יומן: מה הרזיה משמעותית עושה לנפש?

ההרזיה הדרסטית שעבר אילן שיפרה לו את הביטחון העצמי, העלתה תחושת שייכות, וגרמה לסביבה להתייחס אליו הרבה יותר בכבוד. למרות זאת ש משהו במיתוס שקובע ששמנים שרזו - פחות שמחים
מאת אילן טוקיוז
| 01/11/2008 |
צפיות: 8,606
שינויים, אנשים! המון המון שינויים צפויים לכם אם החלטתם לעשות כמוני ולרזות.

כבר ציינתי במאמרי הקודמים (קישורים בתחתית העמוד) שאצלי הטריגר להרזיה היה פחד מהמקום אליו אגיע, אם לא אעשה משהו עם עצמי.

לכם אני אומר, האמת היא שכל טריגר צריך להתקבל בברכה, אך רצוי שיהיה טריגר ממקור חיובי. התזמון הוא חשוב מאוד ורצוי מוקדם ככל האפשר, על מנת לחסוך מעצמכם המון המון עוגמת נפש.

אני את השינוי הראשוני עברתי בגיל 20, וזה עוד נחשב מאוחר. להזכירכם מדובר בשלב הסופי כמעט של גיל ההתבגרות. לפני כן עוד הייתי ילד שמן בבית ספר, וילדים יודעים להיות רעים מאוד כשהם רוצים.

ההשלכות של מה שעובר עלינו בילדות הן לטווח ארוך, אני דוגמא אישית לכך. אולם אין זה אומר שאם אנחנו כבר לא בני 20, אזי להרזיה אין כל משמעות לגבינו. ההפך, ככל שהזמן עובר לפעילות גופנית ולאורח חיים בריא יש חשיבות גדולה יותר.

למידע נוסף בנושא דיאטה, תזונה היכנסו לפורומים:
פורום תזונת ספורט
פורום כושר גופני
פורום כושר קרבי
פורום רפואת ספורט
פורום כושר גופני לילדים

ועכשיו אני רוצה במעבר חד לעבור לנושא שאנשים רבים אינם מבינים. נאמר שבחרתם לרזות ואף רזיתם (מקווה שזה נעשה בדרך הנכונה). ראשית ברכות לכולכם, אני מחזיק מכם ואף חושב שמדובר בדבר הטוב ביותר שיכולתם לעשות לעצמכם ולגופכם.

אך מה עם הנפש? מישהו נותן את הדעת לעובדה שהרזיה אינה מתייחסת אך ורק לפן הפיזי (מראה) ו/או בריאותי (פיזיולוגי), אלא גם לנפש? יש לתהליך עצמו ולתוצאה הסופית השפעה דרסטית, חדה ובעלת אפקט רב גם על הנפש.

הביטחון העצמי, ההרגשות, תחושת השייכות, קבוצת השארים בחיינו, מסגרות חברתיות וכד', כל אלו ועוד מושפעים מהתהליך ומהתוצאה.

אם לייחס את דברי האחרונים למציאות שלי, כילד לא הייתי מהפופולרים ביותר... תמיד הייתי ב"הנגינג אווט" עם החבר'ה החנונים, הפחות יפים והפחות מקובלים (למרות שאני חייב לציין שהיו לי גם ידידים יפים למראה - מישהו אמר "ניצול"???).

וכיום אני מרגיש כאילו התהפכו היוצרות, הסביבה שלי השנתה מאוד. אולי בגלל שבמסגרת העבודה שלי אני נחשף לאוכלוסיות מגוונות יותר, אבל אני בטוח שלמראה המשופר שלי יש גם כן השפעה על העניין.

הביטחון העצמי משתפר משמעותית (למרות שמי שחושב שדי בתהליך הרזיה בכדי להיות מלאי ביטחון, שיחשוב שנית), כמו כן, הרגשת השייכות מקבלת תוקף חדש (למרות שישנם אנשים שהיו רזים כל חייהם ואינם חשים בשייכות).

הכוונה בשייכות היא שפתאום אתה חש שאתה משתייך לסביבה שלך ושהמשקל שלך (כלפי הסביבה) אינו ISSUE יותר.

כמו כן, קבוצת השארים בחיינו (ההורים, אחים) אף היא משתנה. אם נחזור אלי, תמיד הוגדרתי כעצלן, שמן וכדומה, וזאת על ידי כל אחד מבני משפחתי, וכיום כספורטאי בעיקר, אך גם כבעל מבנה ספורטיבי ההתייחסות שונה לחלוטין, שינוי של 180 מעלות ממש.

אך לצערי, לא כל השינויים שחלים בנו בעקבות תהליך ההרזיה הם בהכרח שינויים חיוביים בכל הנוגע לנפש ולגוף. ישנו מיתוס שאנשים שהיו שמנים ורזו, משום מה חשים פחות מאושרים.

אני חייב לציין שלמרות שבאמת מדובר במיתוס (ואני מכיר רבים שהם מאושרים מאוד), על עצמי אני יכול להעיד שבאמת באיזשהו מקום שמחת החיים מעט נפגמת.

לכתבות נוספות בנושא כושר גופני:
כושר: בטן שטוחה, בדרך בטוחה
טיפים: כך תבחרו תוכנית אימונים
כדורי פיזיו (פיטבול): תתגלגלו על זה
מדריך: מהו כושר אנאירובי?
אימון כוח או אימון אירובי?

יתכן ובמקרה שלי, זה בגלל שהפכתי את הנושא למקצוע ולתחביב כאחד, ולכן אצלי הנושא של שמירה על הגוף ופיתוחו הפך מעט למשהו יותר התמכרותי, משהו שלא ניתן להפרידו מהאישיות שלך, וכן לדבר שהפך להיות חלק בלתי נפרד ממך.

ולכן פציעות ספורט, עליה מסוימת במשקל, איבוד מסת שריר וכד' מייד משבשים אותי ומצליחים אף לערער מעט את אותו ביטחון עצמי שדיברתי עליו קודם לכן.

אך לא כולם קיצוניים כמוני וטוב שכך! מבחינה פיזית, "המראה", במיוחד זו שתלויה באמבטיה, הופכת להיות כחלק בלתי נפרד מהיום יום. בניגוד לתקופה בה הייתי שמן (אז המראה בכלל לא זכתה לראות את זיו פני), המראה כיום כשאני רזה מקבלת משמעות גדולה מדי ועשויה לשבש מעט את שיקול הדעת.

טוב, מאחר ואני חש שמעט בלבלתי אתכם אני אעשה קצת סדר. הרזיה - הן התהליך, הן התוצאה והן המשמעות שלה, חשובים מאוד לנו כבני אדם במאה ה-21.

זה טוב לנו לבריאות, זה טוב לנו למראה, זה משנה אותנו מנטלית במובן החיובי (ביטחון עצמי, שייכות, סביבה חברתית), אך מראש כדאי לנו להיכנס לתהליך במודעות גבוהה, בהגדרת מטרות ראשוניות ומשניות.

עלינו להבין שמדובר בתהליך ארוך שההורדה במשקל היא רק ההתחלה בו וכי מדובר במשהו מדהים שעשוי לשנות לנו את החיים מקצה לקצה. אני בעד!!!! כל עוד נשארים שפויים.

למאמר הראשון של אילן טוקיוז - היה שמן, עכשיו מדריך כושר
למאמר השני של אילן טוקיוז - "הרזת? אתה חייב קב"ן"
למאמר השלישי של אילן טוקיוז - לרדת בגדול או לעלות בענק?

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

אולי יעניין אותך גם

מחכה לנסיך שיבוא לגאול אותי מיסורי
מאת מירה בולבה
| 06/08/2008 |
צפיות: 7,012
"התפללתי שימצאו בצילום את שבעת הגמדים שגרים אצלי בגב.. עובדים וחוצבים", כך מתארת מירה בולבה את הכאב, ועדיין נאחזת בתקווה למצוא את מקור כאבי הגב שתוקפים אותה מדי יום. יומן כאב - פרק תשיעי
קרא עוד
"קשה לי לגייס כוחות למאבק בכאב"
מאת מירה בולבה
| 02/07/2008 |
צפיות: 6,469
מירה בולבה מתחילה להתייאש, היא מאבדת אט אט את מעט התקווה שעוד היתה בה. לאחר הניתוח השמיני שעברה, התברר כי החיים בצל הכאב עדיין נמשכים ולא חל שיפור בכאבי הגב ומכאן - גם בכאבי הנפש
קרא עוד
השתלות איברים: "אני אופטימי ומאוכזב"
מאת צבי פאר
| 15/06/2008 |
צפיות: 5,422
לאחרונה בוצעו עוד כמה השתלות איברים בארץ, וצבי פאר על קוצים. חג השבועות עבר, הביקור של אחיו בארץ נגמר. בין אכזבה לאופטימיות פאר ממתין, ממשיך להמתין להשתלת הריאה שתציל אותו
קרא עוד
"אני רוצה כל כך להיות אחרי ההשתלה"
מאת צבי פאר
| 01/06/2008 |
צפיות: 5,665
"פעם כשהיו שואלים אותי מה נשמע? הייתי עונה: אישתי בסדר ואני גמור, היום אני אומר: אישתי בסדר גמור ואני בדרך לשם". צבי פאר משתף אותנו בשגרת חייו של חולה cf שרוצה להיות כבר אחרי ההשתלה
קרא עוד
"איך אשתי מתמודדת עם כל הלחץ?"
מאת צבי פאר
| 21/05/2008 |
צפיות: 5,674
"עדיף אישה כמו שלי ואושר, מאשר סתם אישה ועושר". צבי פאר מארח אותנו בשולחן השבת של חולה סיסטיק פיברוזיס. מוזר, הוא אומר, למרות מצבי לא נפגע התיאבון, איזה בשלנית אשתי...
קרא עוד
"אצלי, הישרדות זו לא תוכנית טלוויזיה"
מאת צבי פאר
| 12/05/2008 |
צפיות: 6,036
ביום העצמאות צבי פאר ביקש לעצמו עצמאות. עצמאות לנשום ללא בלון חמצן. עד שתתגשם משאלתו הוא יאלץ לבלות הרבה בבית, להימנע מההתנדבות במשטרה ולכתוב. לכתוב על החיים עם סיסטיק פיברוזיס
קרא עוד
יומן אישי: "מסדר דברים אחרונים"
מאת צבי פאר
| 08/05/2008 |
צפיות: 5,856
"אני לא מרגיש במיטבי! הווה אומר נסיגה מסוימת". צבי פאר מבקש להודות לכל מי שדואג לו ותומך בו, בייחוד לאישתו, ומספר על הקול שאומר לו: "צביקה, אל תשאיר בלאגן אחריך. מיומנו של חולה CF
קרא עוד
"נגמר החג, ממשיכים לחכות להשתלה"
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 29/04/2008 |
צפיות: 5,161
צבי פאר עבר את הפסח והוא ממשיך לחכות להשתלת ריאה. כל פעם שהוא שומע בתקשורת ש"מרתון השתלות התבצע...", הוא חש אופטימיות ואכזבה כאחד. כעת ברוח החג הוא מבקש: "אלוהים, תעשה מערוף"
קרא עוד
"בהוראת מי אני סובל?"
מאת צבי פאר
| 22/04/2008 |
צפיות: 5,484
אם צבי פאר יכל לעשות ניקיון פסח פרטי, הוא היה נפטר מהמצב הבריאותי שלו, הוא אפילו היה זורק אותו רחוק, אבל הוא צריך להתמודד ולהביט קדימה, הרי המתנה להשתלת ריאה זה לא דבר פשוט. יומן
קרא עוד
"גיליתי שהוציאו ממני 8 ברגים"
מאת מירה בולבה
| 16/04/2008 |
צפיות: 5,894
התקווה האחרונה של מירה בולבה מופנית כולה לניתוח ה-8 שעליה לעבור. 7 ניתוחים בעברה לא גורמים לה להביט בייאוש לעבר עתידה, להיפך, היא מקווה שמכאן תבוא הגאולה. יומן כאב - פרק שביעי
קרא עוד