עגבת: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

עגבת, או סיפיליס, היא מחלת מין עתיקת יומין שהחלה להתפרץ באירופה של המאה ה-15. עד גילוי הפניצילין המחלה פגעה באנשים רבים, ובהם לא מעט מפורסמים כמו האפיפיור, הנרי השמיני, הרננדו קורטז, שארל בודלר, לוטרק, ניטשה ואפילו הרצל, חוזה המדינה בכבודו ובעצמו, שכאשר חלה במחלה כתב שעתה הוא יכול להיחשב כגבר.

למרות הכבוד המפוקפק שבמחלה, אף אחד לא לקח אחריות על מקורותיה והאשמה התגלגלה מאומה לאומה, האנגלים כינו את העגבת כ"מחלה הצרפתית" בעוד הצרפתים קראו לה "המחלה האנגלית", שמה ביפנית הוא "המחלה הפורטוגלית" ובפי הרוסים "המחלה הפולנית".

בארצות הברית, בתקופת מלחמת העולם השנייה, חלו בעגבת כ-600,000 איש בכל שנה, אך בשנות ה-50 של המאה העשרים ירדה שכיחות המחלה לכ-6000 חולים בשנה. עם זאת, בעשורים האחרונים יותר ויותר אנשים חולים בעגבת, אם בגלל המתירנות החברתית ואם בגלל צמצום השימוש בפניצילין שכבר אינו משפיע על החיידקים כבעבר. כיום בארצות הברית חולים בעגבת בין 25,000 ל-30,000 אנשים בשנה. המחלה פוגעת בבני אדם בלבד ואינה מצויה בקרב בעלי חיים. אף על פי שעגבת היא מחלה עתיקה היא לא חלפה מהעולם משום שהגוף אינו מפתח נגדה חיסון טבעי וכן משום שהרפואה עוד לא מצאה נגדה חיסון מלאכותי.

למידע נוסף היכנסו לפורומים:
פורום מחלות מין וקונדילומה
פורום דלקות והפרשות באברי המין- גברים ונשים

כיצד נדבקים בעגבת?

הגורם למחלה הוא ספירוכטה בשם טרפונמה פלידום. ספירוכטה היא קבוצת חיידקים שצורתם כעין קפיץ או סליל. הספירוכטה רגישה לחום וליובש והיא משגשגת בתנאים חשוכים ולחים, לכן היא מצויה פעמים רבות באיברי המין. הספירוכטה חודרת לגוף בעיקר במגע מיני בין אברי המין, אך אפשר להידבק בה גם מנשיקה, ממגע של דם, ממגע ישיר עם אזורים נגועים, מדקירה ממחט שהשתמש בה אדם החולה בעגבת וכן מאם לעובר דרך השלייה.

שיעור ההידבקות בעגבת הוא כ-50%, זאת אומרת שאחד מכל שני אנשים שבא במגע עם חולה עגבת יידבק בה גם כן. זהו שיעור הדבקה גבוה במיוחד ולכן המחלה דורשת טיפול מידי, לא רק של החולה אלא גם של הפרטנרים המיניים שלו. עם זאת, תקופת ההדבקה מוגבלת וחולה שאינו מקבל טיפול מפסיק להדביק לאחר ארבע שנים. רוב החולים בעגבת הם בין הגילים 18 ל-30 וכשליש מהם הומוסקסואליים.

שלושת השלבים של עגבת

בשלב הראשון למחלה, לאחר שהספירוכטה חודרת לגוף היא מתרבה ויוצרת פצע המכונה "צ'נקר", הפצע אינו כואב ואינו מפריש הפרשות. מרגע החדירה לגוף ועד ההופעה של הצ'נקר ישנה תקופת דגירה של עד שלושה שבועות. טיפול במחלה בתקופת הדגירה מבטיח החלמה בשיעור של 100%. הפצע חולף בין שבועיים לארבעה שבועות מהופעתו, גם ללא טיפול. אף על פי שרבים נוטים לחשוב כך, היעלמות הצ'נקר אינה מעידה על החלמה מהמחלה. למעשה, למרות ההחלמה של הפצע, החיידקים ממשיכים להתרבות והם מתפשטים עם מחזור הדם לשאר איברי הגוף.

השלב השני של המחלה מופיע כשישה שבועות לאחר ההחלמה של הפצע. התסמינים של שלב זה הם פריחה על כל הגוף ונשירת שיער מהראש, מהזקן ומהגבות. הנשירה יכולה לגרום להיווצרות של קרחות. מאפיינים נוספים של שלב זה הם חום, כאבים פזורים, תחושה כללית לא טובה וכאב ונפיחות של בלוטות הלימפה. כמו כן, הספירוכטה גורמת לתסמינים שונים בהתאם לאיברים הפנימיים שבהם היא פוגעת, כמו המוח, הכליות והמעיים ולכן פעמים רבות סבורים כי הגורם לתסמינים אלה הם מחלות אחרות ולא עגבת, משכך המחלה מכונה "החקיינית הגדולה" ולא תמיד קל לאבחן אותה. שלב זה נמשך בין שבוע לשמונה שבועות, וכמו השלב הראשון של המחלה, התסמינים יחלפו גם ללא טיפול אך המחלה תמשיך לפגוע באיברים נוספים.

בין השלב השני לשלישי יש שלב לטנטי – מוסווה, שבו החולה אינו מראה תסמינים, אך עם זאת, המחלה עדיין מדבקת מאוד. השלב השלישי הוא החמור ביותר, העגבת פוגעת במוח, בלב, בכלי הדם ובמערכת העצבים המרכזית. התסמינים של שלב זה יכולים להיות עיוורון, שיתוק, פגיעות של הלב, הרס של כלי הדם ואף שינוי אישיות ואי-שפיות.

עגבת בהריון

כאמור, עגבת יכולה לעבור מאם לעובר, אם דרך השלייה החל מהחודש הרביעי להריון ואם במהלך הלידה עצמה שבה היילוד נחשף לספירוכטה בתעלת הלידה. עגבת בהריון עלולה לגרום לסיבוכים רבים, כמו הפלה בשלב מאוחר של ההריון, לידה מוקדמת, לידה שקטה ומות של היילוד. כמו כן, עגבת מולדת עלולה לגרום למומים שונים.

כיצד מטפלים בעגבת?

כאשר ישנו פצע חשוד באיבר המין או שהפרטנר המיני אובחן כחולה עגבת יש לפנות מיד לבדיקת רופא. בבדיקה לוקחים דגימה מהפצע כדי לאתר את הספירוכטה תחת מיקרוסקופ ודגימת דם שאותה שולחים למעבדה כדי לחפש נוגדנים למחלה. כל אישה בתחילת הריון עוברת בדיקת דם כזו ולעתים הבדיקה מבוצעת בשנית לקראת הלידה.

בעבר הטיפול במחלה כלל בליעה של חומרים משלשלים ומריחה של משחות שונות, אך הטיפול הרווח ביותר היה בעזרת כספית, אם במריחה על הנגעים ואם בהזרקה לעכוז. סוג טיפול זה הוא המקור לביטוי "לילה אחד עם ונוס וחודש עם מרקורי". טיפולים מתקדמים יותר היו שתייה של אבקה מעץ מיוחד וחימום בחדר אדים. כיום הטיפול נעשה בהזרקה של פניצילין, לכל שלב של המחלה יש פרוטוקול הזרקות שונה. אפשר לטפל גם במי שבא במגע עם חולה עגבת עד שלושה חודשים לפני ההתפרצות שלה. נוסף להזרקות הפניצילין ממשיכים לעקוב אחר הנוגדנים שבדם כדי לאמוד את הצלחת הטיפול.

זריקת הפניצילין יכולה לגרום לתסמינים שונים וכ-10% עד 25% מהמטופלים חשים חום, צמרמורות, כאבי ראש וירידה של לחץ הדם. תופעות אלה חולפות מעצמן בתוך 12 עד 24 שעות ממתן הזריקה.

אולי יעניין אתכם גם:
HPV: מה הקשר בין נגיף הפפילומה האנושי לסרטן?
הפרשות נרתיק – גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
קונדילומה: כל מה שצריך לדעת על יבלות באיבר המין
כיצד להקל על גרד טורדני בפות?
וגינוזיס חיידקית: גורמים תסמינים ודרכי טיפול

כדי להימנע מהידבקות בעגבת יש להקפיד על יחסי מין מוגנים ולהשתמש בקונדום, בעיקר עם פרטנרים לא מוכרים. עדיף שלא לקיים יחסי מין עם אנשים שיש להם פצעים באברי המין וכאלה שסבלו מהם לאחרונה וכן מומלץ שלא לקיים יחסים עם אנשים הסובלים מפריחה לא מוסברת, בעיקר בכפות הידיים ובכפות הרגליים. כדאי לשטוף את איברי המין לאחר קיום היחסים ובה בעת לרוקן את שלפוחית השתן.

ד"ר שרגא וקסלר – מומחה לקונדילומה, למחלות מין ולניתוחים פלסטיים באיבר המין הנשי



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר