פרוזאק? פסיכיאטר? זה נועד לעזור לכם

מהו המקום של תרופות פסיכיאטריות בטיפול הכוללני בבעיות נפשיות?

בפסיכיאטריה, כמו ברפואה באופן כללי, ממליצים על טיפול תרופתי לאחר שמגיעים לאבחנה כמה שיותר ברורה.

האבחנה מבוססת על ידע מדעי מצטבר, על תיאור קליני ועל בדיקות מעבדה. בעקבות האבחנה מומלץ טיפול תרופתי מתאים.

לדוגמא, אדם ששרוי בדיכאון מספר חודשים ואינו ישן טוב, מתקשה לעבוד, לא נהנה מהחיים ואף חושב על מותו, או אדם צעיר שרק חזר מטיול בחו"ל, שבמהלכו השתמש בסמים ולפתע הוא מתחיל לשמוע קולות ונמצא באי שקט ניכר.

לגבי שני המקרים הללו, די ברור שטיפול אנטי דיכאוני למקרה הראשון וטיפול נוגד פסיכוזה במקרה השני, הכרחיים ואף יכולים להיות מצילי חיים.

למידע בריאותי נוסף היכנסו לפורומים:
פורום פסיכיאטריה
פורום תמיכה נפשית
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום דיכאון חרדה
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער

לרוב, קיימים סימני שאלה לגבי טיפול תרופתי כשמדובר במצבים שתלויים יותר בנסיבות חיים, או במצב קל יחסית.

חשוב לציין, שהטיפול הפסיכיאטרי חייב להיות כוללני. בדוגמאות שתיארנו למעלה, ברור שהטיפול התרופתי, הכל כך נחוץ, אינו מספיק, ועלינו לבדוק את נסיבות החיים של האדם הסובל.

איזה סוג טיפול צריך המטופל? יתכן והמטופל זקוק לטיפול בשיחות, כדי לשפר את ההתמודדות הקוגניטיבית עם המצב, או הפניה לטיפולים אחרים כמו גמילה למשל.

מקובל מאוד ברפואה, לשלב טיפולים תרופתיים עם שיטות של שינוי סגנון חיים כמו דיאטה, פעילות פיזית ועוד. למשל, בחולי סוכרת: הורדת משקל, דיאטה מתאימה ופעילות פיזית מאוד מסייעת, אך ברוב המצבים לא מספיקה כדי לאזן את רמת הסוכר בדם ואז צריך להוסיף תרופות מתאימות להורדת סוכר.

חולי לחץ דם גבוה יכולים לנסות להתגבר על בעיית לחץ הדם על ידי פעילות פיזית מוגברת, הורדת כמות המלח באוכל והורדה במשקל, אבל במרבית המקרים מתעורר הצורך בטיפול תרופתי מתאים.

יש לזכור שגם בסוכרת וגם בלחץ דם שלא מטופלים כראוי, האפשרות של החמרת המצב לפגיעה גופנית ממשית מאוד שכיחה. דבר דומה מתקיים במצבים פסיכיאטריים שלא מטופלים כראוי.

לכתבות נוספות בנושא בריאות הנפש:
תרופות פסיכיאטריות - בריא לנפש?
ילדים בני 6 - באשפוז פסיכאטרי?
מחלות נפש, האם לצאת מהארון?
תרופות פסיכיאטריות - אפשר להפסיק?
כיצד להתגבר על משבר?

ב-20 השנים האחרונות הטיפול התרופתי בפסיכיאטריה עובר מהפכה של ממש. ההבנה של תהליכים נוירו-ביולוגיים התקדמה באופן משמעותי ובעקבות כך נוצרו סוגים חדשים של תרופות.

בעבר יכולנו לטפל במצבי דיכאון בשלוש קבוצות תרופתיות בלבד, וכיום קיימות כתשע קבוצות של תרופות נוגדות דיכאון. התקדמות זו מאפשרת התאמה אישית מדויקת של הטיפול וצמצום משמעותי של תופעות הלוואי.

התרופות החדשות מאפשרות טיפול באנשים שבעבר לא הייתה אפשרות להתאים להם תרופה נכונה.

בספר "להקשיב לפרוזאק" של ד"ר דיוויד קרמר, מתוארים מקרים של אנשים שניהלו אורח חיים תקין לכאורה ושלא סבלו מדיכאון עמוק, אלא ממצב של רגישות יתר לביקורת, נטייה לרגשות אשמה, ביקורת עצמית מוגזמת.

כתוצאה ממצבים קוגניטיביים אלו, האנשים תיארו סבל אישי, איכות חיים ירודה ותחושת חוסר מיצוי עצמי. הטיפול בפרוזאק שיפר משמעותית את המצב, כשהפעולה היעילה של התרופה הייתה עצירת התהליכים הקוגניטיביים שתוארו. בעקבות הספר, דבק בפרוזאק הכינוי "גלולת האושר".

זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. שרון, (שם בדוי) בת 23 היא מזכירה במשרד עו"ד. היא מספרת כי "במשך שנים סבלתי מהפרעות חרדה. לא יצאתי מהבית כי פחדתי מתחושות גופניות של סחרחורת, חוסר שיווי משקל, לחץ בחזה, חשבתי שבחוץ לא אהיה מוגנת ואתעלף ברגע שארגיש את התחושות בגוף.

לא ביליתי עם חברים, לא נהניתי מבילויים עם המשפחה, תמיד חשבתי שאני חריגה ושזה קורה רק לי. הורי היו מסיעים אותי לעבודה ואוספים אותי, לא נהגתי כי פחדתי לנהוג ברכב, שמא תוך כדי נהיגה ארגיש רע.

יום אחד קראתי על חרדות והבנתי שיש טיפול ואני לא חייבת לסבול. פניתי לפסיכיאטר שהציע טיפול תרופתי בתרופות מסוג SSRI. בהתחלה לא הסכמתי, כי לא הייתי מוכנה להשלים עם העובדה שאני לוקחת תרופות פסיכיאטריות.

אחרי מאבקים עצמיים וכתוצאה מסבל רב בגלל חרדות, חזרתי לפסיכיאטר וביקשתי מרשם. תוך שבועיים מנטילת חצי כדור, התחלתי להרגיש שאני נהנית בארוחות משפחתיות מחוץ לבית.

הייתי מופתעת מההרגשה החדשה וחשבתי 'האם זה ייתכן שאני מרגישה הנאה?' בהדרגה המשכתי להיפגש עם חברות ולצאת מהבית יותר ויותר.

בהמלצת הפסיכיאטר שילבתי טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה התנהגותית-קוגניטיבית, שאפשרה לי להבין את מנגנון החרדה, לשלוט בו ולמנוע התקפים. היום אני כחצי שנה בטיפול ואני מרגישה מצוין, אני לא מגבילה את עצמי יותר, חיה חיים מלאים ומהנים".

מדוע אנשים מתנגדים לטיפול התרופתי? אפשרות אחת הן תופעות הלוואי של התרופות. ללא ספק, תופעות לוואי הינן אחד מהקשיים של הטיפול הרפואי בכלל.

שיתוף הפעולה בין החולה והרופא, הינו הכרחי לצמצום תופעות הלוואי. ניתן היום לשנות תרופות או להוסיף תכשירים שיקטינו את תופעות הלוואי. מגוון התרופות שקיים היום הינו כה רב, שמתאפשרת גמישות בבחירת הטיפול.

סיבה נוספת להתנגדות הינה האמונה שצורך בטיפול מהסוג הפסיכיאטרי מצביע על חולשה אישית, על כישלון עצמי ומעורר ירידה נוספת בדימוי העצמי. תרבויות רבות משוות בין מחלה פסיכיאטרית לאופי חלש או שאינו מתמודד נכון.

חשוב לזכור שבהיסטוריה של האנושות היתה הבנה מועטה בגורמים הביולוגיים של מצבים פסיכיאטריים. ההתקדמות המדעית שאנו עדים לה מובילה את הידע הרפואי לפני שאמונות, תפיסות חברתיות או דתיות משתנות.

עם זאת, בישראל אנו עדים בשנים האחרונות לפתיחות מרשימה וחדשה בחברות שבעבר היו מאוד סגורות להבנה של תהליכים ביולוגיים בפסיכיאטריה.

לסיכום, חשוב לנו להדגיש כי השאלה, "האם מומלץ להשתמש בתרופות פסיכיאטריות", מראה על חוסר הבנה בסיסי של תהליכים ביולוגיים ופסיכו-סוציאליים. השאלות הנכונות הינן: ממה האדם סובל ומהי האבחנה, האם ניתן לנסות קודם טיפול בשיחות ושינוי אורח החיים ומתי צריך תרופות.

לאתר מיינד קליניק



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר