התמודדות עם קשיי ילדים בגיל ההתבגרות

ההתמודדות עם גיל ההתבגרות של הילדים היא אתגר – הן לילד עצמו, והן להורה. הילד חווה חוויות מסוג חדש, מנטליות וגופניות, תחושתיות ורגשיות.

להורה – כל ילד בגיל ההתבגרות הוא אתגר בפני עצמו, אם זה הילד הראשון שלו כמתבגר ואם לאו.

הנוסחה להתמודדות טרם הומצאה. עם זאת, המידע הרב, קבוצות התמיכה והאינפורמציה שאנו כהורים חשופים אליה היא רבה ולא פעם מבלבלת.

הורים למתבגרים? היכנסו לפורומים:
פורום תאומים ושלישיות
פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות

הילד שלי נעלם לי מול עיני

אני מביטה בו מהצד. הילד החייכן הנמרץ עם הצחוק שובה הלב. הילד שאהב להיפגש עם חברים. הילד הבטוח בעצמו ולא מתבייש להביע את דעתו הולך ונעלם לי מול עיני.
עתה אני רואה ילד שקט ומופנם לא מישיר מבט, ממעט לדבר, מסתגר בחדרו לעיתים קרובות יותר. זה הילד שלי.

ככל שאני מנסה להבין ולדובב לשיחה אינני מצליחה. כל ניסיון שלי לדבר ולהבין לשווא.
לילותיי ללא שינה ויומי ארוך מיגע ומלא בדאגה. זהו המתבגר הראשון שלי כאם, ואני מרגישה את החרדות והדאגות ממלאות כל נים בגופי. בשיחה שיזמתי עם המורה: "אני לא רואה שום שינוי; להיפך – הוא משתתף בשיעורים ונמצא בחברת החברים."

אז מדוע אני לא רגועה? מדוע אני רואה ילד שונה מזה שאני מכירה?
האם זה הגיל וזה נורמלי? האם הורים אחרים חווים את אותה חוויה?
מה עושים? איך מתמודדים?
איך מתקשרים?

אני נכנסת לפורומים של הורי מתבגרים, אבל לא מוצאת שם תשובות וישועות.

יום רודף יום, לילה ללא שינה רודף עוד לילה ללא שינה. אני חייבת למצוא דרך לחדור אליו, ויהי מה! ואז – עולי בי רעיון:

"נימי שלי,

אני מכבדת את שתיקתך. אני מכבדת את דרכך. אני מתגעגעת אלייך, לשטותניקיות שלך, לצחוק ולשיגועים שלך. אני מרגישה שמשהו השתנה.

אני כל כך אוהבת אותך. אני מקווה ומייחלת שגם אם לא בדיבור, נוכל לתקשר ולו במעט דרך הכתיבה. גם אם לא – דע: אבא ואני תמיד כאן בשבילך.

אוהבת אותך עד בלי סוף,
אמא פרימה שלך"

במחברת זו אני פותחת את רחשי לבי לבני היקר.

בבוקר אחרי שהוא יוצא לבית הספר אני מניחה את המחברת על הכר.
ומתפללת בליבי.

עוברים יומיים ללא שמץ של רמז שקראת או שראית את המחברת.

ביום השלישי אתה מניח את המחברת בהפגנתיות על השיש במטבח. אתה מתיישב לשתות. אני מציצה בך ורואה חיוך קטנטן בזווית פיך. לוקחת את המחברת ופותחת אותה לידך. אני רואה שרבוט של ציור הומוריסטי. אני נושמת לרווחה. מחבקת אותך קלות ובתוך ליבי מודה מודה מודה.

אני אוהבת אותך.

למאמרים נוספים של סימונה פלג:
תקשורת נכונה עם ילדים
כיצד מדברים עם הילדים על פורנוגרפיה?
איך מגדלים שלישיה: המדריך להורה המאותגר

טיפים להורים למתבגרים

1. להיות ערניים לעובדה שפתאום במקום ילדה או ילד – נערה או נער מסתובבים לנו בבית.
2. להימנע מלהיכנס לוויכוחי סרק.
3. להימנע ככל האפשר מלהוכיח את הילד, ובכל מקרה – לא לעשות זאת בנוכחות אנשים אחרים.
4. להיות יותר קשובים ואמפטיים.
5. להיות החלטיים – לא לפחד ולא להילחץ.
6. חשוב: לא לנסות להפוך לחברים של המתבגר שלכם: מתבגר צריך אתכם בתור הורים, בתור נקודת
משען.
7. להקשיב לאינטואיציה שלכם. לא כל עצה שתקבלו מתאימה לכם ולילד שלכם.
8. ללמוד מהטעויות שלכם, יחד עם המתבגר.
9. להבין ולזכור: מערכת היחסים ביניכם לבין ילדכם משתנה. אתם יכולים, ברגישות ובסבלנות למנף
אותה לטובה.
10. לכבד ולקבל את נקודת מבטו של הילד: "יש לי חצ'קון ענק", גם אם נראה לכם שזה ממש לא
נורא.
11. לקבל את השינויים, כגון: לא רוצה ללכת אתכם לכל מקום. לסכם כללים חדשים.

סימונה פלג – מנחת הורים ומשפחות



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר