חופשת לידה בתשלום - לא לכל אחת

לרבים זה נראה טריוויאלי שכל יולדת יוצאת לחופשת לידה בתשלום, אך המציאות, או יותר נכון הביטוח הלאומי לא מאפשר לכל אשה לקבל הטבה זו.

בישראל יש כ-140,000 לידות בשנה אך בפועל מוגשות רק כ 90,000 תביעות לדמי לידה על ידי נשים ופחות מ-200על ידי גברים.

דמי הלידה הינם תחליף הכנסה הניתנת כפיצוי על אובדן הכנסה בזמן חופשת לידה, הזכאות היא לתקופה מרבית של 98 ימים.

דמי הלידה משולמים לעובדת (שכירה) או עובדת עצמאית אשר מלאו לה 18 שנים, תושבת ישראל, אשר צברה תקופת הכשרה.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום זכויות נשים לאחר לידה
פורום אחרי לידה
פורום לידה טבעית, לידה פעילה
פורום הריון ולידה
פורום הכנה ללידה

להלן מספר הגדרות חשובות אשר יעזרו לכן לבדוק את זכאותכן.

לידת ילד חי או לידה לאחר 26 שבועות של הריון.

תושבת ישראל, אשת תושב ישראל, עובדת בישראל או אשת עובד בישראל 6 חודשים לפחות בתכוף ללידה.

היום בו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת תביעה לדמי לידה.

תקופת הכשרה המזכה ב-12 שבועות דמי לידה. שכירה ששילמו בעדה דמי ביטוח משכרה או עצמאית ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הקובע או 15 חודשים מתוך 22 שקדמו ליום הקובע.

תקופת הכשרה המזכה ב-6 שבועות דמי לידה. שכירה ששילמו בעדה דמי ביטוח משכרה או עצמאית ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה 6 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הקובע.

במניין החודשים שיחשבו כי שולם בהם דמי ביטוח יכללו גם, חודשים שהאישה נמצאת בהכשרה מקצועית או בשיקום ובלבד שעבדה לפחות 30 ימים רצופים לפני היום הקובע.

שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום.

לכתבות נוספות בנושא לידה:
חופשת לידה, האמנם?
איך לא תעברי לידה טראומטית?
הכל על דיכאון אחרי לידה
ילד שני, ומה עם הראשון?
האם יש סקס אחרי לידה? מעט

חודשים שהאישה קיבלה בהם דמי מחלה או דמי חופשה מקרן חיצונית.

חודשים שהאישה קיבלה בעדם שכר מהמעסיק או שהייתה לה הכנסה כעצמאית והיא שילמה דמי ביטוח עבור הכנסה זאת.

חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי לידה עבור לידות קודמות או דמי פגיעה, דמי אבטלה, דמי תאונה, קצבה לשמירת הריון, קצבת נכות מעבודה 100%, תגמולים למתנדבים 100% או תגמול למשרתים במילואים.

שיעור דמי הלידה. הינו השכר המדווח לביטוח לאומי ברבע השנה שקדם לראשון בחודש של חודש הלידה כשהוא מחולק ב-90 ומוכפל בימי הזכאות בפועל (98 ימים, 84 ימים או 42 ימים).

ניתן להאריך את תקופת חופשת הלידה עד 14/28 ימים נוספים במידה והיולדת או הילוד מאושפזים מעל 14 ימים רצופים, או ב-14 ימים נוספים עבור כל ילד נוסף שנולד באותה הלידה (תאומים 14 ימים נוספים, שלישיה 28 ימים).

בשנת 1997 נכנס לתוקפו תיקון מספר 14 לחוק עבודת נשים בו נקבע כי גם גברים זכאים לדמי לידה במידה ועמדו בתנאים הבאים:

האם והאב צברו תקופת עבודה המזכה ב-84 ימי דמי לידה.

האם שהתה בחופשת לידה 6 שבועות לפחות מיום הלידה.

האב קיבל חופשת לידה ממעבידו.

האם הסכימה בכתב לחופשת הלידה של האב.

האב ניצל לפחות 21 ימים רצופים.

אך בפועל, גברים נמנעים מלצאת לחופשת לידה ולממש את זכאותם גם בשל יחסו העוין של המוסד לביטוח לאומי החושש לפיקציה.

רק פחות מ-200 גברים מנצלים מדי שנה את זכאותם כאמור לעומת כ-90,000 נשים הפונות למוסד לביטוח לאומי לקבל את הקצבה. מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי פחות מ-2,000 תביעות לא מאושרות מדי שנה בעיקר עקב אי עמידה בתנאי הזכאות.

אנו תקווה כי כתבה זאת תסייע לקוראים והקוראות לעמוד בתנאי הזכאות ובכך תקטין את כמות התביעות הלא מאושרות.

לאתר זכותי



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר