שיניים: כיצד להימנע מנזקי עששת?

כל אחת מכותרות השיניים הנמצאות בפינו בנויה משכבה חיצונית חלקה, דקה ושקופה יחסית הנקראת "אמייל". מתחת לאמייל ישנה שכבת ביניים עבה יותר הנקראת "דנטין" (שנהב), זאת בשל צבעה הצהבהב. בליבה של כותרת השן נמצא מוך השן, מעין תעלה העוברת לאורך שורש השן עד עצם הלסת ובה עוברים עצבים וכלי דם רבים.

על גבי השיניים נמצא, בדרך כלל, רובד השן הקרוי גם "פלאק חיידקי". רובד השן הוא למעשה שכבה המצטברת במהירות על זגוגית השן והוא מורכב משאריות מזון דביקות שהצטברו במשך הזמן וכן מחיידקים שונים הגורמים לתופעה מזיקה לשיניים ונפוצה ביותר בקרב כלל האוכלוסיה - עששת.

מהו מקורם של חיידקי עששת?

תינוקות נדבקים באותם חיידקי עששת מבני משפחתם (בעיקר מאימם), במעבר רוק המכיל תמיד חיידקים דרך נשיקות, מוצץ, פיית בקבוק ועוד. בגיל הגן עלול פעוט להידבק במחלת עששת מילדים אחרים, כאשר חשוב לדעת כי הידבקות בחיידקי עששת עלולה להתרחש עוד טרם בקעו שיניים כלל בחלל הפה.

למידע נוסף בנושא עששת, שיניים ועוד, היכנסו לפורומים רפואיים:
פורום רפואת שיניים
פורום השתלות שיניים, טיפול שורש
פורום רפואת שיניים לילדים
פורום אורתודונטיה - יישור שיניים
פורום רפואת שיניים לחולים בסיכון

כיצד נוצרת עששת?

בכל פעם שאנו אוכלים מזון המכיל סוכרים ו/או פחמימות, החיידקים שעל רובד השן מפרקים את הסוכר ויוצרים ממנו חומצות. החומצות הללו עלולות להמיס את חומר השן וליצור בו חורים. מדובר בתהליך הפיך: הרוק שלנו מכיל מרכיבים המנטרלים את החומצות תוך 20-40 דקות, כשבנוסף המינרלים שהומסו חוזרים ושוקעים ומשלימים בהדרגה את השכבה המומסת.

במקרים בהם תכיפות ואורך התקפת החומצה עוברת את יכולת הגוף לבנות מחדש את זגוגית השן, נוצר הפגם העששתי בשן, הידוע בשמו הפופולארי יותר "חור בשן. צריכת פחמימות בתדירות גבוהה תגרום להגברת הסיכון למחלת עששת.

עששת: מה מסוכן יותר, ממתק פשוט או לחם דגנים?

כיום ידוע כי כל מאכל המכיל פחמימות, גם אם טעמו אינו מתוק, עלול לשמש קרקע מזון לחיידקים גורמי עששת, כגון מאכלים העשויים בצק - לחמים, חטיפים מכילים פחמימות ועוד. שאריות אלו נדבקות לשיניים לאורך זמן, משום שבהיותן פחמימות מורכבות הן אינן מומסות בקלות על ידי הרוק, זאת להבדיל ממאכלים מתוקים שבסיסם סוכרים פשוטים הנמסים ברוק ונשטפים מהשן מהר יחסית. מחקרים הראו שרמת החומציות בפה נשארת גבוהה זמן רב יותר אחרי אכילת פחמימות מורכבות, מאשר אחרי אכילת סוכרים פשוטים.

שיני חלב: נזקי עששת אצל ילדים

עששת אצל ילדים בעלי שיני חלב, הנושרות לאחר כמה שנים, עלולה לגרום לבעיות רבות - הן בפן הבריאותי והן בפן האסתטי:

פגיעה ביכולת הלעיסה והאכילה

זיהום ברקמות התומכות בשיניים

הרס מתקדם בשן חלב בגלל עששת עלול לגרום להעברת זיהום לשיניים הקבועות הנמצאות כבר בפה וכן לנבטי השיניים המתפתחות, הנמצאות בתוך הלסת בסמוך לשיני החלב וממתינות לתורן לצמוח.

עששת עלולה לגרום לאיבוד מקום שיוביל בסופו של דבר לבעיית צפיפות ועיוות במשנן הקבוע, או לכליאת שיניים קבועות בתוך הלסת וקושי ביציאתן החוצה.

כיצד להימנע ממחלת עששת ולמנוע היווצרות חורים בשיניים?

1. הרגלי אכילה נכונים. ככל שהתזונה והמזון מכילים יותר פחמימות וסוכרים וככל שהוא יותר נדבק לשיניים, כך החיידקים יוצרים יותר חומצה.

2. תדירות האכילה. ככל שאנו מנשנשים יותר בין הארוחות, כך לרוק יש פחות הזדמנות לנטרל את החומצה.

3. שתיית מים. גם שתייה מתוקה מתפרקת לחומצה ויוצרת חורים, לכן בין הארוחות יש לשתות רק מים.

למאמרים נוספים בנושא עששת:
מכשיר חדשני יביא לגילוי מוקדם של עששת
איך מטפלים במחלת עששת אצל ילדים?
איך מטפלים בעששת של הגיל הרך?
אפשר להירגע: הנקה לא גורמת עששת
איך למנוע עששת ופלאק בשיניים?

4. צחצוח שיניים. צחצוח שיניים גורם לירידת רובד החיידקים משטח השן לכן לא נוצרת חומצה על השן. צריך לצחצח לפחות פעמיים ביום- בבוקר ,לאחר ארוחת הבוקר, ובערב, לאחר הארוחה האחרונה ולפני השינה. חשוב לצחצח עם משחת שיניים המכילה פלואוריד, המחזק את השן והופך אותה לפחות חשופה לעששת.

יש לצחצח את השיניים עם משחות שיניים שמכילות פלואוריד בריכוז המתאים לגיל או בהתאם לרמת הסיכון לעששת, תוך התייעצות עם רופא השיניים. עד גיל שש שנים יש לשים על המברשת כמות מעטה של משחת שיניים (כגודל אפון), בעיקר לאור העובדה שבגילאים הקטנים הילדים בולעים חלק מהמשחה.

לגבי ילדים - גודל המברשת צריך להיות מותאם לגיל. צחצוח שיניים צריך להיעשות על ידי ההורים עד הגיל בו הילד מפתח מיומנות מוטורית מספיק טובה - בדרך כלל לקראת גיל שמונה - כשגם המשך הצחצוח צריך להתבצע בהשגחת ההורים.

5. תוספי פלואוריד. תוספי פלואוריד יש לתת רק על פי המלצה של רופא שיניים לאותם ילדים הנמצאים בסיכון גבוה לחלות בעששת ושותים מים שאינם מכילים תוספת פלואוריד.

6. בדיקה תקופתית אצל רופא שיניים. חשוב ללכת לרופא שיניים לילדים אחת לחצי שנה על- מנת להיבדק.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר