שיימינג: בריונות ברשת בקרב בני נוער

בעידן הרשתות החברתיות, הבריונות הפכה לפומבית יותר ולחסרת רסן. בני נוער רבים חשים בושה, השפלה קשה וחווים טראומה שמותירה בהם צלקות נפשיות, ואלו מערערות את הערך העצמי. מהי תופעת השיימינג? מאלו נורות אדומות אסור להתעלם? ומהם נושאי התקיפות הנפוצים ביותר?
ד``ר אילן בוש
| 053-4877783 | 14/07/2019 |
צפיות: 1,549
דירוג: 5.0 מתוך 4 הצבעות
התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
שיימינג (shaming) היא תופעה של ביוש פומבי באמצעות האינטרנט בכלל, ובאמצעות הרשתות החברתיות, בפרט.

ממחקרים שנעשו בארץ ובעולם עולה כי 80% מבני הנוער שגולשים ברשת נתקלו בהתבטאויות פוגעניות, ואחד מחמישה נתקל בהטרדות ברשת החברתית, כגון: פרסום תמונות משפילות ומסרים פוגעניים.

בריונות משודרגת מדור חדש

הבריונות בעידן הטכנולוגי מצטרפת לבריונות המסורתית שהייתה קיימת תמיד בחצר בית הספר וכללה הצקות, רכילויות, אלימות פיזית, אלימות מילולית ועוד.

אם בבריונות המסורתית הקורבן היה מושפל בקרב חוג חברתי מוגבל, והיה יכול למצוא מפלט בביתו, הרי שבעידן האינטרנט בריחה זו אינה אפשרית.

בעידן הרשתות החברתיות, הפרסום ההמוני נגיש בלחיצת כפתור.

יש לכם שאלות נוספות? היכנסו עכשיו לפורום:
פורום ליקויי למידה, טיפול בקשיים רגשיים

תופעת השיימינג (ביוש פומבי) היא סוג "משודרג" של בריונות.

למעשה, מדובר באירוע של לינץ' חברתי המקביל לסקילה פומבית בימי הביניים. האירוע עצמו זוכה לתהודה ויראלית רבה, כך שהשילוב בין גורם ההפתעה, העוצמה, וחוסר האונים, בהיעדר יכולת להשיב או להתגונן, נחווית לעתים על ידי הקורבן כאירוע טראומתי. התקיפה והביוש חודרים לכל היבט של חייו.

בריונות ברשת יכולה בקלות לפרוץ גבולות חברתיים, ולהגיע לחשיפה רחבת היקף כמעין גל צונאמי.

רבים מהנפגעים מפחדים ומתביישים לשתף את סביבתם במתרחש.

ב- 9 בפברואר, צוין בעולם "יום נגד בריונות", למניעת תופעת הבריונות ברשת. במחקר שנעשה ביום זה, התגלה כי 35% מבני הנוער הסתירו מקרוביהם את הבריונות שחוו. רק 50% מהם מאמינים שיש צורך להגיש תלונה במשטרה כנגד אלימות ברשת.

חשוב לציין שרק כ- 10% מבני הנוער שסובלים מבריונות ברשת מדווחים להוריהם על הנעשה. ברוב המקרים, הנפגעים אינם פונים לעזרתם של גורמים מקצועיים.

הסכנות הטמונות בשיימינג


בגיל ההתבגרות מתגבשת הזהות האישית, לרבות המעמד בקרב קבוצת השווים, גיבוש זהות מינית ומגדרית, והתקדמות לעבר עצמאות ונפרדות. באירוע של שיימיניג, הקורבן חש "מקוטלג" ולמעשה תחושת ה-'אני' שלו מתערערת. בחלק מהמקרים, לגורם סטרסוגני זה ישנה השפעה רבה, שעלולה להוביל להתהוות של הפרעת חרדה, הפרעת דכאון, ובמצבים קיצוניים – אף לאובדנות.

אולי יעניין אתכם גם:
כיצד לזהות סימני חרדה אצל ילדים?
כיצד המסכים פוגעים בילדים?
כיצד לזהות אם הילד משתמש בסמים?
גירושים: כיצד מגיבים ילדים להליך בכל שכבת גיל?

היו קשובים לנורות האזהרה הניצבות בדרך, ושימו לב לשינויים חדים ותנודתיות במצב הרוח, ירידה תפקודית הכוללת שינויים בהרגלי שינה, תיאבון וכמובן התבודדות ומיעוט אינטראקציה עם קבוצת השווים.

כחלק מנקודות ההתערבות, יש לשוחח עם הנער בגובה העיניים, נסו להימנע מנקודת מבט מאשימה ושיפוטית. השרו תחושת בטחון, וחשבו יחד על דרכי פעולה משותפות, כגון: התרחקות מהרשתות החברתיות לתקופה מסוימת, מעורבות גורמי חינוך וכמובן, במידת הצורך, מעורבות של איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.

ד"ר אילן בוש – פסיכיאטר ילדים בכיר

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם ד"ר אילן בוש
פסיכיאטר ילדים בכיר מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך

יועצים בתחום

  • ד"ר אילן בוש
    ד"ר אילן בוש
    פסיכיאטר ילדים בכיר מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך ... קרא עוד