הפרעות קצב לב: אויב שאפשר לנצח

אלבר קאמי, סופר והוגה דעות כתב באחד מחיבוריו השנויים במחלוקת: "לעמוד על פי תהום בלי פחד ובלי תקווה - זאת דרכו של האדם".

פרופ' ברנרד בלאסן, האם זו דרכו של האדם - בלי תקווה? בשום פנים ואופן לא. זו גישה ניהיליסטית לחלוטין, שאינה מקובלת עלי. יש מי שחושבים שפסימיות היא סימן לחוכמה. למעשה, הפסימיות היא ויתור, אי יכולת למצוא מוצא, אולי גם פטליזם.

האופטימיות, לעומתה, היא הכרה בכך שקיים יותר ממה שהעין רואה. האופטימיות היא סגולה מאוד ראויה והיא רכיב חשוב בחייו של אדם. במיוחד אם האדם בחר ברפואה כמקצוע שהוא גם ייעוד.

אמירתו הקשה של אלברט קאמי יונקת אולי מכעס, ואין צורך לומר כי הכעס מעולם לא נחשב ליועץ טוב. למיטב הבנתי, כעס הוא כמו לאחוז בגחל בוער בכוונה להשליך אותו על מישהו אחר - אתה זה שנשרף... אשר על כן, מכל נקודת מבט אפשרית עדיף להאמין ולקוות לטוב.

למידע בריאותי נוסף היכנסו לפורומים:
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום ניתוחי לב
פורום שיקום לב
פורום שומנים בדם, מחלות לב
פורום יתר לחץ דם

מהן הפרעות קצב, מהן דרכי הטיפול, והאם הן מחייבות אשפוז? יש שני סוגים של הפרעות קצב לב: בקבוצה אחת מצויות ההפרעות הסופר-שכיחות, שהן מאוד לא מסוכנות וכל אחד מאיתנו חווה מפעם לפעם.

אם, למשל, אדם מהשורה עושה בדיקת הולטר (רישום א.ק.ג. רצוף) במשך 24 שעות, יתברר לו כי הוא חווה מספר לא קטן של הפרעות קצב, שבכלל לא היה מודע להן והן לא הפריעו לו.

אצל אנשים מבוגרים בריאים אפשר להבחין בהרבה הפרעות קצב, שהן פעימות חשמליות נוספות, והללו, כאמור אינן מסוכנות.

בקבוצה השנייה יש הפרעות קצב אחרות, בחלקן מסוכנות ובחלקן האחר לא מסוכנות. כך, למשל, יש הפרעות קצב ממקור על-חדרי, שבגינן עולה הדופק ל-200 לדקה. זה אמנם מאוד לא סימפטי, אך אין הן מסכנות חיים.

לעומתן, יש הפרעות קצב - שהן המיעוט, לשמחתנו - ממקור חדרי ובעלי פוטנציאל מסוכן יותר, שברוב המקרים הן מופיעות אצל חולים עם מחלת לב (90% מהמקרים).

ביחד עם זאת, יש גם אנשים הנראים בריאים לחלוטין, ספורטאים ובעלי גוף אתלטי, העלולים למות באופן פתאומי עם לב בריא.

במהלך שלושים השנים האחרונות רכשתי מומחיות והרבה ניסיון בטיפול באנשים כאלה, כלומר, הפרעות קצב מסוכנות אצל אנשים עם לב בריא.

יש לציין כי זה אתגר מאוד גדול לעשות הכל כדי למנוע את מותם הפתאומי של חולים, ובמיוחד של אותם אנשים עם לב בריא, ההולכים לישון ואינם קמים בבוקר, נחטפים לפתע.

כיצד מטפלים באנשים עם לב בריא, כדי לנסות ולהציל חייהם? בספרות המקצועית חלוקות הדעות באשר לטיפול היותר אפקטיבי.

ואתה, כמומחה בעל שם בתחום זה - מה אתה אומר? אני גיליתי כי אפשר לטפל ברוב הפרעות הקצב האלה ואף להצליח.

אפשר לטפל ללא אשפוז? לא. הפרעות קצב אלה המסכנות חיים מחייבות אשפוז, וטיפולים בתרופה מאוד ישנה, הזמינה כמעט 100 שנים בשם כינידין.

הטיפול בתכשיר זה נעשה רק באנשים עם לב בריא. חשוב לציין כי רוב הרופאים בעולם מעדיפים להשתיל מכשיר הנקרא דפיברילטור.

בניגוד לכינידין, אשר מונע את הפרעות הקצב הקטלניות, הדפיברילטור מטפל באירוע עצמו על יד מתן הלם חשמלי, באמצעות אלקטרודה תוך לבבית, המחזיר קצב לב לתקנו.

כאמור, מצאתי פתרון יותר פשוט ויעיל מאוד, דהיינו טיפול בארבעה עד שישה כדורים של כינידין. זה עוזר ל-70%-80% מהחולים, וכל זאת במקום השתלת מכשיר יקר, אשר כרוכים בו סיבוכים לא מעטים.

ומה באשר לחולים עם מחלות לב? אצל החולים עם מחלות לב, במקרה שהם לוקים בהפרעות קצב מסוכנות, חייבים להשתיל דפיברילטור.

וזה מחייב אשפוז ארוך? לא תמיד. לפעמים במהלך אשפוז של יום יומיים משתילים את המכשיר. משך ההשתלה דומה לזה הדרוש להשתלת קוצב לב רגיל בדרך כלל.

מי האוכלוסייה העלולה ללקות בהפרעות קצב מסוכנות, והאם יש דרכי מניעה? מי שאמור, ביום מן הימים, לסבול מהפרעות קצב מסכנות חיים הם כאמור ב-90% מהמקרים חולי הלב, שברובם סובלים ממחלת לב איסכמית, כלומר שעברו אוטם בשריר הלב עם פגיעה משמעותית של תפקוד הלב.

כמו כן, חולים שלקו במחלה של שריר הלב מסוגים שונים. בכל אלה חייבים להשתיל דפיברילטור. ראוי להזכיר כי את הדפיברילטור הראשון המציא הקרדיולוג הישראלי ד"ר מישל מירובסקי, שנפטר לפני כ-16 שנים.

למרות שבזכות המצאתו הגאונית הוא הציל את חייהם של המון חולים, למרבה הצער לא הוכתר בפרס נובל לרפואה.

אתה מדבר על טיפול תרופתי מוצלח בחולים מסוימים. האם יש גם טיפול כירורגי יעיל? טיפול כירורגי בהפרעות קצב אכן היה בעבר. עכשיו כמעט שלא מנתחים עוד, שכן קיימים אמצעים אחרים, כמו למשל טיפולי "אבלציה" שבאמצעות צנתר (קטטר) שמחדירים בתוך הלב אפשר לחסל את הבעיה על ידי צריבה מקומית.

מאוד נדיר שאנו שולחים היום חולה לניתוח בגלל הפרעות קצב, אלא להשתלת לב עבור המקרים הקשים ביותר.

האם יש נתונים על אחוזי ההצלחה בטיפול בהפרעות קצב? כמובן שזה תלוי במחלה. כך, למשל, ברוב הפרעות הקצב העל-חדריות, טיפולי "אבלציה" משיגים תוצאות טובות של 80%-95%, לרבות פרפור פרוזדורים.

פרפור פרוזדורים, עד לפני מספר שנים, נראה כהפרעת קצב אשר לא ניתן לחסלה. למרבה השמחה, אפשר כיום לפתור את בעיית פרפור הפרוזדורים באמצעות פרוצדורה אחת או שתיים באחוזי הצלחה גבוהים למדי.

את זאת למדנו מהצרפתים, ובמיוחד מידידי מבורדו, פרופ' מישל הייסאגר, אשר מוביל עד היום בתחום הזה, ואנו למדנו ליישם את השיטה שלו.

האם יש דרכי מניעה לפרפור פרוזדורים? למרבה הצער, עדיין לא עלה בידינו למצוא דרכי מניעה. חשוב אולי להבהיר כי למרות שגם אצל צעירים יש פרפורי לב, אחת הסיבות השכיחות ביותר המסבירה את הפרפורים היא הגיל. ככל שהאדם מזדקן כן הוא חווה יותר פרפורים. לפי שעה, עוד אי אפשר למנוע הזדקנות.

זה עניין של תורשה? יש מחקרים שהוכיחו באחרונה שיש נטייה במשפחות מסוימות לסבול מפרפורים. כך, לדוגמה, במחקר שעשינו על 50 חולים, שעברו טיפול אבלציה, קרי צריבה של פרפורים פרוזדוריים, אצל כ-50% מהם נמצאה נטייה משפחתית ברורה.

יש הבדל בין נשים לגברים? יש הרבה הבדלים בין נשים לגברים, ולא אחדש הלכה בישראל באמירה זו. יש מחלות נשיות, דוגמת דימום ברחם, שאי אפשר למצוא אצל גברים, כשם שפרוסטטה ומחלותיה יש רק אצל גברים!
<@ --- IMG_2 --- @>
אם להיות רציני, תחלואת הנשים שונה מזו של הגברים. המציאות מלמדת כי מחלות קורונריות שכיחות יותר אצל גברים מאשר אצל נשים, אצלן המחלה מופיעה בגיל יותר גבוה.

כמו כן, מאוד מעניין לציין כי יש הפרעות קצב מסוימות שהן ייחודיות לנשים, כמו למשל סוגים של הפרעות קצב על-חדריות, שהרבה יותר שכיחות אצלן. אפשר לסכם ולומר ששוויון בין נשים לגברים ממש אין.

לכתבות נוספות בנושא רפואת לב:
צינתור לב וירטואלי - זה אמיתי?
קוצב לב: משפר חיים, ממשיך להשתפר
צנתור או ניתוח מעקפים? זאת השאלה
בריאות הלב - 10 מחקרים מובילים
שיקום ייחודי לחולי אי ספיקת לב

ולבסוף, בתחום עיסוקך, למה מותר לקוות? אקדים ואומר כי מחלות לב תמיד היו, יש וככל הנראה יהיו גם בעתיד. ככל שהטכנולוגיות מתקדמות עולה גם תוחלת החיים, והרפואה הקרדיולוגית תרמה לכך אולי יותר מכל דיסציפלינה אחרת.

אבל ספק גדול בעיני אם אי פעם יימצא הפתרון האולטימטיבי לתחלואי הלב. אני מאוד משוכנע כי בתחום הקרדיולוגי יהיו בעתיד פחות מחלות ויהיה לאל ידנו לרפא יותר מחלות.

ובתחום הספציפי שלך? בתחום הפרעות הקצב אני מאוד מקווה שנוכל להעניק טיפול טוב יותר, וכפועל יוצא יעלו גם אחוזי ההצלחה.

ככל שנרפא יותר הפרעות קצב לב ופרפור פרוזדורים - כן נוכל להידרש לפחות טיפול תרופתי ונוכל להימנע מסוגי טיפול שאינם כל כך בריאים.

בכל האמור בהשתלת מכשירים, כבר נרשמה התקדמות אדירה, ואני מאוד מקווה שנגיע לכך שנוכל בעתיד להשתיל דפיברילטור שלא נצטרך להחליפו מדי חמש שנים, אלא בעבור 10-15 שנים ואולי אף יותר. מכל מקום, לא אפריז אם אומר שאפשר להביט קדימה עם הרבה תקווה בלב.

ראיין: שמוליק לביא, עורך החוברת "בריאות על בוריה"

לאתר של המרכז הרפואי תל אביב

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר