הולדתה של אם

12 בנובמבר 1973, שעה 11:00 בבוקר. השעה הרשומה בתעודת הלידה של בתי הבכורה. השעה בה הפכתי לאם בעיני העולם.

בעיניי, זהותי כאם החלה עוד בהיותי הרה, התעצמה בלידה ונמשכה כמובן גם אחריה.

הלך המחשבה האימהי איננו נולד ברגע שהתינוק בוכה בפעם הראשונה. הולדתה של אם אינה מתרחשת ברגע אחד דרמטי ומוגדר אלא מתפתחת בהדרגה.

"במזרח אפריקה מתגורר שבט בו תאריך הלידה של הילד אינו נקבע על פי היום של לידתו הפיזית ואף לא לפי יום עיבורו. בשבט הזה יום ההולדת נחגג על פי הפעם הראשונה שבה עולה הילד בתודעתה של האם.

למידע נוסף בנושא הריון ולידה היכנסו לפורומים:
פורום הריון ולידה
פורום הכנה ללידה
פורום התפתחות תינוקות
פורום אחרי לידה
פורום רפואת תינוקות

"האם, מודעת לכוונתה להוליד ילד עם אב מסוים, פורשת ומתיישבת לבדה מתחת לעץ. שם היא יושבת ומקשיבה עד שהיא שומעת את שירו של הילד שהיא מקווה ללדת.

"ברגע ששמעה אותו היא חוזרת לכפר ומלמדת את האב לשיר את השיר כדי שיוכלו לשיר אותו יחד, תוך כדי שהם מתעלסים, בהזמינם את הילד להצטרף אליהם.

"לאחר שהילד נוצר היא שרה את השיר לתינוק שברחמה. אחר כך היא מלמדת את השיר גם את הזקנות ואת המיילדת של הכפר, כך שתוך כדי הצירים וברגע המופלא של הלידה עצמה, הילד מתקבל לצלילי שירו.

"אחרי הלידה לומד כל הכפר את השיר של החבר החדש ושר אותו לילד כאשר הוא זקוק לתמיכה, נופל או נפצע. את השיר שרים גם בעת ניצחון ובטקסי חניכה.

הוא הופך חלק מטקס הנישואין של הילד שגדל, ובסוף חייו, אהוביו יתאספו סביב ערש מותו וישירו לו את השיר בפעם האחרונה" (מתוך "על אמונה ואהבה" - דן אורניש).

בהריון ובלידה כרוכים שני תהליכים מקבילים: התהליך הביולוגי של התעברות והתפתחות העובר עד ללידה, והתהליך הפסיכולוגי של היווצרות זהות חדשה, הלך מחשבה חדש, אימהי. כתוצאה מההריון הביולוגי נולד תינוק, כתוצאה מה"הריון" הנפשי, נולדת אם.

הרבה נכתב על ההיבטים הפיזיולוגיים והמעשיים של האמהות ופחות על ההיבט הפסיכולוגי. במה חשוב ההיבט הפסיכולוגי? למה חשובה המודעות ללידת האם שבך וכיצד היא משפיעה על חיי תינוקך וחיי משפחתך?

מודעות והבנה של ההתנהגות שלך יש בכוחה לעזור לך ולהרחיב את טווח הבחירות והאפשרויות שלך. כך לדוגמא הבנת הזהות האימהית והפיכתה לנושא מדובר, עשויים להסיר את העוקץ מהבדידות בה חשות אימהות-נשים העוברות במהלך ההריון והלידה שינוי דרמטי בחייהן.

שלושה מרכיבים בולטים נכללים בתהליך היווצרות הלך המחשבה האימהי:
יצירת התינוק הדמיוני
הלידה
בניית עתיד דמיוני לתינוק האמיתי

יצירת התינוק הדמיוני. מחקריו של דניאל סטרן מלמדים שכל אם בונה בצורה דמיונית את "תינוק החלומות והתקוות" שלה כמו גם את "תינוק החששות" שלה.

הדרך בה נשים מדמיינות את התינוקות שלהן משפיעה בהמשך על ההתקשרות שלהן עם ילדיהן. החופש לדמיין וליצור מותנה בביטחון שבהריון.

ככל שיש ביטחון רב יותר בהריון (בדרך כלל לאחר החודש השלישי, כאשר הרופא נותן את אישורו על ממשות ההריון), נותנות האימהות לעתיד דרור לדמיון שלהן, מרחיבות ו"מזינות" את דמות התינוק ולהיפך, ככל שההריון הוא בר סיכון גבוה יותר וישנן חששות לגביו, כן יצטמצם העיסוק בדמותו של התינוק.

התינוק המדומה מגיע, כנראה, לדמותו המלאה בחודשים השביעי והשמיני ואז, במהלך החודש התשיעי, במקום שהתינוק המדומה ייעשה ברור יותר, קורה דבר הפוך: האם מרשה לתמונה הדמיונית להיעלם ומפנה מקום לתינוק האמיתי.

בזמן הלידה יפגשו לראשונה, התינוק האמיתי והתינוק המדומה והאם לא יכולה להרשות לעצמה שיהיו הבדלים גדולים מדי ביניהם.

חלק מתהליך יצירת התינוק הדמיוני הוא האופן בו האם מעצבת את קשרי האינטימיות שלה עם ילדה. דפוסי תקשורת אלה הינם בעלי חשיבות מרובה ותלויים בהיסטוריה האישית שלה ובניסיון שלה.

תקשורת זו מתחילה במהלך ההריון וניתן לחלקה לשלושה דפוסים:

1. תקשורת מורחקת - נשים הנוטות לשמור מרחק מהחוויה האימהית במטרה להתמודד איתה ממרחק בטוח.

נשים אלה אינן שקועות בהריון שלהן, בקשרים עם האמהות שלהן ובקשרים עתידיים עם התינוק שעומד להיוולד.

2. תקשורת נטמעת - נשים הנוטות "לצלול" באופן מוחלט לחוויה האימהית מבלי לנסות לבחון אותה.

3. תקשורת אוטונומית - זוהי דרך הביניים לתקשורת, בין התקשורת המרוחקת לתקשורת הנטמעת, נשים הנוקטות בה מעניקות מעצמן ומישותן במידה מבוקרת.

הלידה. לידת התינוק היא אירוע מרכזי בחייה של האישה, זהו אירוע מופלא וטראומטי אשר מלא ברגשות בלתי נשכחים.

סיפור לידתו של התינוק הוא רגע של מעבר שיהפוך להיות חלק חשוב מהזהות האימהית. המאפיינים הדרמטיים של חווית הלידה עושים את פעולת הלידה למעבר פסיכולוגי או טקס המציינים שינוי מהותי בחיי אישה.

זהו הרגע שבו המגע של האם עם התינוק הופך ממגע פנימי של תחושת תנועותיו בתוכה לתחושת גופו של פני עורה - תחושת חום גופו וריחו.

מעבר מ"שיוטו" ללא קול בתוך הרחם לשמיעת קול צווחתו. מהכלתו במרכז הבטן להאכלתו משדי האם. רגע המפגש בין התינוק האמיתי לבין התינוק שעוצב בדמיונה של האם קוטבי וטעון במספר מישורים:

תחושת 'אמא אדמה' מחד, מרגישה האם חלק מ'אמא אדמה' חלק מהעולם, מההשתייכות לנצח ומאידך, היא ניזונה מתחושה אישית פרטית. חוויה עמוקה כמוה לא חוותה מעולם.

קבלת התינוק היקר מכל, אובדן החופש היקר מכל. "תינוקות מסוגלים לתת לנו תחושה כל כך חזקה של ייעוד, של שייכות למישהו חשוב, של נחיצות, של טיפוח, של חמימות, אבל בתוך ההישג המופלא הזה אנו מאבדים את תחושת העצמי שלנו כיצורים נבדלים ונפרדים למשך זמן מה" אומרת קיית פיג'ס, בספרה החיים אחרי הלידה.

חיי האם כאדון לזמנה הסתיימו לזמן ארוך. היא מאבדת את היכולת שלה להיות ישות נפרדת בעלת צרכים ורצונות משלה.

היא חשה את שיא האושר והקושי הפיזי, זהו רגע של שיא האושר הנפשי ובו בעת קושי פיזי רב, בלבול, חשש לדיכאון שלאחר לידה, השתוללות הורמונים ועייפות רבה.

האם חשה צורך בפינוק ותמיכה וצורך להעניק באותה מידה מחד, היא חשה הזדקקות רבה לפינוק ומאידך, התגייסות להענקת שיא האהבה לתינוק שנולד.

ויורסט פותחת את ספרה "החיים אבדות הכרחיות ויתורים גורליים" באומרה "חיינו נפתחים באובדן, אנו מושלכים מן הרחם בלי דירה או כרטיס אשראי, בלי מקום עבודה או מכונית. הננו תינוקות מייבבים, חסרי ישע, היונקים מן השד או בקבוק, כמהים למגע יד אוהבת. אמא מתייצבת בינינו לבין העולם...".

אחריות כבדה מונחת על כתפי האישה שזה עתה הפכה לאם. ויניקוט, בהיותו מודע לכובד האחריות, מנסה להקל בספרו תינוקות ואמהותיהם בעודדו את האימהות לסמוך על האינטואיציות שלהן. "את עושה ויודעת מעצם העובדה שאת אם לתינוק" (תינוקות ואמהותיהם עמ' 25).

לכתבות נוספות בנושא הריון ולידה:
אבא חדש: כך תלמד ת'מקצוע
דיכאון אחרי לידה? עשי יוגה
לישון כמו תינוק, עם התינוק
חופשת לידה בתשלום - לא לכל אחת
טיפים: אימון אחרי הלידה

תהליך הלידה והתייחסות היולדת אליו משפיעים על עיצוב הלך המחשבה האימהי. הלידה משלימה את ההכנה להולדת אם, אך לא מסיימת את התהליך.

בניית עתיד דמיוני לתינוק האמיתי. כדי להשלים את ההכנות לקראת אימהות, קיימת משימה נוספת שעל אימהות לעמוד בה והיא, הסתגלות מעשית ונפשית למטמורפוזה המתרחשת בחיי האם בשבועות שלאחר הלידה.

מבחינה מעשית, עסוקה האם בשבועות הראשונים שלאחר הלידה בהסתגלות למשמעות העמוקה של טיפול בתינוק, אחריות לחייו, לצמיחתו ולקשר האינטימי איתו.

מבחינה נפשית צריכה האם להיפרד מהתינוק הדמיוני שיצרה ולתעל את כל תקוותיה, ציפיותיה וחששותיה לאופקים חדשים.

היא עושה זאת על ידי נתינת תפקידים, זהויות חדשות לעצמה, לילדה ולסביבתה. זוהי בעצם גרסה מעודכנת של התינוק הדמיוני שמכשירה ומאפשרת לחיות לצד התינוק החדש, דרך המשקפיים של השאיפות, החלומות והחששות של האם לגבי עתידו של ילדה.

חלומות ושאיפות אלה משחקים תפקיד משמעותי בחיי התינוק ובמשפחתו ולכן חשוב מאוד שהאם תהיה ערה להם ולמקום שהם תופסים בחייה.

נשים בתקופת ההריון ואמהות טריות נתונות ללא ספק במערבולת רגשות וציפיות, כל זאת בתקופה טעונה ואינטנסיבית.

המעבר בין תקופת יצירת התינוק הדמיוני, דרך הלידה וקבלת התינוק האמיתי מלווה בתהפוכות שאין דומה להן ולראייה, תהליך הלידה והתקופה שלאחריו הם מהנושאים המדוברים ביותר על ידי נשים.

גם אישה בת 70, סבתא לנכדים רבים, תמצא שפה משותפת ותחווה הזדהות עם אמהות צעירות כאשר יעלה נושא הלידה.

תפיסתה של האישה את התהליך ואת השלבים בו מהווה גורם מרכזי באופן בו תצלח את המסע. התוצאות של תפיסות אלו ילוו אותה עד ערב ימיה. בהצלחה.

לאתר של ארגון ת.ל.מ

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר