איך למנוע מילדים פחד מרופאי שיניים?

הפגישה הראשונה עם רופא השיניים מעלה, על פי רוב, אסוציאציות שליליות. הפחד מהכיסא, מהמקדחה ומהאיש עם המסכה הלבנה מוכרים לרוב האנשים, בין אם הם ילדים ובין אם מבוגרים. הפחד מתחיל בגיל צעיר מאוד, כאשר הילד אמור להיבדק על ידי רופא שיניים בפעם הראשונה, והדמויות המחנכות - ההורים, הגננת או המורה בבית הספר - ניצבים בפני דילמה כיצד "להכין" את הילד לקראת המפגש.

בעיני המבוגרים, נראה כאילו קיים צורך דחוף להכין את הילד ולהרגיע אותו לקראת "הגרוע מכל" הצפוי לו במרפאת השיניים. בשלב הזה מתחיל הכשל המביא את התוצאה ההפוכה מזו הרצויה - בעוד המבוגר מנסה להרגיע, מילותיו בוגדות בו ומשדרות באופן סמוי את המסר ההפוך.

לשאלות בנושא רפואת שיניים ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום רפואת שיניים לילדים
פורום רפואת שיניים
פורום אורתודונטיה - יישור שיניים
פורום מחלות חניכיים
פורום שיקום הפה

הנה שני ציטוטים הממחישים את הכשל:

1. "אם לא תתנהג יפה הרופא יתן לך זריקה". המסר הסמוי שנתפס בעיני הילד לאחר אימרה כזו היא שזריקה זה דבר רע. לאחר מכן, כשההורה מנסה להרגיע את הילד לפני תחילת הטיפול במשפטים כמו "זו רק דקירה קטנה", הוא נתפס כלא אמין ולא מצליח להרגיע את הילד.

2. "אל תדאג, זה לא יכאב". משפט זה נאמר לילד, בדרך כלל, כשהוא שכוב על הכיסא בפעם הראשונה. הילד רגוע לחלוטין אך כשהוא שומע את המשפט הוא מבין באופן סמוי כי הוא נאמר מכיוון שיש דברים בגו. באותו רגע מתרחשים שני דברים: הוא מתחיל לדאוג והוא בטוח שהולך לכאוב.

חשוב לזכור כי הפחד מפני רופא שיניים אינו גנטי. ילד לא בא לאוויר העולם כשהוא פוחד מרופא שיניים, למעשה הוא לא יודע כלל מהי משמעות הטיפול, איך זה בדיוק עובד ומה הוא אמור להרגיש במהלכו. ברור, אם כך, כי ילד המגיע לראשונה למרפאת השיניים כשהוא מפוחד, רכש את התחושה הזו מהסביבה הקרובה המקיפה אותו.

המסר מועבר לילד באופן סמוי על ידי המבוגרים, שלהם דעה מגובשת על רופא השיניים והם "כאילו" מנסים לחסוך אותה מהילד, אך למעשה הם רק מגבירים את הקושי של הילד על ידי השלכת חששותיהם עליו.


מהי ההתנהגות הנכונה בגישה לילד שנחשף לראשונה למרפאת השיניים?

1. שינוי הלקסיקון. על האדם המבוגר לשנות את הלקסיקון ולאמץ אוסף של מילים עדינות שישמשו אותו כתחליף למילים הקשות:

אל תאמרו זריקה - אמרו הרדמה.

אל תאמרו להזריק - אמרו לטפטף חומר הרדמה או טיפות.

אל תאמרו כואב - אמרו לא נעים (טיפול לא נעים).

אל תאמרו פחד - אמרו חששות.

אל תאמרו עקירה - אמרו להוציא שן.

אל תאמרו "תהיה גיבור" (כמו במלחמות) - אמרו "תהיה ילד טוב שעוזר".

2. אמרו תמיד את האמת. ילד שמשקרים לו מאבד עם הזמן את האמון. אם קיים טיפול שסביר כי הוא יהיה לא נעים - לא לשקר. אפשר ועדיף לא להתייחס לנקודה זו כדי לא להטריד את שלוות הילד, אך בשום אופן לא להבטיח הבטחות שלא ניתן לקיימן. ילד שאיבד את האמון לא יסכים יותר לטיפולי שיניים, ולא משנה מה.

3. השתדלו לשמור על אופטימיות. נסו להראות לילד את הצדדים הנעימים שבטיפול השיניים - הכיסא של ה"לונה פארק", המכשירים המעניינים (המראה הכי קטנה בעולם, המכשיר לשאיבת רוק), ולמעשה כל דבר שהדמיון הפרוע שלכם מאפשר. מומלץ להתייעץ עם רופא השיניים שלכם ולהיעזר בניסיונו כדי להעשיר את החוויה של הילד לפני, בזמן ואחרי טיפול השיניים.

לקריאת מאמרים נוספים בנושא רפואת שיניים:
הקשר בין תזונת ילדים ובריאות השיניים
אמא, כואב: הכל על שיניים אצל תינוקות
מכשיר חדשני יביא לגילוי מוקדם של עששת
שיניים לבנות ופה בריא: המדריך למתחילים
10 מיתוסים על דלקות חניכיים

4. אל תכעסו על הילד. הילד נמצא במצוקה כאשר כואב לו או כאשר הפה נפוח אחרי ההרדמה, או סתם כי הטיפול מתארך מעבר לסבלנות שלו. יש לזכור כי הדבר שמפריע לילד ביותר היא תגובת המבוגר. אם בנוסף לכל הקשיים הפיזיים קיים גם קושי נפשי - הילד יצא מהטיפול בחוויה קשה של חוסר הצלחה, ואחר כך יהיה קשה עוד יותר להחזירו לכיסא הטיפולים.

5. התחילו בטיפולי שיניים פשוטים. על מנת לחזק את החוויה החיובית, מומלץ להתחיל בטיפולי שיניים קצרים ופשוטים שמסתיימים באופן מוצלח, כגון בדיקות שגרתיות. בחירה בטיפולים הפשוטים בתחילה ולאו דווקא במורכבים תעלה את הסיכוי שהטיפול יסתיים בהצלחה, או אז יהיה אפשר לחלק תשבחות לילד שיחזקו אותו לפעמים הבאות.

* לאתר של ד"ר בצר בנושא הלבנת שיניים - לחצו כאן


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר