מחלות לב וכלי דם, הגירסה הנשית

לידיעת הנשים: אם חשבתן שמחלות לב הן רק של גברים, טעיתן בענק. הסיכון של אישה לחלות במחלות לב וכלי דם גבוה אפילו פי 3 מהסיכון לחלות בסרטן השד. ד"ר בלה קויפמן מנסה להעלות את המודעות
ד``ר בלה קויפמן
| 18/02/2008 |
צפיות: 8,079
"האמיתות המדעיות זקוקות לסיפורים יפים, שיגרמו לבני האדם לדבוק בהם".

ד"ר קויפמן, האם משפט זה נכון לדעתך? משפט זה נכון בהחלט. הניסיון הנצבר שלי מלמד אותי שזו אחת הדרכים הטובות להעביר מסר שייקלט ויוטמע בקרב הציבור הרחב.

כך, לדוגמה, אני מטפלת בנושא מאוד חשוב וחיוני, אפשר לומר נושא חם של בריאות לב האישה. זה דבר יחסית חדש. הוא קרם עור וגידים בעשור האחרון תודות לידע חדש שלימד את כולנו עד כמה מדובר בסוגיה רבת חשיבות, המחייבת תרגום לשפת מעשה.

כצעד ראשון היה עלינו להגביר את מודעות הנשים, וכמאליה עלתה השאלה כיצד עושים זאת כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר.

למידע בריאותי נוסף היכנסו לפורומים:
פורום ניתוחי לב
פורום שיקום לב
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום שומנים בדם, מחלות לב
פורום יתר לחץ דם

התברר שאין די בתיאור המחלה ותוצאותיה האפשריות, במגמה לשכנע את האישה להידרש ולהירתם לפעולות מניעה ככל שרק אפשר.

כדי להעמיק את המודעות צריך להסביר ולספר. אני סבורה שהוספת "צבע" להסברה עשויה להועיל להשגת המטרה, שאין חשובה ממנה.

האם מחלות לב אצל נשים שונות מאלה של גברים? עד לפני מספר שנים חשבו שאם אישה חולה במחלת לב אין היא מייצגת את כלל הנשים. כלומר ההתייחסות למחלתה היתה כאילו היא מקרה יחיד ומיוחד.

הקו המנחה שרווח אמר כי מחלות לב כליליות הם צרה שפוקדת בעיקר גברים. לפני מספר שנים נרשם מפנה שקבע כי מחלות לב כליליות פוקדות גם נשים, דבר שהצריך לא רק שינוי מחשבתי אלא גם הערכות הולמת.

הניסיון האמפירי מלמד כי התסמינים של המחלה שונים לרוב בין המגדרים, מהלך המחלה שונה והתחזית של המחלה שונה.

נכון אמנם שמחד גיסא מדובר באותם גורמי הסיכון, אך מאידך גיסא ההשפעה של גורמי הסיכון שונה ויותר חזקה בקרב הנשים.

גם השכיחות של גורמי סיכון, דוגמת לחץ דם גבוה, סוכרת ושומנים בדם, יותר גבוהה אצל נשים.

כאמור, התסמינים שונים. כך, למשל, אם גבר חש בכאבים בחזה, לרוב הוא פונה או מפונה למחלקת המיון בבית החולים הקרוב לביתו.

רעייתו מביאה אותו לשם או דואגת שיגיע לשם מהר ככל האפשר. במיון הרופא בודק אותו ומפנה אותו ישר לטיפול המתחייב.

אותה אישה, לעומת זאת, לא מתייחסת יותר מדי ברצינות למיחושים בחזה שלה. היא גורסת שזו תופעה חולפת, ומכיוון שכך אין צורך להגיע בדחיפות לבית החולים הקרוב, מה גם ששם עלולים להתייחס אליה כאל "נודניקית".

אודה ואתוודה: גם אני, לפני עשר שנים ובוודאי לפני עשרים שנה, חשבתי לתומי כי כאב בחזה אצל אישה זה שום דבר מדאיג והוא יחלוף מעצמו.

אבל עם הזמן למדתי, מהספרות המקצועית וגם מניסיוני כקרדיולוגית, כי מחלת לב בנשים אינה אפיזודה חולפת אלא מחלה קשה, עם תמותה גבוהה יותר אצל נשים, ולא רק בגילאים מתקדמים.

מסתבר שגם בקרב נשים צעירות יחסית, בגיל פחות משישים, התמותה מהתקף לב ומניתוח לב פתוח, גבוהה יותר מאשר באותה קבוצת גיל אצל גברים.

כלומר, מגיעות לטיפול במרפאתך גם נשים צעירות? בפירוש כן. נכון שהמחלה מתחילה אצל נשים בגיל יותר מבוגר, בגלל הפרופיל ההורמונאלי, אבל אני יכולה לציין כי יש נשים עם הגנה מלאה (הורמונאלית) שעברו התקף לב, אפילו התקף לב קשה, והן מטופלות אצלנו במרפאה.

לא בלתי נמנע שגורמי סיכון נוספים גרמו להתקף הלב, דוגמת לחץ דם, תורשה או סוכרת וכו'. עובדה היא שגם נשים לוקות במחלת לב כלילית, אולי קצת פחות מגברים, אך בחומרה גדולה יותר.

חשוב לציין כי מטרתה העיקרית של המרפאה היא לא טיפול בחולות במחלה כלילית או אבחון של המחלה, אלא הערכה ואבחון מוקדם של גורמי סיכון לצורך מניעת המחלה.

והמודעות אצל נשים למרות זאת נמוכה? לצערי כן. האישה עצמה אינה ממהרת לפנות לרופא, ואף אחד בבית לא דוחף אותה להגיע לבית חולים לבדיקה, וגם כאשר היא מגיעה יש רופאים שמתייחסים למיחושיה כאל עצבים התוקפים ונעלמים, ולא היא!

לכן המטרה העכשווית היא להגביר לא רק את המודעת בקרב ציבור הנשים אלא גם אצל הרופאים, רופאי משפחה והרופאים המעניקים טיפול ראשוני.

האם יתכן שנשים המגיעות למשרות ניהול בכירות לוקות בהתקף לב בגלל מה שמכונה המתח הניהולי וזה המאיץ להתקף לב בקרב נשים?

אינני מאמינה שזו הבעיה. מכל מקום, הזמן יעשה את שלו וסביר להניח כי ברבות הזמן ניחשף גם לסטטיסטיקות בעניין זה.

בל נשכח שהאישה נתונה בלחצים גם בבית, והיא עומדת בהם בהצלחה. יתר על כן, אם האישה נהנית מעבודתה, היא מקבלת מעבר ללחץ גם אנדורפינים.

השאלה היא האם בגלל הלחצים בעבודה היא תשנה גם את הרגלי החיים, כלומר, הרגלי אכילה, פעילות גופנית, האם תתחיל לעשן או תגביר את העישון, ואז גורמי הסיכון הם שיהיו המאיץ ולאו דווקא הלחץ בעבודה.

האם גם דרכי הטיפול במחלות לב של נשים שונות מאלה הנהוגים בגברים? בעיקרון לא. דרכי הטיפול יכולים להיות מוטעות בגלל אבחון לא נכון, וגם מתן הטיפול עלול להיות מאוחר בגלל שהאישה לא הגיעה בזמן לקבלת הטיפול.

חשוב לדעת כי בהתקף לב כל דקה קובעת, ואם האישה מגיעה לחדר המיון 29 דקות יותר מאוחר בהשוואה לגברים, כך על פי נתוני האיגוד הקרדיולוגי בארץ (סקר שנערך ב-2006), הרי שהתוצאה עלולה להיות הרת אסון.

האיחור מסוכן גם אם לא מדובר בהתקף לב, אלא בתעוקת חזה. חשוב אולי להוסיף כי התסמינים של האישה מאוד לא אופייניים, כך שאם מתווספת לזה גם אבחנה שנעשית באיחור, הרי שהבעיה רצינית ביותר.

במאמר מוסגר יצוין כי על פי נתוני אוניברסיטת בר אילן, האבחנה של מחלת לב כלילית במצב של תעוקת חזה נעשית אצל נשים באיחור של 3-4 שנים, בהשוואה לגבר.

לכן גם הטיפול ניתן יותר מאוחר על כל המשתמע מכך. לבד מכך, ידוע כי הטיפול באישה פחות אגרסיבי - הוא פחות אגרסיבי בהורדת לחץ דם, פחות בהורדת כולסטרול, ומכיוון שכך גם תוצאות הטיפול פחות טובות.

עם זאת, אני יכולה לבשר כי חל מפנה חיובי. היום מתחילים לטפל בנשים באותה אגרסיביות בדומה לטיפול המוענק לגבר.

אני סבורה שהמצב אכן הולך ומשתפר, אך חייבים להמשיך ולהעמיק את המודעות, כדי שהישגי הקרדיולוגיה יתבטאו גם בתוצאות הטיפול בנשים.

בשני העשורים האחרונים רשמה הקרדיולוגיה הישגים מרשימים. האם האישה לא נהנתה עד כה מהישגים אלה אלא רק בחלקם?

נכון. יש לנו פחות נתונים ביחס לנשים, בגלל חוסר המודעות, והנתונים הקיימים לא מעודדים - אין ירידה, ולהפך, קיימת עליה בתחלואה ובתמותה.

הצדק אתך באשר להישגי הקרדיולוגיה בשני העשורים האחרונים. אני בקרדיולוגיה קצת יותר משני עשורים, ויכולה לומר לך שהשינויים הם ממש פנטסטיים.

הביוטכנולוגיה הרפואית והמכשור עתיר המדע - הם שתרמו לשיפור האבחון והטיפול במחלות לב?

התרומה היא ממש פנטסטית. בשני העשורים האחרונים היינו עדים להתקדמות מרשימה הן באבחון והן בטיפול במגוון מחלות הלב, ובעניין זה חשוב מאוד להזכיר גם את תרומתה הגדולה לא רק של הפרמצבטיקה אלא גם של מכשור רפואי.

בשני העשורים האחרונים נרשם גידול במספר התרופות הזמינות וגם איכות התרופות עולה בהתמדה.

חרף ההתקדמות וההישגים המרשימים, עדיין אי אפשר לומר שמחלת לב הפכה למחלה קלילה, וטרם הגענו למצב שבו מי שחלה במחלת לב יכול להקל בה ראש.

אמנם נכון, זמינים היום דפיברילטורים, קוצבי לב ושאר מכשירים רפואיים שמאוד עוזרים בטיפול בחולי לב, אבל מחלת לב הייתה ועודנה מחלה מאוד מאוד קשה, וכפי שציינתי קודם לכן, בנשים המחלה עוד יותר קשה.

עוד יותר קשה משמעותית? אין זו סתם אמירה שבאה, כביכול, להגביר את המודעות בקרב נשים. הנתונים הסטטיסטים הבדוקים מלמדים כי הסיכון של אישה לחלות במחלת לב ולמות ממנה גדול פי שלושה מהסיכון שלה בסרטן השד.

סוד גלוי הוא שרוב הנשים בארץ ובעולם מפחדות מאוד מסרטן השד, ובצדק הן מפחדות, שכן סרטן השד ממית במקרים רבים מדי.

לכתבות נוספות בנושא רפואת לב:
צינתור לב וירטואלי - זה אמיתי?
קוצב לב: משפר חיים, ממשיך להשתפר
צנתור או ניתוח מעקפים? זאת השאלה
בריאות הלב - 10 מחקרים מובילים
שיקום ייחודי לחולי אי ספיקת לב

אם כך, צריך לפחד פי שלושה ממחלת לב ובוודאי שהנשים חייבות לעשות כל שבידן, כדי שלא לחלות ממחלת לב כלילית.

עם זאת, מידת היושר מחייבת אותי לציין כי גם ביחס למחלות לב בקרב נשים נעשו דברים חשובים שהובילו להתקדמות בטיפול ובריפוי.

עצם העובדה שלפני 15 שנים התחילו לבצע יותר ויותר עבודות מחקר וסקרים מלמדת שהחלה תזוזה משמעותית לכיוון ההכרה שמחלות הלב אינן פוסחות על נשים.

לאחרונה נערכו שני סקרים בארה"ב, והשתתפו בכל אחד מהם מעל ל-70 אלף נשים. סקר אחד בוצע בקרב אחיות והשני בקרב נשים אחרות.

מגמת הסקרים היתה לבדוק מה אפשר לעשות ואיך אפשר למנוע את המחלה, וכאמור הבדיקה נעשתה בקבוצה מאוד גדולה של נשים.

כאשר גילו שעל ידי ירידה במשקל, פעילות גופנית ותזונה נכונה אפשר למנוע את המחלה ולהוריד את שיעור התחלואה בכ-30-50%, הגיעו לכלל מסקנה שיש בסיס למלאכת השכנוע.

אולם חרף הדברים החשובים שכבר נעשו, עדיין לא הגענו להורדת בתחלואה ולצמצום התמותה כתוצאה ממחלת לב אצל נשים.

האפקט הזה הצליח אצל הגברים, אבל המודעות בקרב הגברים התחילה לפני יותר מעשרים שנה. אני מאוד מקווה שעכשיו, לאחר שאיגודים קרדיולוגיים בעולם מודיעים על הנחיות חדשות גם ב-2007 (ההנחיות הקודמות פורסמו בשנת 2004), הנושא יקודם בתנופה של ממש.

הנה כי כן, מדובר בנושא שמיועד לחנך את הרופאים והם שיתרמו להגברת המודעות בקרב המטופלות שלהם.

העתיד, מה הוא מבשר בתחום עיסוקך? אני מקווה שבקרוב מאוד אוכל לבשר לך שהצלחנו להוריד את תחלואת הלב אצל נשים, לאחר שכולם יפנימו את היכולות החדשות, והללו יתורגמו לשפת מעשה.

ראיין: שמוליק לביא, עורך החוברת "בריאות על בוריה"

לאתר של המרכז הרפואי תל אביב

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר