מחלות לחץ: כשהגוף קורס תחת לחץ

כיום ידוע כי כל מחלה כוללת מרכיבים נפשיים כלשהם. ישנן עדויות סטטיסטיות המראות כי סוגים שונים של מחלות הולכות ומתרבות ככל שהחברה האנושית עוברת תהליכי מודרניזציה. מחלות אלו אינו תלויות גיל ושכיחותן עולה בד בבד עם העלייה ברמה הטכנולוגית של החברה. מחלות אלו נקראות "מחלות לחץ".

סיבה נוספת להתפתחות "מחלות לחץ" נובעת מהיות האדם "אדם מיושן". ברמה התפתחותית, תינוקות הנולדים כיום הינם זהים מבחינה ביולוגית לתינוקות אשר נולדו במערה בתקופת האדם הקדמון. יחד עם זאת, עולמנו השתנה ללא הכר מבחינה תרבותית, כך שכיום מה שנדרש מאותם תינוקות שונה מכישוריהם עימם הם נולדו. הם יכולים לפתח אותם, אך לעולם יישאר פער בין הנתונים הטבעיים ובין הדרישות הנובעות מהשינויים באורח חייהם. פערים אלה הם האחראיים על יצירת מצב הלחץ.

מחלות לחץ מתייחסות למחלות הקשורות ללחץ דם, דלקת פרקים, סרטן, תסמונת המעי הרגיז, מחלות לב, כולסטרול, אולקוס, מיגרנה, אסטמה, סוכרת ועוד. ממחקרים, בהם אנתרופולוגים הגיעו לשבטים המנותקים מהעולם המודרני, כגון הבושמנים במדבר קלהרי שבאפריקה, התברר כי לחץ הדם של הקשישים הינו כשל אתלט צעיר, אין בעיות של כלי הדם או מחלות לב ואין מגפות.

למידע נוסף על לחץ, מחלות ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה, תמיכה נפשית
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום יתר לחץ דם, לחץ דם גבוה
פורום סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
פורום גוף נפש, רפואת גוף נפש

Fight or Flight - מנגנון פיזי למצבי לחץ

הבושמנים חיים בתנאי הישרדות קשים וזקוקים למים, לכן הם הולכים בקבוצות קטנות (20-30 איש) בעקבות העננים וסוחבים את המבוגרים על גבם, על מנת שלא להשאיר אף אחד מאחור. המנגנון ההישרדותי המסייע לבושמנים בציד ובשעת סכנה נקרא “Fight or Flight” - הילחם או ברח - אשר קיים בכל אדם והיה יעיל בעיקר אצל האדם הקדמון, כאשר היה נתקל בחיות טרף ובסכנות חיים נוספות.

עם הפעלת המנגנון (הפעולה עצמה היא מעין רפלקס ביחס לסכנה סובייקטיבית) נוצר דופק מהיר, לחץ הדם עולה, צריכת החמצן מרובה ויש יותר כוח בשרירים, זאת בכדי לעזור לאדם להילחם או לברוח במהירות. כלומר, כאשר הבושמנים נתקלים בסכנה או רוצים לצוד, המנגנון מופעל אוטומטית: דם זורם מאזור הבטן אל עבר הרגליים והידיים, הדופק עולה, אדרנלין מופרש לגוף וכך הבושמני הופך לחזק ומהיר יותר על מנת לצוד, או לברוח מהסכנה.

לעומת הבושמנים, שמוכרחים להשתמש ב- Fight or Flight על מנת לשרוד, בעולם המערבי המודרני מס' הסכנות והאיומים המחייבים אותנו להילחם או לברוח הינו אפסי. כיום האיומים דורשים סוגית התמודדות שונים לחלוטין. לדוגמה, תלמיד הניגש למבחן שחשוב לו מאוד להצליח בה ובעקבות כך הוא מתרגש מאוד, מנגנון ה- Fight or Flightמופעל. למעשה אין התלמיד יכול לברוח וכדי להתמודד עם הבחינה הוא צריך להיות שליו ורגוע ולא עם לחץ דם גבוה ודופק מהיר.

זוהי הסיבה שבמקרים מסוימים אנו נכשלים בסיטואציות מלחיצות. בנוסף לכך, ייתכן שאצל חלק מהילדים מנגנון Fight or Flight פועל שוב ושוב עקב לחץ או חרדה, מה שעלול להביא לאבחנה מוטעית כי הילד סובל מהפרעות קשב וריכוז.

אם כך, האדם נתקל באיומים "מודרניים" המפעילים את המנגנון fight-flight, אך אי שחרור של האנרגיה בגוף בעקבות הפעלת המנגנון (הבושמני, למשל, משחרר את הכולסטרול בזמן לחץ בריצה), גורמת להופעת מחלות לחץ ולנזק בלתי הפיך. הלחצים המודרניים אולי פחות דרמטיים, אך האיום ארוך ומתמשך ובא לידי ביטוי במחשבות ההולכות עמנו לכל מקום (כגון, חשש מתגובת הבוס לגבי תפקודנו, משימות רבות שעלינו לבצע במקביל, עמידה בלוח זמנים, דאגה מתמשכת לבן זוג/ילדינו, יחסים מתוחים עם בן משפחה ועוד).

אנו מתקשים להתנתק מאותן מחשבות ובעקבות כך האדם שנמצא במתח מתמשך, לדוגמה, הקיבה אינה מקבלת את אספקת הדם האופטימאלית (המנגנון מזרים את הדם לידיים ולרגליים), עקב כך מוגברת החומציות של הקיבה ובהמשך נוצר אולקוס.

אצל אנשים צעירים, הלחץ בכלי הדם אינו נובע מהצטברות של סידן בדפנות, אלא נובע מלחץ-מתח נפשי מתמיד, הידוע בשמו "סטרס" (stress). עקב המתח המתמיד, כלי הדם נמצאים בתנוחה זהה לתקופות ארוכות, הגמישות נפגעת ולכן עולה לחץ הדם (יש לציין כי קיים קשר בין בעיות לחץ דם ולב למחלת הסוכרת).

האם סינדרום ההסתגלות הכללי עוזר במצבי לחץ?

סינדרום ההסתגלות הכללי מתייחס לפעולת הגוף בשעת לחץ ולתגובות הפיזיולוגיות הנלוות לכך. שלושה שלבים מאפיינים את הסינדרום בשעת לחץ: אזעקה, התנגדות וקריסת מערכות. המערכת ההורמונאלית הינה מנגנון איטי להעברת מידע, לכן כשיצור חי נמצא בבעיה הוא חייב להעביר המידע באופן מהיר. לשם כך, ישנה בלוטה שמפרישה חומר (הורמון acth) שרק כאשר יגיע לאיבר מסוים בגוף, המכונה איבר מטרה, הוא השפעתו תחל.

כשהגוף נמצא במצב כלשהוא של לחץ, תגובת אזעקה חריפה תבוא לידי ביטוי ברמה גבוהה של הורמון acth, הניתן למדידה על ידי בדיקת דם פשוטה. בשלב ההתנגדות, בלוטת האדרנלין מתחילה לייצר הורמונים משלה (קורטיזול, קורטיזון) וכשמגיע ההורמון לאיבר המטרה מתחילים להתמודד עם הבעיה על ידי עלייה בצורה דרמטית של רמת התפקוד. המשותף לחומרים אלה הוא שהם מטפלים בסימפטומים של המחלה ולא במחלה עצמה.

שיטה זו של הגוף יעילה במצב אקוטי, אך לא ניתן למצוא לאורך זמן הרבה קורטיזול בדם. הבעיה נעוצה בכך שלחצים בעידן המודרני הינם בדרך כלל כרוניים, מה שמוביל לרמת קורטיזול גבוהה בגוף. בתהליך התגובה לאותו לחץ, הגוף מתרגל לרמה מסוימת של acth וקורטיזול ובמצב זה רואים כי מי שמתנסה בלחצים אינו בהכרח מתחשל, אלא נחלש.

למאמרים נוספים בנושא לחץ ומחלות:
לחץ וחרדה גורמים מחלות. איך להימנע?
לחץ בחינות: המדריך לנבחן הלחוץ
עשרת הדיברות להפחתת מצבי סטרס
הידעת? "סטרס" גורם למחלת סוכרת
התמודדות עם לחץ: ניצחון הנשים על הגברים

לחץ, סוכרת - מה הקשר?

מחקרים שפורסמו בעבר גילו כי אחת הסיבות להיווצרות סוכרת מסוג 1 הינה לחץ, בעיקר בעקבות משבר משמעותי. בנוסף ידוע כי קיים קשר בין מצבו הרגשי של האדם למצבו הפיזיולוגי. ככל שהאדם נמצא בלחץ כרוני ומתמשך, מצבו הסוכרתי עלול להיות פגיע יותר. כיצד למעשה זה קורה?

כפי שהוסבר לעיל, במצבי לחץ ישנה הפרשה של הורמונים שונים המשפיעים על האיזון הפיזיולוגי וכך עלולים להחריף את המחלה. אנו יודעים כי קיימת נטייה לאנשים עם בעיות לחץ דם ומחלות לב לחלות במחלת סוכרת סוג 2 (כאמור, אנשים שחווים לחץ כרוני מתמשך, עלולים לפתח בעיות בכלי הדם והלב).

קורטיזול, שהוא אחד ההורמונים שרמתם עולה בזמן לחץ, מתנגד לאינסולין. בנוסף, נוכחות גבוהה באופן קבוע של קורטיזול במצבי לחץ וסטרס, מדכאת את המערכת החיסונית, וכך בעקבות לחצי היום-יום אנו מחמירים גם את מצבנו הרפואי.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר