הילד לא רוצה לישון? תרדימו אותו

כ-30% מהילדים עד גיל חמש סובלים מבעיות שינה התנהגותיות.

מקורן של בעיות השינה ההתנהגותיות נעוץ באי יכולתם של תינוקות וילדים להירדם בכוחות עצמם לאחר התעוררויות לילית.

ההתעוררויות בלילה, לכשעצמן, הן תופעה נורמלית לחלוטין המתרחשת מספר פעמים במהלך שנת הלילה אצל ילדים, כמו גם אצל מבוגרים.

בעיות שינה באות לידי ביטוי בסירוב ללכת לישון, אי יכולת להירדם בכוחות עצמם בעת ההשכבה, סירוב לעבור לישון במיטה שלהם לאחר שהורגלו לישון עם ההורים והתעוררויות מרובות בלילה המלוות בבכי.

בעיות אלו מתבטאות גם בהזדקקות לסיוע מההורים בהרדמות לאחר יקיצת הלילה, קושי להיגמל מאכילה ו/או שתיה בלילה ונדידה למיטת ההורים במהלך הלילה.

הסובלים העיקרים מבעיות אלו הם ההורים שאיכות השינה שלהם נפגעת, וכך גם היכולת שלהם לתפקד במהלך היום למחרת.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגיית ילדים
פורום אחרי לידה
פורום התפתחות הילד
פורום הרטבת לילה
פורום הפרעות שינה ועייפות

השינה היא תהליך מחזורי, ומורכבת מחמישה שלבים עיקריים: נמנום, שינה שטחית, שינה עמוקה, שוב שינה שטחית, ולבסוף שנת חלום. המבנה המחזורי של השינה מופיע כבר אצל תינוקות בני יומם ואפילו אצל עוברים ברחם.

אורכו של מחזור השינה משתנה עם הגיל - זה מתחיל ממחזור של כשעה אצל תינוקות, ומתארך בהדרגה עד לשעה וחצי אצל המבוגרים.

תינוקות, הישנים כ-10 שעות בלילה, עוברים כעשרה מחזורי שינה בלילה ואילו אנו, המבוגרים, הישנים כשבע שעות, עוברים כארבעה מחזורים בלילה.

באופן נורמלי, כל מחזור שינה מסתיים בהתעוררות קצרה (לצורך התמתחות ושינוי תנוחה למשל). התעוררויות אלו נמשכות כחצי דקה עד דקה, ולאחריהן אנו שוקעים חזרה בשינה.

כלומר, בשנת לילה יש לנו, המבוגרים, כארבע-חמש התעוררויות כאלו, ואילו אצל התינוקות בין שמונה ל-10 התעוררויות. לכן, עצם התופעה שתינוקות מתעוררים בלילה היא נורמלית.

הבעיה מתחילה כאשר הם אינם מיומנים ביכולת הרדמות עצמאית וזקוקים ל"משענות" מסוגים שונים על מנת לשקוע שוב בשינה, כמו מוצץ, מים, הנקה, או הזנה מבקבוק, כל אלה כרוכים בהזעקת ההורה כדי שיסייע להם להירדם שוב.

לכתבות נוספות בנושא שינה:
שינת תינוקות: יש דבר כזה?
סלולריים פוגמים באיכות השינה
הפרעת שינה, בעיה ישראלית
"תוציאו את הטלוויזיה מחדר השינה"
הסינים יעזרו לכם לישון טוב

הקניית יכולת הירדמות עצמאית יכולה להתבצע כבר מימי חייו הראשונים של הילד, וזאת באמצעות הנהגת שגרת יום קבועה שבמסגרתה אופן השכבה קבוע, בשעה קבועה בערב.

חזרתו של טקס 'לילה טוב' קבוע מדי ערב, מחזקת אצל התינוק המתפתח את הקשר בין מרכיבים סביבתיים המופיעים בזה אחר זה, כגון: אמבטיה, לבישת פיג'מה, עמעום אורות, אכילה והכנסה למיטה לבין השקיעה בשינה.

במהלך הזמן, יודע התינוק לצפות ל'טקס הלילה טוב' ויודע כי בסופו הוא אמור ללכת לישון. ניתן לומר, כי קיומו של טקס כזה מקל על הילד להירדם במיטתו כיוון שהוא מתכונן לשינה כחצי שעה לפני שהוא מושם בפועל במיטתו.

על מנת שהתינוק ילמד להירדם בכוחות עצמו, יש להניחו במיטתו ער (אם כי מנומנם ולא ערני). ההרדמות עצמה יכולה לקחת זמן מה (ואפילו רבע שעה-עשרים דקות), אך חשוב לא להתערב בה במידה שתפריע לתינוק להירדם, על מנת שלא ליטול ממנו את ההזדמנות להירדם לבד.

למרות זאת, במידה והתינוק מפגין מצוקה ובוכה, אפשר לגשת אליו אחת למספר דקות ולהפגין נוכחות תומכת (ליטופים, נשיקות, טפיחות על הגב) מבלי להוציאו מהמיטה, ורק על מנת להרגיעו ולא על מנת להרדימו (לא לשהות לצידו זמן ממושך עד שיירדם, אלא לסגת לאחר כדקה, על מנת לאפשר לו להירדם בכוחות עצמו).

מצד שני, יש להימנע גם מדיבור עם התינוק ומקשר עין עמו כאשר ניגשים אליו, על מנת שלא לסמן לו שזהו זמן לערות ולאינטרקציה חברתית.

התמודדות עם בעיות שינה - מחקרים חשובים. במחקר שנערך בשבדיה ב-2004 נבדקה יעילותה של שיטה התנהגותית לעידוד ילדים להירדם בכוחות עצמם והשפעתה של שיטה זו על התנהגות הילדים והביטחון הרגשי שלהם במהלך היום.

במחקר השתתפו 95 ילדים (48 בנות ו-47 בנים) בני ארבעה חודשים עד ארבע שנים, שהוריהם התלוננו על קשיי השכבה לישון בערב ועל יקיצות ליליות מרובות. מרבית הילדים היו בני פחות משנה וחצי ומיעוטם מעל גיל שנה וחצי עד ארבע שנים.

במסגרת המחקר קיבלו ההורים הנחיה על שיטה התנהגותית להקניית יכולת הרדמות עצמאית לילדיהם. ההנחיה ההתנהגותית שניתנה להורים היתה תלויה ביכולתו של הילד להיעמד במיטה.

הורים לתינוקות צעירים, שעדיין אינם מסוגלים להיעמד במיטה (בדרך כלל עד 10 חודשים), הונחו להניח את התינוק במיטה לאחר ביצוע 'טקס לילה טוב' מסודר. ההנחיה היתה הנחת הילדים במיטותיהם מנומנמים אך לא רדומים.

אם הילד הביע מחאה או בכי, ההורים קיבלו הנחיה לגשת אל הילד להפגין חיבה באמצעות ליטוף, טפיחה על הכתף וכדומה, אך ללא הוצאה מהמיטה וללא דיבור עם הילד במשך כדקה ואז ולסגת למספר דקות בודדות (חמש בערך).

במידה והילד המשיך לבכות, אפשר היה לגשת אליו שוב למשך כדקה ולסגת שוב למספר דקות, כך כל כמה שצריך עד שהילד יירדם.

הורים שילדיהם כבר מסוגלים להיעמד במיטה, קיבלו הנחיה להשכיב את הילד בעדינות במיטה בכל פעם שהוא נעמד, ואז לסגת מחוץ לחדרו. אם הילד נעמד שוב, ההורה היה אמור להשכיבו שוב ולצאת מהחדר, כך ככל שיידרש עד שיירדם.

שתי קבוצות ההורים קיבלו הנחיה ליישם את השיטה בשני שלבים: בשלב הראשון היה עליהם ליישם את השיטה רק בעת ההשכבה לישון בערב ובשבוע השני גם בעת ההשכבה לישון וגם בכל יקיצה לילית.

תוצאות המחקר הראו, כי כמות היקיצות הליליות ירדה ממעל ארבע יקיצות בממוצע בלילה לפני תחילת יישום השיטה, לפחות מיקיצה אחת בממוצע, לאחר השלמת יישום השיטה במשך שבועיים.

תוצאות אלו נראו גם שלושה חודשים לאחר מכן. בנוסף, סך שעות השינה בלילה של הילדים עלה בשעה שלמה: מתשע שעות לעשר שעות בממוצע בלילה.

מלבד מדדי השינה, במחקר זה נבדקו גם מדדים התנהגותיים ופסיכולוגיים של הילדים במשך היום כגון ערנות מול עייפות, תיאבון מול חוסר תיאבון, מצב רוח עליז מול מדוכדך, בטחון רגשי מול חרדה והסתגלות חברתית מול הסתייגות.

התוצאות הראו שבכל המדדים ניכר שיפור אצל הילדים לאחר שבועיים של יישום שיטת ההרדמות העצמאית. השיפור המובהק ביותר היה במצב הרוח (עליז יותר) וברמת הביטחון הרגשי. שיפור מתון יותר נראה גם במידת ההסתגלות החברתית.

האקדמיה האמריקאית לרפואת השינה (AASM) פרסמה בשנת 2006 סקירה מקיפה בנושא טיפול בהפרעות שינה התנהגותיות בילדים.

מסקנות הסקירה היו, שהשיטה היעילה ביותר לטיפול בבעיות שינה התנהגותיות בילדים היא באמצעות הקניית הרדמות עצמאית לילד תוך הפגנת נוכחות תומכת לזמן קצוב במקרה של מחאה ובכי, בדומה למחקר השבדי.

אולם, הדרך הטובה והיעילה ביותר לטפל בבעיות השינה התנהגותיות היא להימנע מהן מלכתחילה וזאת באמצעות הדרכת ההורים בנושא הקניית הרגלי שינה נכונים לילדיהם, תוך מתן כלים להתמודדות עם בעיות התנהגותיות קיימות.

הורים שקיבלו הנחיות כיצד להקנות לילדיהם שגרת יום מסודרת ולאפשר לילדיהם להירדם בכוחות עצמם במסגרת סדנה של הכנה ללידה, דיווחו שנה לאחר מכן, על הרבה פחות הפרעות שינה אצל ילדיהם, בהשוואה לקבוצת ביקורת שעברה קורס דומה להכנה ללידה, ללא הסדנה על הקניית הרגלי שינה נכונים.

במרכז הרפואי שיבא תל השומר, מתקיימות סדנאות קבוצתיות ויעוץ אישי להורים בנושא התמודדות עם בעיות שינה התנהגותיות בגיל הרך. הכולל הכרות עם מבנה השינה של תינוקות ופעוטות, הקניית שגרת יום ולילה המעודד את התגבשות השעון הביולוגי בצורה טובה ותקינה.

לפרטים נוספים באתר שיבא



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר