האם תרופות פריון גורמות סרטן?

לאחרונה התפרסמו באמצעי התקשורת תוצאות מחקר של חוקרים מישראל שניסו להעריך את הקשר בין אי-פריון, חשיפה לתרופות להשראת ביוץ וההיארעות של סרטן השד.

המחקר נערך בחמישה מרכזי פריון בישראל על בסיס תיקים רפואיים של 5,788 נשים שטופלו בין השנים 1964 ו- 1984.

תוצאות המחקר היו מעודדות בחלקן מאחר ונמצא כי אי-פריון ושימוש בתרופות לאי-פריון באופן כללי לא קשורים בסיכון מוגבר לסרטן שד. אבל בקרב נשים עם אי-פריון שטופלו עם איקקלומין נמצא סיכון מעט מוגבר ללקות בסרטן שד.

תוצאות מחקר זה חשובות מאחר והוא מבוסס על מספר גדול יחסית של נשים, אך יש להבינן בהקשר של מגבלות שיטות המחקר.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום פוריות פריון הפריה חוץ גופית
פורום בעיות פוריות - תמיכה
פורום פוריות ורפואה סינית
פורום הריון ולידה
פורום סרטן (אונקולוגיה)
פורום סרטן השד

מעקב אחר השפעות ארוכות טווח של תרופה הינו קשה מאחר ולא תמיד יש נתונים מלאים על כל הנשים. כמו כן, ברור שאופן מתן תרופות הפריון כיום שונה במידה רבה מזה שניתן לנשים שנכללו במחקר והיו במעקב בין שנים רבות.

איקקלומין וסרטן שד. המחקר החדש, כמו גם מספר מחקרים נוספים, מצא קשר בין נטילת איקקלומין וסיכון מוגבר לסרטן שד. לא ברור כיצד איקקלומין מעלה את הסיכון לסרטן שד.

איקקלומין חוסם קולטנים לאסטרוגן וכך מגרה את המוח להפריש הורמונים אחרים שמעוררים ביוץ. על פי מנגנון פעולה זו ניתן היה לצפות שהתרופה תגן דווקא מפני סרטן שד.

אך לאיקקלומין יש גם פעילות אסטרוגנית חלשה ויתכן ובתנאים מסוימים התרופה עלולה לעורר את תאי סרטן השד להתחלק ולהתרבות.

יתרה מזאת, לא מן הנמנע שההשפעה הישירה, נוגדת האסטרוגן, של האיקקלומין על השד מתבטלת לנוכח רמות האסטרדיול הגבוהות בתגובה לגירוי יתר שחלתי.

בעבר פורסמו מחקרים שדווקא שללו קשר בין נטילת איקקלומין וסרטן שד, כולל מחקר שנערך על ידי פרופ' מודן בקרב נשים בישראל.

קשה על כן להעריך כיום במדויק את הסיכון הכולל עבור אישה שנוטלת איקקלומין וסרטן שד בעתיד. זאת עקב הסתירה בין תוצאות המחקרים השונים וההבדלים המשמעותיים באיכות הנתונים שנאספו ובשיטות המחקר.

זריקות להשראת ביוץ וסיכון מוגבר לסרטן שד. מרבית המחקרים לא מצאו עד כה קשר בין סרטן שד לטיפול בזריקות להשראת ביוץ, כמו מנוגון, גונל F או פיוריגון.

אך יש לזכור שמספר הנשים שאותרו ומשך המעקב אחריהן היה עד כה נמוך יחסית. שני ההורמונים שמשמשים להשראת ביוץ בזריקות, LH ו- FSH, אינם מוכרים כבעלי השפעה ישירה על רקמת השד, אך יתכן והם עלולים לתרום לעליה בסיכון עקב השפעה עקיפה של עליה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון.


תרופות פריון וסרטן השחלות. גירוי יתר שחלתי, עם איקקלומין או זריקות להשראת ביוץ, חושף את השחלות לרמות גבוהות מאד של הורמונים ומוביל להתפתחות זקיקים מרובים.

הוצע על כן כי יתכן קשר בין טיפולי פריון שגורמים גירוי עז לשחלות והסיכון לסרטן השחלות בעתיד. יש עד כה קושי להוכיח שטיפול להשראת ביוץ מהווה גורם סיכון עצמאי לסרטן שחלות, מאחר ומחלה זו נדירה יחסית, ומופיעה בדרך כלל בשלב מאוחר בחיים, שנים רבות לאחר השלמת טיפולי הפריון והולדת הילדים.

סיכום עדכני של כל המחקרים שנערכו עד כה מעודד, ומורה שאין קשר סיבתי חזק בין טיפולי השראת ביוץ לבין סרטן שד.

תרופות פריון וסרטן רירית הרחם. יש יחסית מעט מחקרים שבדקו את הקשר בין סרטן רירית הרחם וטיפולי פריון, כנראה עקב נדירות המחלה.

עם זאת, התוצאות של המחקרים היותר גדולים לא שוללות קשר אפשרי. חוקרים סבורים שהעליה ברמות האסטרוגנים בעקבות טיפולי הפריון עלולה להעלות את הסיכון לסרטן רירית הרחם.

אך עד כה רוב המחקרים לא כללו מספיק נשים שעברו טיפולי פוריות על מנת להוכיח קשר ברור בין תרופות פריון וסיכון לסרטן רירית הרחם.

טיפולי הפריה חוץ גופית וסרטן שד. כידוע נשים נחשפות במהלך טיפול השראת הביוץ, שניתן כהכנה לטיפול הפריה חוץ גופית, למינונים גבוהים יחסית של זריקות להשראת ביוץ, ובאופן משני לרמות גבוהות של ההורמון אסטרדיול.

במחקר גדול שנערך בישראל בקרב 5,026 נשים שטופלו בהפריה חוץ כגופית, בשנים 1981-1992, לא נמצא קשר עם סרטן שחלות, וכך גם במחקר נוסף בקרב 1,082 מטופלות ישראליות. נראה על כן שטיפולי הפריה לא קשורים בקשר ברור לסיכון מוגבר לסרטן שד, אך נדרש מעקב ממושך ומקיף יותר על מנת לשלול לחלוטין קשר אפשרי.

תרופות פריון והסיכון ללקות בסרטן שד. הקשר בין נטילת איקקלומין וסיכון מוגבר לסרטן שד עדיין אינו ברור דיו. אומנם המחקר החדש מצביע על קשר אפשרי, אך מחקרים אחרים אינם מורים על קשר סיבתי מובהק בין תרופות להשראת ביוץ וסרטן שד.
<@ --- IMG_2 --- @>
יש לזכור שמחקרים שבאים לבדוק את ההשפעה של תרופות פריון על הסיכון ללקות בסרטן בעתיד מוגבלים על ידי בעיות שונות, כמו קבוצות מדגם קטנות ביחס לשיעור ההיארעות של מקרי הסרטן, תקופת מעקב קצרה יחסית, שכיחות נמוכה של שימוש בטיפולי פריון בקרב נשים עם סרטן, וקושי לאסוף נתונים מלאים על גורמים משפיעים כמו שימוש בגלולות למניעת הריון והיסטוריה משפחתית.

חשוב גם להעריך את המשמעות של סיכון היתר שנמצא. לדוגמא, במחקר אחד העריכו שאם העליה של כ-40% בסיכון לסרטן שד, שהחוקרים מצאו אצל נשים שנטלו תרופות להשראת ביוץ לאחר מעקב של מעל 20 שנה, אכן קיים, הרי שניתן לפרש זאת כארבעה מקרים נוספים של סרטן שד לכל 1,000 נשים שנחשפו לתרופה.

יש לזכור כי מפאת הצורך במעקב ארוך טווח, המחקר החדש נערך בקרב נשים שרובן טופלו בעידן אחר לגמרי של טיפולי פריון.

לכתבות נוספות בנושא:
לדבר ברצינות על הצחוק
הכל על על גירוי יתר שחלתי
בדיקות הריון: לדעת שהעובר בריא
כיצד לבחור יחידת הפריה חוץ גופית
בעיות פוריות? לכו על שאיבת זרע
"להרוג את העוברים שלי כדי לחיות"

כלומר בעיקר בשנות הששים והשבעים כאשר טיפולי הפריה חוץ גופית עדיין לא היו בנמצא, והשימוש בזריקות להשראת ביוץ היה מוגבל בתחילה למספר מצומצם של "מרפאות פרגונל" ברחבי ישראל.

כלומר, איקקלומין היתה תרופת הפריון העיקרית בשימוש, ונשים רבות עברו מספר עצום של טיפולים חוזרים במידה ולא הושג הריון או שהיו מעוניינות בילדים נוספים.

תוצאות המחקר החדש, ונתונים נוספים שפורסמו, מורים כי יש צורך בשיקול דעת זהיר בעת מתן איקקלומין.

ברור שנחוץ מחקר נוסף שיכלול מעקב ארוך טווח אחר נשים שטופלו עם תרופות פריון. יש להקפיד על מתן איקקלומין רק על פי הסיבות הרפואיות המקובלות, תחת ניטור ומעקב מסודרים ותוך הגבלת מספר הטיפולים.

נשים צריכות לדון עם הרופא המטפל ביחס לסכנות הכרוכות בטיפולים הכוללים תרופות להשראת ביוץ. עליהן לשקול את שיעור הסיכונים הבלתי מוכחים אל מול התועלות הברורות של תרופות להשראת ביוץ.

עבור מרבית הנשים שסובלות תקופה משמעותית מאי פריון התועלת בשימוש בתרופות להשראת ביוץ ברור ומוכח.

פרטים נוספים באתר רפואת נשים שיבא - הריון, לידה, גינקולוגיה ופוריות



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר