פיברומיאלגיה: קווים לדמותה
שכיחות הפיברומיאלגיה המאובחנת מוערכת כ-1-3%, אולם ע"פ נתונים עדכניים יתכן ושיעור ההפרעה הלא מאובחנת מגיע עד לכדי 8%. נשים סובלות משמעותית יותר מהמחלה, פי 2 עד 10 מאשר גברים, מסיבה שאינה ידועה דיה. למחלה 50% תורשתיות, והתפרצותה מושפעת מאוד מגורמי סיכון כגון מתח נפשי, מחלה או טראומה – גופנית או נפשית. בניגוד לדעה נפוצה, אין הוכחה כי המחלה מושפעת ממחלה זיהומית (כגון קדחת קרציות) או משתלי סיליקון. לפיברומיאלגיה בדרך כלל נלוות מחלות נוספות, כגון תסמונת העייפות הכרונית, הפרעות שינה, חרדה, דכאון, דלקת כרונית בדרכי השתן, כאבים במפרק הלסת, כאבי ראש, כאבי גב ואגן. פיברומיאלגיה קשורה בפגיעה תפקודית ניכרת, וע"פ מחקר אחרון רק 46% מהסובלים מהמחלה עובדים, אולם מפסידים 22 ימי עבודה בממוצע בשנה, ואלה שאינם עובדים – מתקשים לתפקד בביתם במשך כ-100 מתוך ימות השנה.
מאחר ואין כאמור בדיקת דם או צילום אשר יכולים לאבחן פיברומיאלגיה, האבחנה קלינית, ומתבססת על תיאור תסמינים אופייניים, הכוללים כאב מפושט במספר איזורים בגוף, וכן תסמינים נוספים, כגון הפרעות שינה, כאבי ראש, דכאון וכאבי בטן או אגן. בנוסף, אופיינית להפרעה רגישות יתר לכאב, אשר ניתן לאבחן בבדיקה גופנית על ידי לחיצה על מספר נקודות מפתח בגוף.
סובלת מכאבים עזים? התייעצי כבר עכשיו עם ד''ר בן עמית בפורום פסיכיאטריה
פורום פסיכיאטריה
מה גורם לפיברומיאלגיה?
אם כי המקור המדויק לפיברומיאלגיה אינו ברור, בשנים האחרונות עולה כי הגורם לפיברומיאלגיה הוא רגישות יתר מוחית לכאב – Central Sensitization. בעקבות לחץ נפשי, או כאבים ממקור מוגדר, כמו לאחר תאונה, המוח "מתרגל" לחוש כאב, והדבר מלווה בפעילות יתר של איזורים במוח אשר אחראים על חישת כאב, כגון התלמוס. אם כי מדובר בבדיקות המשמשות כעת בעיקר למחקר ולא לאבחנה, קיימות עדויות לגבי שינויים בהפרשת משככי כאב "טבעיים" בגוף (אנדורפינים), הפעלת יתר של מנגנון הפרשת הקורטיזול בגוף (המעיד על סטרס או כאב ממושך), וכן שינויים פלסטיים במספר איזורים במוח, המעידים על הגברת תחושת הכאב. הירידה ב"סינון" תחושות המגיעות מהגוף אל המוח גורמת לכך שגם גירויים שלא אמורים להכאיב, כגון חיבוק חם מבן משפחה, עשויים לפתע להיות כואבים; לכך שהכאב עשוי "לנדוד"; להיות נוכח בימים מסוימים ולא בימים אחרים וכיו"ב, תופעה שלא הינו מצפים לראות אם הכאב היה נובע מאיבר מסוים. ה"מוזרות" של הכאב בפיברומיאלגיה גרמה עד כה לרופאים רבים לחשוד כאילו מדובר בזיוף של תסמינים, או בכאבים שמקורם "נפשי" – אולם כיום יודעים שמקור הכאבים הוא בהפרעה בויסות הכאב במוח. מכיוון שמקורם אינו בגוף, אלא במוח עצמו, הכאבים עשויים "להתנהג מוזר".
אולי יעניין אתכם גם:
הפרעת קשב וריכוז: עד כמה חיוני להכיר את הפרופיל הרגשי של הילד?
דיכאון: טיפול לא תרופתי בעזרת גרייה מוחית לא פולשנית
קנאביס רפואי וסגולותיו הרפואיות
פתולוגיה של הגפיים : מהן המחלות הכי נפוצות?
הטיפול בפיברומיאלגיה
כשם שהמחלה מורכבת, כך גם הטיפול בה מורכב, ועשוי לכלול מגוון שיטות, חלקן יותר "רפואיות" וחלקן יותר מעולם הרפואה המשלימה והאינטגרטיבית. מעניין הוא שלמרות שרבים מהמטופלים הסובלים מפיברומיאלגיה נוטלים תרופות, טיפול לא תרופתי הוכח כיעיל יותר מאשר טיפול תרופתי, ובעל פחות תופעות לוואי. פעילות גופנית מדורגת ותואמת למטופל היא ההתערבות שהוכחה כיעילה ביותר, והיא מומלצת עבור כל המטופלים. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוכח אף הוא כיעיל, וכן שיטות הרגעה ומדיטציה, ובראשן Mindfulness, וכן תנועה מדיטטיבית, כגון יוגה וטאי צ'י. שיטות נוספות הודגמו במספר מחקרים כבעלות יעילות חלקית, כגון ביופידבק, שיטה בה "מלמדים" את הגוף להרפות, דיקור סיני, וכן שיטות טיפול במגע, כגון עיסוי וטיפול כירופרקטי. ריכוז הטיפול ע"י מטפל אחד, ולא ע"י התנהלות בין מספר מקומות, הוכח כיעיל יותר מאשר טיפול מפוצל.
הטיפול התרופתי כולל חלק מנוגדי הדכאון, כגון צימבלטה או תרופות מקבוצת הטריציקליים, או משככי כאב כגון ליריקה. ראוי לציין כי תרופות משככות כאבים "חזקות" מקבוצת האופיאואידים (כגון טרמדקס) עשויות להחמיר את הכאבים לטווח ארוך ולגרום להתמכרות, ולכן אינן מומלצות. למרות שקנביס רפואי מציע הבטחה כטיפול בפיברומיאלגיה, בעיקר ע"י טיפול בהפרעת השינה הנלווית, עדיין אין מספיק עדויות בכדי להבין האם מדובר בטיפול יעיל ובטוח, וניתן לנסות את הטיפול בזהירות ותחת פיקוח, בהתאם לנסיבות המקרה. תוספי תזונה שהוצעו כיעילים כוללים בין השאר כורכום ומגנזיום, עם תוצאות טובות.
פיברומיאלגיה היא תופעה מורכבת, הגורמת למצוקה ניכרת ופגיעה תפקודית. באחרונה המדע שופך אור על הגורמים להפרעה, ובעיקר מתאר רגישות יתר מוחית לכאב כגורם מרכזי.
לפיברומיאלגיה מגוון טיפולים שיכולים לסייע לצמצם את מידת הכאב ולשפר את איכות החיים, ורצויי שניהול הטיפול יהיה ע"י איש מקצוע בעל נסיון וידע בטיפול בהפרעה זו.
ד"ר בן עמית- רופא מומחה בפסיכיאטריה,יועץ משרד הבריאות ומוסמך למתן רישיונות לשימוש בקנאביס רפואי
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
![]() עזר מאד |
![]() עזר |
![]() טוב |
![]() עזר קצת |
![]() לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר