 מתוך 2 הצבעות
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
כלמידיה היא מחלה הנגרמת מחיידק הכלמידיה טרכומטיס. נכון להיום מוכרים כ-60 זנים שונים של החיידק אשר פוגעים באיברי הגוף השונים – לחמית העין, ריאות ודרכי הנשימה, אך הסוג הנפוץ והמוכר ביותר של המחלה פוגע באיברי המין. בכל שנה בארצות הברית נרשמים בין 3 ל-4 מיליון חולים חדשים במחלת הכלימידה, זאת לעומת 750 אלף מקרים של זיבה ו-70 מקרים של עגבת.

אפשר להידבק בכלמידיה בכל גיל, אך המחלה שכיחה בעיקר אצל אנשים בשנות העשרים לחייהם. ממחקר שנעשה בארצות הברית על נשים בין גיל 17 ל-25, עלה כי מתוך 13 אלף נשים, כ-10% מהן נושאות את החיידק. בישראל מספר הדיווחים על המחלה נמוך בהרבה, כנראה בשל שילוב של חוסר מודעות לכלמידיה ושל היעדר בדיקות מתאימות במעבדות.

סקרים שנעשו בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת מצאו כי שיעור התחלואה בכלמידיה בקרב נשים פעילות מינית עומד על 2%–3.25%, ובשיעור של 13% אצל גברים הסובלים מדלקת בשופכה. בישראל בין השנים 1966–2000 שיעור התחלואה בכלמידיה ירד מ-2.1 עד ל-0.9 למאה אלף, אך משנת 2001 ישנה עליה קבועה במספר החולים במחלה וב-2004 נרשם מספר שיא של 3.0 למאה אלף.

למידע נוסף היכנסו לפורומים:
פורום מחלות מין וקונדילומה
פורום דלקות והפרשות באברי המין - גברים ונשים

מהם התסמינים של כלמידיה?

התסמינים של כלמידיה בדרך כלל מופיעים לאחר שלושה שבועות ממועד ההידבקות בחיידק, אך הם יכולים לתת אותותיהם גם רק לאחר כמה חודשים. אצל נשים התסמינים הם הפרשות צהובות, צורך מוגבר בהטלת שתן, צריבה בעת הטלת שתן, דימומים, כאבי בטן וכאבים בעת קיום יחסי מין. עם זאת, רוב הנשים כלל לא מודעות למחלה ולא מרגישות אותה עד לשלבים מאוחרים שלה, כאשר כבר נוצרו נזקים.

התסמינים של כלמידיה אצל גברים הם הפרשות מאיבר המין, צריבה בעת הטלת שתן ונפיחות וכאבים באשכים. כמו הנשים, גם רוב הגברים כלל אינם מבחינים במחלה עד שלבים מאוחרים.

נוסף לתסמינים אלה, כלמידיה עלולה להוביל לסיבוכים ולבעיות רפואיות שונות. כך, למשל, אצל נשים המחלה עלולה להתפתח לדלקת צוואר הרחם, לדלקת החצוצרות, לדלקת רירית הרחם ולדלקת קופסית הכבד. כמו כן, כלמידיה יכולה לגרום להידבקויות ברחם, והידבקויות ולהצטלקויות של החצוצרות ושל השחלות, אלה מאופיינים בכאבי בטן לא מוסברים ומגבירים את הסיכויים לעקרות ולהריון חוץ רחמי. יתר על כן, נשים החולות בכלמידיה נמצאות בסיכון גבוה פי שלוש עד חמש להידבק באיידס.

אם לא די בכך, המחלה מהווה הגורם הזיהומי הנפוץ ביותר לעיוורון וחיידקי הכלמידיה מעורבים בהתפתחות של תסמונת רייטר הכוללת שלושה מאפיינים עיקריים – דלקת מפרקים, דלקת לחמית העיניים ודלקת השופכה.

כלמידיה בקרב נשים בהריון עלול לגרום לנזקים בריאותיים חמורים לתינוק. התינוק נחשף לחיידק בתעלת הלידה והוא יכול לגרום לדלקת ריאות ולדלקת לחמית העין. על כן, מיד לאחר הלידה מטפטפים לתינוקות טיפות עיניים אשר אמורות, בין השאר, למנוע התפתחות של הדלקת.

אבחון וטיפול בכלמידיה

כאמור, רוב האנשים החולים בכלמידיה אינם מראים תסמינים ואינם מודעים לכך שהם חולים. למעשה, כ-75% מהנשים וכ-50% מהגברים מוגדרים כ-א-סימפטומטיים. לכן, האתגר הקשה ביותר הוא לאבחן את המחלה מלכתחילה. גם אנשים שאינם מראים תסמינים של המחלה יכולים להדביק אחרים וכלל לא לדעת על כך.

כאשר ישנו חשד לכלמידיה צריך לעבור סדרת בדיקות שחלקן אמינות יותר וחלקן פחות.
בדיקת דם לאיתור נוגדנים – בדיקה שאינה מספקת תוצאות מדויקות.
בדיקת אנטיגנים בדגימות הרקמה – בדיקה שאינה מספקת תוצאות אמינות דיין.
בדיקת תרבית – בדיקה מדויקת ואמינה אך נוסף לכך שהיא פולשנית ואינה נעימה, היא דורשת מערך מעבדתי צמוד והובלת התרבית בקירור למעבדה.

בדיקת PCR – בדיקת הנסמכת על ביולוגיה מולקולרית שבה אפשר לאתר את הגנים של החיידק בשתן. ערכת הבדיקה מכילה אנזימים אשר משכפלים את הגנים של החיידק, וכך אפשר לאתר אותו גם כשישנה כמות מעטה בלבד וגם אם החיידקים כבר מתו. הבדיקה אינה פולשנית והיא מאפשרת לזהות את החיידק גם אצל אנשים שאינם מראים סימפטומים של המחלה ומאפשרת טיפול באנשים אלו ומניעת הדבקה נוספת. החיסרון המהותי ביותר של סוג בדיקה זו הוא שיש להמתין שלושה שבועות עד קבלת תשובה.

משום שעדיין אין פריצת דרך מהותית בבדיקות המאפשרות זיהוי של חיידק הכלימידה בדיוק ובמהירות, לרוב הטיפול במחלה נעשה לפי התסמינים בלבד. כיום הטיפול בכלמידיה נעשה בנטילה של אנטיביוטיקה. ישנן כמה תכניות טיפול אפשריות –

טבליות ממשפחת הטטרציקליניים – נוטלים שתי טבליות ביום למשך עשרה ימים לפחות. יש ליטול טבליות אלה על בטן מלאה ולאחר שתייה של כוס מים. לאחר נטילת הטבילה יש להישאר במצב מאונך במשך שלוש שעות ואסור לשכב מפאת סכנה לנקב בוושט.

טבליות אזיטרומיצין – נטילה של ארבע טבליות בפעם אחת לפני ארוחה. הריכוז הגבוה של התרופה נספג בתאי הגוף ומספיק למשך עשרה ימים שבהם התרופה מחסלת את החיידק.

טבליות אריתרומיצין – נטילה של ארבע טבליות ביום למשך עשרה ימים. טבליות אלה מיודעות בעיקר לנשים בהריון שאינן יכולות ליטול טבליות ממשפחות אחרות.

טבליות ממשפחת הקוינולניום – נטילת טבליות במשך עשרה ימים.

ישנם מקרים שבהם סבב תרופתי אחד אינו מספיק ויש צורך בחזרה על הטיפול האנטיביוטי. הסיבה לכך היא שלעומת חיידקים אחרים אשר מתרבים כל כמה דקות, חיידק הכלמידיה מתרבה כל 72 שעות. על כן לאנטיביוטיקה יש חלון הזדמנויות קצר מאוד לפגיעה בחיידק במהלך מעגל ההתרבות.

מדענים עומלים על מציאת חיסון לכלמידיה, וב-2015 חוקרים אמריקאים פיתחו חיסון נגד המחלה. נכון להיום החיסון נמצא יעיל על עכברים.

סקירה ומניעה של כלמידיה

בשל הסיכונים והסיבוכים הקשורים לכלמידיה, מדינות מסוימות, ובהן ארצות הברית, מחייבות בדיקת סקירה לכל הנשים אשר פעילות מינית ונמצאות בקבוצת סיכון לחלות במחלה. הבדיקה מומלצת גם לנשים בהריון כדי למזער את הסיכוי שהתינוק יידבק במחלה במהלך הלידה. נכון להיום חובת הסקירה אינה חלה על גברים, אף על פי שגברים החולים במחלה ידביקו את הפרטנרים המיניים שלהם.

בישראל אין חובת סקירה של המחלה, לא לגברים ולא לנשים, גם לא בהריון. הדעות חלוקות לגבי הצורך בבדיקות כאלה בישראל, לעומת ארצות הברית היקף התחלואה נמוך מאוד ועומד על 2%–3% מקרב האוכלוסייה הצעירה.

למאמרים נוספים של ד''ר וקסלר:
דלקת אגנית - תוצאה של סקס לא מוגן
קונדילומה: כל מה שצריך לדעת על יבלות באיבר המין
כיצד להקל על גרד טורדני בפות?
וגינוזיס חיידקית: גורמים תסמינים ודרכי טיפול
עגבת: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

הדרך הטובה ביותר להימנע מכלמידיה היא להשתמש באמצעי מניעה והדרך הטובה ביותר לאתר את המחלה ולטפל בה לפני שהיא גורמת לנזקים בלתי הפיכים היא לבצע בדיקות מין תקופתיות. בדיקות אלה מומלצות במיוחד לגברים הומוסקסואליים הנושאים את נגיף ה-HIV. במחקר שנעשה בבריטניה בדקו את השכיחות של מחלות מין שונות, ובהן כלמידיה, בקרב אוכלוסייה זו. מתוצאות המחקר עלה כי 10.9% מהנבדקים חלו בכלמידיה, 8.9% בזיבה, 4.2% במיקופלסה גניטליום ו-4.6% בעגבת בשלביה המוקדמים. כ-90% מהנבדקים כלל לא ידעו שהם חולים במחלות המין הללו. כמו כן, מהמחקר עלה שגורמי הסיכון העיקריים הם היסטוריה של עגבת, זיהום HPV וציטולוגיה שגויה במשטח פי הטבעת.

ד"ר שרגא וקסלר – מומחה לקונדילומה, למחלות מין ולניתוחים פלסטיים באיבר המין הנשי

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם ד"ר שרגא וקסלר
רופא נשים בכיר
גניקולוג נשים בכיר מחלות עריה, צוואר הרחם וקונדילומה בגברים ובנשים, מנהל מכון שער לבריאות האישה והגבר

יועצים בתחום

  • ד"ר שרגא וקסלר
    ד"ר שרגא וקסלר
    גניקולוג נשים בכיר מחלות עריה, צוואר הרחם וקונדילומה בגברים ובנשים, מנהל מכון שער לבריאות האישה והגבר ... קרא עוד