מה בין מיניות נשית לאכילה?

מי מכן לא הייתה עסוקה במהלך חייה, בין אם בתקופת גיל ההתבגרות ובין אם בשנים האחרונות, בשאלות העוסקות בחיבורים הרגשיים, המחשבתיים וההתנהגותיים בין אוכל לבין מיניות, בין הגוף הרעב לבין הגוף המשתוקק.

נראה כי אנו עסוקות יותר ויותר בסוגיות של שליטה (בקלוריות, במשקל ובתשוקה) וכניעה, אמביוולנטיות ביחס לקשרים רומנטיים וניסיון להגנה מפני פגיעות. בנוסף, עולים קשיים בתקשורת (עם הסביבה ועם עצמנו) המביאים בעקבותיהם דיכאון, ירידה בערך העצמי ובדידות, כמו גם חיפוש אחר פתרונות אשלייתיים של אכילה רגשית ומין מזדמן.

למידע נוסף בנושא מיניות ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום מיניות האישה, מין נשי
פורום סקס ויחסים
פורום טנטרה, מיניות
פורום הפרעות אכילה
פורום חרדות, טראומות, פחדים

הסיפור המיתולוגי אודות אדם, חוה והתפוח הינו סיפור אנושי ראשון בו עולות סוגיות מרכזיות של פיתוי, השתוקקות, מיניות וענישה באמצעות בושה וגינוי חברתי. האוכל – התפוח – הוא מושא לתאווה, אובייקט לכמיהה, עד לכדי אובדן שליטה. הכניעה לפיתוי מביאה בעקבותיה חציית גבולות והפרת האיסור האלוהי. הסנקציות אינן מאחרות להגיע. העירום שעד אז לא נודעה לו חשיבות ומשמעות מקבל פרשנות אחרת, מביישת, היות שנקודת המבט משתנה. שינוי הכורך לעד את הגוף הנשי המיני, את מיניות האשה, עם בושה ועם סבל ומרמז על הענישה הצפויה למי שמפרה את הכללים.

כך טומן בחובו סיפור גן עדן משמעויות אוניברסאליות הממשיכות להדהד בחיינו – גם היום. אנו הנשים, "החוות" של ימינו, ממשיכות לנוע על הציר שבין שליטה עצמית לבין אובדן שליטה. חיות בחברה המטיפה לנו למשטר את גופנו בכדי להשיג את "הגוף הנכון", קרי – הרזה והכחוש ופעמים רבות גם למשטר את המיניות שלנו בכדי להיענות לציווי של "ילדות טובות". בה בעת, אנו מבינות כי הנחיות אלה מדכאות אותנו ומעצימות את תחושות חוסר הערך העצמי. כניעה להן משמעותה התרחקות מעצמנו.

שנים רבות חונכו ילדות, נערות ונשים לשלוט ברגשותיהן כמו גם במיניותן. את הכעס, הדיכאון וחוסר האונים הן יכלו להפנות רק פנימה – כלפי עצמן. מיגרנות, התקפי היסטריה ותופעות פסיכו-סומטיות אחרות הדגישו את חולשתן. בהדרגה נוספה במאה ה-20 לרשימה זו גם הפרעות האכילה למיניהן והאכילה הרגשית כתופעה רחבה יותר.

אכילה זו, או יותר נכון מערכת היחסים שלנו עם האוכל והאכילה, משמשת פעמים רבות כפיצוי לאהבה, לחסרים שלא מולאו, להרגעה ולעידוד. מטרתה של מערכת יחסים זו היא להקהות או להעצים כל תחושה, מחשבה וזיכרון איתם אנו איננו מעוניינות להתמודד.

בהדרגה, האוכל הופך לציר מרכזי בחיי נשים רבות, ציר המהווה תחליף ליחסים אנושיים ובמיוחד מיניים. אנו הנשים בוחרות באוכל כפתרון, גם אם אשלייתי, למצוקותינו ולקשיינו. שוב ושוב אנו מגלות בייאוש כי מדובר במענה זמני וקצר לתחושות מצוקה וכאב. האכילה מפצה, מרגיעה, כמעט "מסממת" אך לאחר זמן קצר אנו נוכחות לדעת כי דבר במציאות חיינו לא השתנה לטובה. אנו חשות מתוסכלות יותר, שמנות ומגעילות ובעיקר מיואשות...ולנו כבני אדם מחפשים תקווה. תקווה לחיים טובים יותר, בהם נוכל למצוא פיתרונות ייחודיים לנשים.

למאמרים נוספים בנושא מיניות:
הדרך שבין פנטזיות מיניות למימושן
זוגיות: שברו שגרה ועוררו מיניות מחדש
פנטזיות מיניות - האם יש להן משמעות?
מיניות האישה: הקדימי רפואה משלימה למכה
על מיניות, יחסי מין בקרב חולי ALS

המשולש שבין אוכל, מיניות וגוף מדגיש בפני הנשים את הצורך בראייה אינטגרטיבית, מאחר וטיפול במימד בודד, כגון מיניות, לא יאפשר את התנועה קדימה. השיח, הדיון וההסתכלות פנימה לתוך משולש מורכב זה יכולים לאפשר לכל אשה הבנה טובה יותר של המחסומים האמיתיים היוצרים תקיעות כואבת כל כך. לעיתים אף נבחין שאם לרגע אחד נשים משולש זה בצד, יחדור לתוכנו עולם חדש של אתגרים הקשורים לאני "האמיתי" שלנו ובהדרגה נוכל לשחרר מעט את המסכות, ההגנות ובעיקר את הסיפורים הישנים שאנו מספרות לעצמנו.

*ד"ר נלי שטיין הינה בעלת קליניקה בת"א, טל' 054-6606661, רוני מייזליש הינו בעל קליניקה טל' 052-2811598

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר