טיפולי פוריות: מה חשוב לדעת?

טיפולי פוריות הם טיפולים המלווים בתהליכים רבים העלולים ליצור בעיות רפואיות רבות ואף כאבים.

מעבר ללחץ הנפשי ולמוטיב הרגשי הגדול המלווה את הטיפולים, חשוב שתהיו מודעות לתופעות הלוואי הקיימות.

לפניכן שאלות שלוש שכיחות בנושא פוריות שיוכלו לתרום לכן מידע חשוב ומפורט על התהליך.

1. ביוץ, מתי הוא מופיע? תאריך הביוץ משתנה מאשה לאשה. השוני הוא בזמן שעובר מתחילת הווסת ועד לביוץ. לעומת זאת, הזמן שעובר מהביוץ ועד לווסת הבאה קבוע אצל כל הנשים ונמשך 11 עד 16 יום (14 יום בממוצע).

למידע נוסף בנושא פוריות היכנסו לפורומים:
פורום פוריות פריון הפריה חוץ גופית
פורום פוריות ורפואה סינית
פורום בעיות פוריות - תמיכה
פורום פוריות הגבר
פורום הריון בסיכון גבוה

באשה עם מחזור סדיר (כל 28 יום) הביוץ מופיע כ-14 יום מתחילת הווסת, וזהו הזמן בו היא פוריה ביותר.
בנשים עם מחזורים ארוכים יותר אך קבועים, ניתן לחשב פחות או יותר את זמן הביוץ.

לדוגמא, במקרים של מחזור שמופיע כל 35 יום, הביוץ התרחש כ-14 יום לפני הווסת, כלומר כ-21 ימים מתחילת הווסת הקודמת.

בנשים עם מחזור לא סדיר, לעומת זאת, קשה מאד לחשב את זמן הביוץ ויש להיעזר בבדיקות מעבדה ואולטרה-סאונד.

2. צילום רחם. שאלה: אני נמצאת כרגע במהלך בירור בעיית פוריות. הרופא המליץ לי לבצע צילום רחם. שמעתי מחברות שמדובר בבדיקה קשה ביותר, ושקיימות כיום שיטות חדשות ונוחות יותר לאיבחון. מהי הבדיקה המומלצת?

תשובה: מטרת צילום הרחם היא בדיקת המבנה האנטומי של חלל הרחם והחצוצרות, כדי לשלול בעיה מכאנית הקשורה לאי פוריות. במהלך הבדיקה מחדיר הרופא צינורית דקה לצוואר הרחם, דרכה מוזרם חומר ניגוד אל תוך חלל הרחם.

לכתבות נוספות בנושא:
רוגע מסייע להצלחת טיפולי פוריות
הקשר בין פוריות תזונה וספורט
איך לא תעברי לידה טראומטית?
על השמנה, פוריות והריון בסיכון
"להרוג את העוברים שלי כדי לחיות"

הפעולה מתבצעת תחת שיקוף רנטגן, שמאפשר לראות את מילוי חלל הרחם וכן את מעבר הנוזל אל החצוצרות ומשם לחלל הבטן (בתנאי שקיים מעבר תקין). מדובר בבדיקה, שעם כל האי נעימות הכרוכה בה, היא קצרה (2-3דקות).

הכאב שנגרם במהלך הבדיקה קשור בהתכווצויות של הרחם בתגובה להזרמת חומר הניגוד, ודומה מאד לכאבי מחזור. בכל מקרה ניתן לקבל משכך כאבים (מסוג נקסין, נורופן וכו') כחצי שעה לפני הצילום, מה שמקל בהרבה על הכאבים.

כמובן שכאב הוא עניין סובייקטיבי, אך מניסיוני כמבצע של הבדיקות הנ"ל, סף הכאב של הנבדקת קשור ביחס ישיר למידת ההבנה של מה שנעשה וכן למידת שיתוף הפעולה עם הרופא בזמן הצילום.

צילום הרחם הוא בעיקרון בדיקה אבחנתית, אך במקרים רבים הוא משמש בעקיפין כשיטה טיפולית.

בחלק מן המקרים קיימת חסימה קלה של פתחי החצוצרות שנפתחת בעקבות הזרמת הנוזל בלחץ דרך המעברים, ואכן לא אחת קורה שבעיית האי פוריות נפתרת והאישה נכנסת להריון זמן קצר לאחר הבדיקה, ללא צורך בטיפול נוסף!

ישנה שיטה נוספת המקבילה פחות או יותר לבדיקה הנ"ל והיא מתבצעת באמצעות אולטרה-סאונד.

העיקרון כאן הוא דומה: החדרת נוזל לחלל הרחם, ובמקביל בדיקת אולטרה-סאונד (בגישה נרתיקית או בטנית) והדגמת מהלך זרימת הנוזל בחלל הרחם והחצוצרות.

היתרון של שיטה זו הוא בהדגמה טובה יותר של חלל הרחם וזיהוי פגמי מילוי שלעיתים מוסתרים בצילום רחם רגיל, וכן זיהוי של שריר הרחם, עם פגמים אפשריים בו, מה שלא ניתן לראות בצילום רנטגן.

שיטה זו מומלצת לנשים אצלן ידועה רגישות ליוד (חומר הניגוד בצילום רחם רגיל מכיל יוד, האסור בשימוש לנשים עם תופעות אלרגיות לחומר זה). יש לציין כי שתי השיטות דומות מבחינת הכאב או אי נוחות הנגרמות לנבדקת.

3. גירוי השחלות ותופעות לוואי. שאלה: עברתי טיפולי פוריות ונטלתי את התרופות מנוגון ופרגניל. כשבוע לאחר סיום הטיפול הופיעו כאבי בטן עזים, ואושפזתי בבית החולים למשך מספר ימים עקב ציסטות בשחלות. האם לא ניתן היה למנוע מראש את הסיבוך הזה?

תשובה: טיפולי הפוריות למיניהם מבוססים ברובם על עיקרון של גירוי השחלות, שמטרתו להשיג מספר רב יותר של ביציות, ובכך להגדיל את הסיכוי להפריה והריון.

מטרה זו מושגת על ידי מתן הורמונים שנמצאים בגוף באופן טבעי, אך ניתנים לאישה בכמויות גדולות יותר כדי לגרום באופן מכוון לגירוי יתר שחלתי.

התוצאה המושגת היא רצויה, אך כמו בכל התערבות רפואית אחרת, גם כאן עלולות להופיע תופעות לוואי, שאחת מהן היא: "תסמונת גירוי יתר שחלתי" שמתבטאת בהבשלת מספר גדול של ביציות (מעל 20) מלווה בהפרשת רמות גבוהות של הורמון שנקרא אסטרוגן.

בשלבים מאוחרים יותר, לאחר הביוץ, האזורים בשחלה שמהם יצאו הביציות ("גופיפים צהובים") ממשיכים להפריש כמויות גדולות של הורמונים, וחומרים נוספים שגורמים ליציאת נוזלים מתוך כלי הדם לחללים אחרים בגוף, וכתוצאה מכך ה"גופיפים הצהובים" הופכים לכיסי נוזל גדולים (ציסטות) בשחלות.

הנוזל שיוצא מכלי הדם גורם לבצקות קשות בכל הגוף, ולהצטברות נוזל בחלל הבטן ומסביב לריאות. במקרים הקשים יותר עלולה להתפתח בהמשך עצירת שתן, הפרעות נשימה, הפרעות אלקטרוליטים בדם ומצבים של קרישיות יתר של הדם.

מן האמור לעיל ניתן להבין שתסמונת זו עלולה להיות מסוכנת ביותר, אך מצד שני יש לזכור שיש לתסמונת דרגות חומרה שונות.

למעשה כמעט בכל טיפול תרופתי להשראת ביוץ, הרופא גורם במכוון לגירוי יתר של השחלות, וכל ה"חוכמה" או אם תרצו, "האמנות של הרפואה", היא לגרום לתסמונת להופיע בדרגה הקלה ביותר שלה, ובכך לתת למטופלת מקסימום סיכוי להריון עם מינימום סיכון.

ניתן לזהות מראש אילו מקרים עלולים להסתבך לדרגות חומרה קשות. לדוגמא, נשים שמנות הסובלות משיעור יתר, פצעי אקנה וביוץ לא סדיר הן אלו שעלולות לעבור ממצב של חוסר ביוץ מוחלט למצב של גירוי יתר, ולכן יש להתחיל איתן מראש במינון נמוך של התרופות.

גם במהלך הטיפול ניתן לחזות מראש הופעת סיבוכים לפי מספר הביציות הגדול ולפי הרמות הגבוהות של האסטרוגן בדם במהלך הטיפול. במקרים אלו ניתן לעבור תוך כדי הטיפול לסוג אחר של תרופות, או במקרים קיצוניים, להפסיק את הטיפול עוד לפני שלב הביוץ.

יש לזכור כי דרגה קלה של גירוי יתר שחלתי, כולל הופעת מספר ציסטות בשחלות ואפילו כמות מסוימת של נוזל בחלל הבטן, היא תופעה שכיחה לאחר טיפולי השראת ביוץ, ולמעט אי הנוחות שנגרמת לאישה עקב הלחצים והנפיחות בבטן, איננה גורמת לסכנה ממשית.

במקרים אלו כל התופעות צפויות להיעלם מעצמן בהדרגה תוך מספר ימים עד שבועיים לאחר הטיפול, ללא סיבוכים. יש לציין כי דווקא במקרים בהם הטיפול הצליח ויש הריון, הסימפטומים יכולים להימשך זמן ארוך יותר.

לאתר של ד"ר יורם גלעדי



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר