רשתות חברתיות? לא בבית ספרנו - מהן ההשפעות של מדיה דיגיטלית על ילדינו?

כולם מכירים את הבייביסיטר החדש: המסך של המחשב, של הטלפון או של הטאבלט. עלותו לשעה נמוכה ביותר, הוא זמין בכל עת ובעיקר - מעניק שקט מבורך וקצת זמן של מנוחה להורים התשושים. לא קשה להבין איך החלה ההתמכרות למסכים, ואם לומר את האמת, הילדים הם לא המכורים היחידים. הכול מתחיל בחינוך אמרו חכמינו וצדקו: כשההורים לא מסירים יד ועין מהמכשיר הקטן, מה הפלא שהילד יוצר דפוסי התנהגות דומים?

כשהילדים רגילים כל כך לברוח אל העולם המצוי במסכים, הם הופכים לכלי שסופג תכנים מרובים שלאו דווקא מתאימים להם ולגילם. השימוש ברשתות חברתיות לדוגמה, הוא אמנם התנסות מעניינת שיכולה להביא ליצירה של קשרים חדשים, אך מנגד יכול להביא לחשיפה לבריונות ברשת או לסכנות מאת מתחזים בעלי מטרות נלוזות - ואלה יכולים לגרום לנזק בלתי הפיך לנפשות הרכות בשנים.

אבל זה לא נגמר שם, כי גם אם תדריכו את גוזליכם להשתמש באינטרנט בצורה נבונה, תראו להם את שלל הסכנות ותכווינו אותם לשימוש זהיר ומאופק, עדיין קיימות הסכנות הבריאותיות והפסיכולוגיות שבחשיפה למסך כשלעצמה, סכנות שיש להן חשיבות מכרעת על ההתפתחות התקינה של ילדיכם.

אולי יעניין אתכם גם:
כיצד מלמדים ילדים לשלוט על כעסים?
CBT: מהו טיפול התנהגותי קוגניטיבי
דיכאון בקרב ילדים ונוער- סרטון

הסיכונים העיקריים: בעיות קוגניטיביות, הפרעות נפשיות ובעיות תקשורת

כאמור, למרות השימוש הנרחב של המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, מחקרים רבים שפורסמו בנושא מציגים תמונה חד משמעית שלפיה חשיפה מרובה למסכים היא מסוכנת לבריאות, במיוחד כשמדובר בילד שמצוי בזמן קריטי שבו מוחו וגופו בתהליכי התפתחות.

הסיכון העיקרי מבחינה פיזיולוגית נעוץ בבעיות קוגניטיביות שונות שהחשיפה המרובה למסך יוצרת במוח של הילד. בעיות קשב וריכוז, כישורי שפה נמוכים יותר וקושי בלמידה של דברים לעומק הם רק חלק קטן מסך הכישורים הקוגניטיביים שנפגעים בחשיפה יומיומית למדיה דיגיטלית.

חשבו על כך: המוח מתקשה לרכוש מיומנויות חדשות כאשר החומר מוצג לנוחותו ולהנאתו ללא כל מאמץ מחשבתי בדרך.

בעיות משנה שהרשתות החברתיות יוצרות, בעיקר אצל ילדים בוגרים, הן הפרעות נפשיות. מחקרים הראו כי דיווחים של בני נוער על דיכאון, חרדה, אימפולסיביות ורצונות אובדניים עלו בשליש בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית הזו. גם בישראל מסתמנת מגמה דומה: תוך שש שנים קפץ מספר הפניות למוקד ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) ב-50%, מה שמלמד על מצוקה אמיתית של משתמשי הרשתות החברתיות ועל פגיעותם.

כמו כן, שימוש רב במסכים והתמכרות הילדים אליהם לרוב מובילה לחוסר בשינה ולעייפות מתמדת. בשינה מתבצעים תהליכים רבים ושונים בגוף, ולכן היא הכרחית להתפתחות פיזיולוגית תקינה של הילדים. אסור לשכוח גם את הפגיעה בראיה: ישיבה מול מסך שעות רבות מובילה לאימוץ מוגבר של העיניים ולהיחלשותן.

לא הכול שחור, ישנם גם יתרונות ברורים לרשתות חברתיות ומדיה דיגיטלית

חשוב להדגיש כי מניעה מוחלטת מחשיפה לפלטפורמות הטכנולוגיות יכולה אף היא לגרום לנזקים. רשתות חברתיות חושפות את הילדים לעולם רחב ומגוון, לבני נוער אחרים מכל רחבי הארץ ואף מהעולם, ולכן מאפשרות להם ערוץ תקשורת בלתי אמצעי, זמין ונוח. כך ילדים מסוגרים או ביישנים יכולים למצוא מפלט ברשת החברתית ובאמצעותו לבסס לעצמם ביטחון ויכולות חברתיות.

גם בהקשר הלימודי, המדיה הדיגיטלית מאפשרת צורת לימוד אינטראקטיבית ומעניינת שמתאימה גם לילדים שמתקשים בריכוז ובקריאה. למשל, ילדים שאובחנו עם דיסלקציה ילמדו טוב יותר באמצעות סרטונים או מצגות אל מול קריאת פרק בחוברת קריאה וסיכומו בכתב. כמו כן, הידע המונגש כיום בפלטפורמות אינטרנטיות הוא כמעט אין סופי, וילדים יכולים לספק את סקרנותם ביתר קלות ולהרחיב את תחומי העניין שלהם בלי להסתמך על הידע שמועבר להם על ידי הוריהם או דרך המסגרות החינוכיות.

חשיפה של ילדים לרשתות חברתיות ומדיה דיגיטלית היא הכרחית לפיתוח יכולות בין אישיות, הן בהיבט הלימודי והפיתוח העצמאי, והן מבחינת התמודדות חברתית וכישורים קבוצתיים.

האזהרות מפני הסיכונים שנעוצים בחשיפה לטכנולוגיה הן חשובות ואין להתעלם מהן, אך כמו בכל דבר: הסוד נעוץ באיזון.

תוכלו להתייעץ כבר עכשיו:
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום פסיכולוגיה
פורום הפרעות קשב וריכוז
פורום פסיכותרפיה

אז איך אפשר להשיג את האיזון? לפניכם 3 המלצות זהב!

1. הגיל כן קובע - האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים קובעת בנחרצות שחשיפת פעוטות עד גיל שנתיים למדיה דיגיטלית מסוכנת להתפתחותם. בשל כך, ההמלצה המרכזית היא להתאפק עם המסכים באופן מוחלט עד גיל שנתיים לפחות, ולאחר מכן עד גיל חמש בחשיפה מועטה ביותר: שעה ביום לכל היותר ובהקפדה על תכנים איכותיים בלבד. ההמלצות המחמירות דורשות שגם בוגרים בני יותר מ-16 ייחשפו למדיה דיגיטלית בין שעתיים לשלוש שעות בלבד, אך כדי להפוך את ההמלצה למציאותית ניתן תחילה לתת לבני הנוער לערוך תיעוד עצמאי של הזמן שהם מבלים ברשתות חברתיות ולנסות לצמצם אותו באופן הדרגתי.

2. רשתות חברתיות בפיקוח בלבד - כשהילד גדל ומעוניין ליצור לעצמו פלטפורמה חברתית באמצעות האינטרנט, יש להגביל את זמני השימוש ולפקח על האופן שבו הוא מתבצע. חשוב לתת לילד להרגיש שסומכים עליו, ועם זאת לצייד אותו בכל הכלים לשימוש נבון, כולל שיח פתוח על תמרורי האזהרה האפשריים ועל תכנים או פעילות שנחשף אליהם ברשת ושאינו בטוח כיצד להתמודד עמם.

3. סביבה נקייה ממסכים והגבלת שעות - מומלץ להפוך את המסך לתחביב ולא להכרח. התמכרות מתחילה כאשר רוב פעילות היומיום של הילד מתרכזת סביב המכשיר: בדיקת התראות בטלפון בבוקר, שיטוט באינטרנט לאורך היום, משחק מחשב בצהרים, התעדכנות בטלפון לקראת שינה וכן הלאה. סביבת הילד הקרובה צריכה להיות נקייה ממסכים, בלי מחשב וטלוויזיה בחדרי השינה, תוך עידוד לפעילות אקטיבית של קריאה, ספורט או אמנות. כמו כן, בעת בילוי חברתי או בהימצאות עם המשפחה, חשוב שההורים יהוו דוגמה אישית עבור ילדיהם ויהיו עסוקים אף הם בפעילות שאינה דורשת מסכים. חשוב להרגיל את הילד ללמוד באופן עצמאי ופעיל, ולא להפוך את הרביצה מול המסך להתנהגות מקובלת.

לסיכום: לכל מטבע יש שני צדדים, וכך גם למסך

חשוב להכיר ביתרונות ובחסרונות, הן בהיבטים הפיזיולוגיים והן בהיבטים הנפשיים והחברתיים. מצבים שיוצרים סיכון בריאותי לילדינו מחייבים התערבות מיידית, וכך הדבר אמור להיות גם כשמדובר בחשיפה למדיה חברתית ולרשתות חברתיות. ההתמכרות אמנם שייכת למבוגרים לא פחות מאשר לילדים, אבל חשוב לזכור שילד נמצא בתקופת התפתחות קריטית ומצבו רגיש בהרבה וחשוף יותר לפגיעות. ישנה חשיבות עליונה לסייע לילד להתפתח בצורה תקינה ובריאה, והאמת? גם לנו לא יזיק להתנתק מהמסך ולהשקיע קצת יותר במי שאנחנו אוהבים.

טובי פלד – פסיכולוג מומחה, מטפל במבוגרים ובילדים בכל הגילים




* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר