ילדים בני 6 - באשפוז פסיכאטרי?

מכות, בעיטות וכפיתות. זה מה שעוברים מאושפזים בבתי"ח פסיכיאטריים. המוסדות מרשים לעצמם כי בישראל מקום האשפוז נקבע לפי אזור מגורים. חייבים לשנות השיטה ולאפשר לבחור את המוסד. דעה
מאת צביאל רופא
| 24/01/2008 |
צפיות: 6,091
הוועדה לפניות הציבור קיימה ביום ב' ישיבה בעקבות פנייה ממנה עולה שבמדינת ישראל מתאשפזים ילדים קטנים (בגיל 6) בבתי חולים פסיכיאטריים ומקבלים יחס לא הולם.

מעדויות ותחקירים שנאספו עולה כי ילדים רבים המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים מקבלים עונשים הנקראים ”טיפולים”.

לדוגמא, התנהגות פרועה של הילד בבוקר עלולה לגרור זריקת הרגעה בערב, בזמן שהילד כבר ממילא רגוע.

מדויות שונות עולה כי הצוות עצמו מאיים על ילדים בזריקות, בבידוד ובכפיתות. לעתים קושרים את הילדים או שמים אותם בבידוד לשעות רבות.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום פסיכיאטריה
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
פורום פסיכולוגיית ילדים
פורום תמיכה נפשית
פורום חרדות, טראומות, פחדים

הורים שנכחו בבתי החולים הפסיכיאטרים מספרים על מכות, בעיטות, דחיפות, גרירות, קשירות, צעקות, זריקות מטשטשות וכפיתות שנעשו בנוכחות ילדיהם - דבר שהשפיע קשה מאוד על ילדיהם, גם אם הם עצמם לא עברו התעללויות כאלה.

לדעתי, אסור להפריד את סוגיית הקטינים מסוגיית כלל המתאשפזים, קרי, גם הבגירים וגם הקטינים עוברים שבעה מדורי גיהינום ברוב המסגרות הפסיכיאטריות הקיימות.

כל ניסיון לדון רק בקטינים ולפעול רק בעבורם, הוא כהפקרת שאר הסובלים במערכות האשפוז במדינת ישראל.

המצב כיום. ברפואה הכללית יכול הפציינט להשפיע על מקום אשפוזו דרך קופת החולים בה הוא מבוטח, על ידי שירותי רפואה פרטית ובהתייצבות בחדר מיון.

באשפוז הפסיכיאטרי קופות החולים אינן מעורבות ומיקום האשפוז לפי אזור המגורים נכפה בצורה קשיחה.

רוב האשפוזים (כ-20,000 בשנה) הם אשפוזים חוזרים והפציינט חוזר לרוב לאותה מחלקה. המעבר לבית חולים אחר מוגבל בקשיחות בהתאם לסעיף 32 לחוק הטיפול בחולי נפש וגם בשטח.

תלונות ופחד. ועדות בדיקה ודיווחים בתקשורת חשפו חריגות חמורות ביחסי אנוש, בהזנחת הטיפול הגופני ועוד. מספר התלונות שמגיעות לבירור רציני או לתביעה משפטית הוא אפסי מפני שמחלות נפש פוגעות ביכולת לפעול ולהגיב וגם בגלל סטיגמה ופחד החולים ומשפחותיהם: "אם נתלונן, מי יודע מה יעשו לנו כשנחזור בעתיד לאותה מחלקה".

הצעת ייעול חיונית וחסכונית. אחרי ישיבה של שנים אחדות על המדוכה הגעתי למסקנה שיש לתת לחולה או לבא-כוחו אפשרות לבחור את מקום האשפוז.

החולה יוכל לבחור את מקום האשפוז לפני אשפוזו או זמן מה קודם (ע"י הצהרה בכתב למקרה שיתאשפז). אם לא יהיה במצב בו יוכל להחליט יוכלו קרוביו מדרגה ראשונה להחליט עבורו.

כך המועמד לאשפוז או מישהו מטעמו, ייתנו מספר שמות של בתי חולים, ואם בית חולים הראשון ברשימה יהיה מלא אז הוא יתאשפז בשני ברשימה שלו וכו'.

שיטה זו יכולה להיות מנוף אדיר לשיפור הטיפול והיחס כלפי החולים ולהביא לייעול תפעולי. הרעיון הוא, לשנות את המצב הקיים ולבטל את האפליה של מערכת בריאות הנפש, כך שיהיה אפשר לבחור את מקום האשפוז בדיוק כפי שקיים במערכת הבריאות הפיזית.

לכתבות נוספות בנושא בריאות הנפש:
כיצד להתגבר על משבר?
מחלות נפש, האם לצאת מהארון?
תתעוררו, חולי נפש אינם מסוכנים!
תרופות פסיכיאטריות - אפשר להפסיק?
11% מהמתבגרים בארץ עם הפרעה נפשית

תחרות - האלמנט המנצח. במצב זה תיווצר תחרות חיובית בין בתי החולים. במצב זה בית חולים X הידוע לשמצה כמעט לא יקבל חולים (כי מעטים יבחרו בו), ואז בהתאם לא יקבל תקציבים (כי תקציב מקבלים על פי מספר המאושפזים).

אם בכל זאת בבית החולים X הצוות וההנהלה ירצו שיגיעו אליהם יותר מאושפזים, יצטרכו שם לעבוד קשה על תנאי האשפוז ובייחוד על יחסי האנוש הלקויים, כדי ליצור בית חולים נעים יותר והומאני יותר.

חשוב ליצור מצב בו חוקי השוק הכלכליים יכריחו את בתי החולים הפסיכיאטריים "להתנהג יפה" או שיפסידו בגדול.

יכול להיות שזה לא השינוי האופטימלי המיוחל, אבל כל עוד אי אפשר לסגור כליל את בתי החולים המתעללים והמדכאים, אז זהו השינוי שאפשר בקלות יחסית לבצע.

השפעתו תחול בהדרגה ותשנה את המצב הקלוקל השורר כיום באופן משמעותי. בנוסף, הפיתרון לא יעלה אפילו אגורה אחת למשלם המיסים הישראלי.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר