ברור לכולנו שאנחנו "תבנית נוף ילדותנו" ושהתגובות שלנו בדרך כלל מגיעות ממקום אמוציונאלי, מהבטן ופחות מהראש. גם כאשר אנו בטוחים שתגובותינו רציונאליות מאוד ושאנו לא נותנים לרגשות להשתלט, הפירושים שאנו נותנים למצבים וגירויים בהם נתקלים (בכי, גיחוך, צעקות) נובע ממקום סובייקטיבי ולא באמת נקי ממשקעים.
למידע נוסף בנושא זוגיות ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום קואצ'ינג זוגיות
פורום פרידות, גירושין, בגידות
פורום סקס ויחסים
פורום טנטרה, מיניות
פורום מין וסקסולוגיה
ההוכחה הברורה היא – מבחן התוצאה!
האם אנו מרוצים מהמקום בו אנו נמצאים? האם הגשמנו באמת את חלומנו? האם הפסקנו לחלום מתוך ייאוש? האם מצב הזוגיות שלנו משליך על הכל? האם רק גלולת פלא תציל את הזוגיות כי כבר אין סיכוי? אם התחושה היא שאנחנו משקיעים המון אנרגיה ועדיין לא מגיעים לתוצאה הרצויה אין לנו אלא להסתכל טוב טוב על הדבשת של עצמנו, אין ברירה. זה קשה ולא נעים וקל יותר להמשיך ולטפח לעצמינו את האגו ולהאשים אחרים (בעיקר את בן/ת הזוג) במצבינו, במקום לקחת אחריות על מ-ע-ש-י-נ-ו.
אם נבוא ממקום צנוע ועניו נוכל לבחון באמת את מצב הזוגיות בו אנו שרויים ולהבין כיצד נוכל לשנותו. כל תגובה שלנו לגירוי כלשהו מייצרת גירוי חדש לעומד מולנו. אם התגובה שלנו היא תמיד אותה תגובה, נקבל בחזרה שוב ושוב את מה שגורם לנו סבל כה רב ומחליש ומייאש אותנו. אם נתחיל להגיב באופן שונה ולא אוטומטי, נופתע מאוד מכך שגם התגובות של בן/ת הזוג משתנות ונתחיל תהליך חדש ובונה.
דוגמא: אני עושה הכל בבית. הוא בחיים לא נוקף אצבע. אני מקבלת את זה בהבנה ובאהבה כחלק מתפקידי כאם ורעיה. לא מתלוננת(!) ומבינה שאלה הן מטלות החיים וצריך לקיימן. הוא עובד יותר שעות מחוץ לבית ומביא משכורת גבוהה המאפשרת לנו חיי רווחה ואני מעריכה אותו על כך. אז למה הזוגיות "על הפנים"? למה לא מתקיים קשר של חום ואהבה? למה הוא בוגד בי?
הגברת בדוגמה הפכה את ניהול הבית למקור "כוחה" בחיים. אם הייתה מרוצה מהעניין ומסופקת, טוב ויפה אבל היא אינה חווה תחושת סיפוק וצברה כעס גדול. היא טיפחה בעצמה תחושת קורבנות על ידי טיפוח אגו של "איזו אימא נפלאה אני ורעיה מושלמת".
האם באמת הדרך היחידה בזוגיות היא להגיד, למשל 12 פעמים בדקה לילדים "תיקחו את הבגדים והנעליים שלכם מהסלון" ולהתעצבן ולהגיד לבן הזוג "לך לא איכפת לא לחנך את הילדים לסדר וניקיון" ולראות עצמי כקורבן כאשר לא מקשיבים לי או שאני בעצמי עושה אינפלציה לדברי ומורידה את ערכן של המילים הנאמרות על ידי עד כדי כך ששוב ושוב לא מתייחסים לנאמר ומכאן שעל פי תפיסתי אני בעצם רק "משרתת של כולם בבית הזה".
למאמרים נוספים בנושא זוגיות, יחסים ועוד:
בגידה בזוגיות: למה אנחנו עושים את זה?
זוגיות: מה באמת יודעים על הצד השני?
זוגיות: עשה ואל תעשה
מה זאת אהבה: ההבדלים בין גברים לנשים
מערכת יחסים: תקשורת זוגית היא הבסיס
זה מוכח. יותר קל לנו להמשיך בדפוסים מוכרים וקיימים מאשר לעשות מאמץ ולהתמודד באמת עם השינוי הנדרש. זה טיבעו של האדם. אנחנו נולדים סקרנים ומלאי אנרגיות לקבל וללמוד ולהתנסות בכל דבר חדש אפשרי ובהמשך, ככל שמתבגרים, מפתחים בעצמינו פחדים אשר משתקים אותנו ומונעים מאיתנו עשייה מתבקשת (למשל, בחורה החושבת: אני שמנה. יודעת שאני שמנה. כל חיי שנאתי את עובדת היותי שמנה. בגלל שאני שמנה אני לא מצליחה למצוא זוגיות. אני לא מספיק אטרקטיבית לגברים אשר מוצאים חן בעייני. זה גורם לי להיות מאוד אומללה אבל החלטתי שככה אני וזהו. מי שירצה אותי יצטרך לאהוב אותי ככה. למה? לא יותר פשוט לאותה בחורה להשקיע את המאמץ במקום הנכון לה ולעשות דיאטה?).
פעוט בתחילת חייו המתמודד עם אינספור מצבים קשים וחדשים לו ביום, לעולם לא יטען כי "החיים קשים" הוא יקבל כל התנסות באהבה ובהתלהבות סקרנית וילמד! בני זוגנו הם האנשים החשובים ביותר בחיינו ומשפיעים באופן נחרץ על אושרנו. דווקא ביחסים איתם אסור לוותר. אסור לתת לגאווה פגועה, התחשבנות, מרמור שהצטבר, לנהל אותנו ואת חיינו. בזוגיות צריך לזכור כל הזמן את מבחן התוצאה. להתגמש, ללמוד את המצבים השונים המחזירים אותנו שוב ושוב לאותה נקודה, להחיל את השינוי קודם כל על עצמנו, לפני שבאים בדרישה "לתקן" את העומד מולנו. לקיים תקשורת נכונה וחכמה בעצמנו ולא לשוב ולטעון ש"אין עם מי לדבר". ככה זה - חוק שימור האנרגיה. תגיב באנרגיה שלילית וזה מה שתקבל בחזרה, תחייך אל העולם והעולם יחייך אליך בחזרה.
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
![]() עזר מאד |
![]() עזר |
![]() טוב |
![]() עזר קצת |
![]() לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר