דלקת אגנית - תוצאה של סקס לא מוגן

דלקת אגנית היא מחלה זיהומית של איברי המין הנקביים. חלק מהגורמים למחלה הם קיום יחסי מין לא מוגנים, סקס בגיל צעיר וריבוי פרטנרים מיניים. ד"ר שרגא וקסלר מספק את כל המידע על המחלה ודרכי הטיפול
ד``ר שרגא וקסלר
| 053-4877812 | 01/07/2008 |
צפיות: 13,497
דלקת איברי האגן היא מחלה זיהומית של איברי המין העליונים הכוללים את רירית הרחם, החצוצרות והשחלות ויתכנו גם פגיעות בכמה איברים גם יחד.

התהליך הזיהומי מתחיל לרוב בצוואר הרחם ודרך הרחם והחצוצרות הוא מתפשט אל חלל הבטן ועלול לגרום להופעת מורסה (אבצס) שחלתית-חצוצרתית (Tubo-ovarian abscess), לדלקת של קרום הצפק (Peritonitis) ולדלקת של הקרום המצפה את הכבד (PeriHepatitis).

הגורמים המזהמים. דלקת איברי האגן לרוב אינה נגרמת על ידי מזהם בודד, אלא על ידי שילוב של מספר חיידקים, חלקם נמצאים דרך קבע בנרתיק האישה ורובם מועברים ביחסי מין (STD).

כלמידיה טרכומטיס, נייסריה גונוריאה, המופילוס אינפלואנזה, גרדנרלה וגינליס, מתגים גרם שליליים, אנאירוביים, סטרפטוקוקים, החיידקים הללו עלולים להביא בסיכומו של דבר לדלקת של איברי האגן (PID).

למידע נוסף על מחלות מין, גינקולוגיה היכנסו:
פורום ניתוחים גניקולוגים (גינקולוגיים), אנדומטריוזיס
פורום שרירנים ברחם - מיומה
פורום גינקולוגיה - רפואת נשים
פורום מחלות מין
פורום חצוצרות חסומות, צנתור חצוצרות, צילום רחם

אפידמיולוגיה וגורמי סיכון. הגם שדלקת איברי האגן נגרמת על ידי שילוב של מחוללים זיהומיים, נמצא שחיידקי הכלמידיה הם הגורם העיקרי בכ-50% ממקרי דלקות האגן, וחיידקי הנייסריה גונוריאה (זיבה) מהווים גורם בכ-20% מהמקרים.

שכיחות הדלקת האגנית הגיעה לשיא בשנות ה-70-60 ומאז נצפית ירידה מסוימת. שעור הנשים בארה"ב, במערב אירופה ובסקנדינביה בגיל הפריון שהגיעו אי פעם למרפאת נשים לטיפול בדלקת אגנית הוא 10%-15%.

דלקת אגנית מתחילה לרוב בדלקת בצוואר הרחם, שם מתבססים החיידקים - גורמי המחלה. קיימת חשיבות רבה לבדיקה טובה ומהימנה של צוואר הרחם באופן שגרתי.

גורמי הסיכון הקשורים בדלקת אגנית. תחילת קיום יחסי מין בגיל צעיר, אי שימוש באמצעי מניעה חוצצים (קונדום), החלפת בני זוג מיניים בתדירות גבוהה, עשן סיגריות, פעולות גינקולוגיות שבוצעו בתנאים לא נאותים ודלקת צוואר הרחם.

דרכי אבחון. האבחנה של דלקת אגנית מהווה אתגר לגניקולוגים. הסימפטומים והסימנים מגוונים ועשויים לכוון לאבחנות אחרות. חלק מהנשים יכולות להופיע עם חום גבוה וכאב בטן עז, הפרשה מוגלתית רבה מהנרתיק ואחרות עשויות להופיע עם כאב בטן תחתונה בלבד.

לא קיימת בדיקת מעבדה שמאבחנת דלקת אגנית באופן חד משמעי. במשך שנים רבות נעשה האבחון על בסיס קליני - כאבי אגני, רגישות בהנעת צוואר הרחם, רגישות מעל לטפולות וחום.

לכתבות נוספות על מחלות מין, גינקולוגיה:
10 שאלות שנשים שואלות סקסולוגים
נשים מתביישות לדבר על כאבים בנרתיק
וירוס הפפילומה, בהשפעת מין אנאלי
סקס: על בעיות תפקוד מיני של נשים
ארה"ב: 1 מכל 4 נערות נושאת מחלת מין

לאור זאת יש לחשוד בדלקת אגנית בכל מקרה שבו אישה המקיימת יחסי מין, מופיעה עם הסימפטומים הבאים או חלקם: כאב בטן תחתונה, דמם או הפרשה מוגלתית מצוואר הרחם, חום, צמרמורת, תכיפות או צריבה במתן שתן.

ממצאים בבדיקה גינקולוגית. רגישות בבדיקה בעת הנעת צוואר הרחם וכאב המופק בבדיקה מעל לחצוצרות והשחלות.

בשל המשמעות החמורה של דלקת אגנית, העלולה לגרום לעקרות, מומלץ כיום לטפל גם במקרים החשודים להיות דלקת אגנית.

בעת קושי באבחון על סמך מדדים קליניים אפשר להיעזר במבחני מעבדה שיכולים להגיע אחרי 24-72 שעות: נוכחות תאי דם לבנים בבדיקת ההפרשה מהנרתיק, עליה בשקיעת הדם, עליה בחלבון CRP) C Reactive Protein) בבדיקת דם, זיהוי של המחוללים נייסריה גונוריאה או כלמידיה טרכומטיס בתרבית מההפרשה.

שלוש הבדיקות הבאות יכולות לאשר בסבירות הגבוהה ביותר את האבחנה של דלקת אגנית:

דגימת רירית הרחם בביופסיה, המוכיחה קיום תהליך דלקתי ברירית הרחם.

לפרוסקופיה שבה ניתן לראות חצוצרות מודלקות, מוגלה בחלל הבטן או אבצס באגן.

אולטרה-סאונד שבאמצעותו ניתן להבחין בהצטברות של נוזל מוגלתי בחצוצרות או באבצס אגני.

דרכי הטיפול. מטרת הטיפול היא ל"כסות" מספר סוגי אורגניזמים שגורמים לדלקת האגנית. מדובר על חיידקי הנייסריה גונוריאה, כלמידיה טרכומטיס, מתגים גרם שליליים, אנאירוביים וסטרפטוקוקים.

הטיפול כולל מספר סוגי אנטיביוטיקה ובמקרים חמורים הוא ניתן בתחילה דרך הווריד בבית חולים. במצבי הדלקת האגנית הבאים מומלץ לאשפז את הנשים החולות ולא להסתפק בטיפול במוסדות הרפואה בקהילה:

הריון, הטיפול דרך הפה לא הועיל, אין אפשרות לקחת טיפול דרך הפה, חשד לדלקת תוספתן או מחלה אחרת, לאישה חום גבוה, בחילות, הקאות קשות, אבצס אגני.

הסימנים הראשוניים המעידים על תגובה טובה לטיפול הם ירידת החום, ירידה בספירת התאים הלבנים בדם, הפחתה או היעלמות של הרגישות בבדיקת הבטן או בבדיקה האגנית.

אם הוחל בטיפול תוך ורידי במהלך האשפוז מומלץ להמשיך טיפול אנטיביוטי דרך הפה ל-10-14 ימים נוספים.

מומלץ לתת טיפול גם לבני הזוג המיניים איתם קיימה האישה יחסי מין בשלושת החודשים האחרונים, שכן לעתים קרובות לא ניתן לזהות את הכלמידיה והזיבה בגברים.

מורסה אגנית. אחד הסיבוכים של דלקת אגנית הוא התפתחות אבצס (מורסה) באגן. אפשר לאבחן מצב זה באופן קליני על ידי מישוש גוש קשה ורגיש באגן, אך אבחון מוצלח יותר נעשה באמצעות האולטרה-סאונד.

אבצס כזה יכול לכלול בתוכו חצוצרה ושחלה ולעתים קטע מעיים ורחם, במקרה זה הטיפול האנטיביוטי הוא תוך ורידי. חוסר תגובה נאותה מצריך לעתים לפרוסקופיה שבה מנקזים את האבצס.
<@ --- IMG_2 --- @>
סיבוכים מאוחרים של דלקת אגנית. הריון חוץ רחמי, תת פריון או אי פריון על רקע של דלקת ברירית הרחם או חסימת החצוצרות, כאב אגן כרוני, כאב בטן ימין עליונה.

הריון חוץ רחמי - הריון חוץ רחמי עלול לנבוע מלקוי בתפקוד הרירית המצפה את פנים החצוצרה. התאים ברירית זאת אמורים להעביר את הביצית המופרית אל תוך חלל הרחם, כשהם נפגעים הביצית נותרת ומשתרשת בחצוצרה.

בה בשעה ששכיחות הריונות חוץ רחמיים באוכלוסיה הכללית היא שניים מתוך 100 נשים, הרי שבקרב נשים שעברו דלקת אגנית, השכיחות היא ארבעה עד חמישה הריונות חוץ רחמיים מתוך 100 נשים.

תת פריון או אי פריון - הפרעה בפריון עלולה לנבוע מרקמות שאינן מתפקדות באופן תקין לגמרי.

רירית הרחם דלקתית מפריעה בהשתרשות הביצית ברחם וחסימות בדרגות שונות בחצוצרות מונעות או מאטות את מעבר הזרעונים בכוון אחד ואת מעבר הביצית לכוון השני.

אחוז הנשים הלוקות בחסימות חצוצרות תלוי במספר אירועי הדלקת האגנית שעברו: לאחר אירוע אחד - כ-15%, לאחר שני אירועים - 40% ולאחר שלושה אירועים - אצל כ-80% בקרב הנשים האלו תופענה חסימת חצוצרה.

כאב אגן - כתוצאה מהדבקויות באגן, היכולות ל"תפוס" חצוצרות, שחלות, קטעי מעיים ועוד, עלולים להתפתח כאבי אגן.

כאב בטן ימין עליונה - הסיבה השכיחה ביותר לכאב בטן ימין עליונה אצל נשים בגיל הפריון היא דלקת קופסית הכבד.

דלקת זאת נגרמת מחיידקי הדלקת האגנית, בעיקר חיידקי זיבה וכלמידיה וגורמת להדבקויות בין המעטה החיצוני של הכבד לבין דופן הבטן או שאר איברי הבטן כמו מעיים.

לאתר של ד"ר שרגא וקסלר

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם ד"ר שרגא וקסלר
רופא נשים בכיר
גניקולוג נשים בכיר מחלות עריה, צוואר הרחם וקונדילומה בגברים ובנשים, מנהל מכון שער לבריאות האישה והגבר