מחלות ילדים - המדריך

מחלות הפוקדות את ילדינו עשויות לגרום דאגות גדולות מאד בייחוד אם הן מסתבכות, זו הכתבה השנייה המתפרסמת בנושא החשוב מכל להורים: בריאות ילדינו.

סעפת (אימפטיגו). מחלה זו נגרמת על ידי חיידקים מקבוצת הסטרפטוקוקים או הסטפילוקוקים, הגורמים לפצעים מפרישים על פני כל הגוף, ובדרך כלל על הסנטר ובזוויות השפתיים.

במרבית המקרים חודר החיידק לגוף דרך כפות ידיו של הילד בעקבות שריטה, סדק בעור או עקיצת חרק שהילד מגרד ופוצע.

על פני העור מופיעות שלפוחיות בגודל חמישה עד עשרה מילימטר, המפרישות נוזל בגוון זהוב. הנגעים מלווים בתחושת גרד, וכשהילד מגרד את העור הוא מפזר בדרך זו את החיידקים לאזורים אחרים. חשוב לטפל במחלה כדי למנוע הידבקויות נוספות של הילד החולה ושל בני המשפחה האחרים.

רופא הילדים ירשום לילד תרופה לחיטוי העור ולעיתים גם טיפול אנטיביוטי בשתייה.

בנוסף, חשוב להקפיד על ניקיון הידיים והציפורניים ועל הפרדה של מצעים ומגבות רחצה. אמצעי זהירות אלו יביאו להחלמתו של הילד תוך כמה ימים, בלי להשאיר צלקות.

למידע בריאותי נוסף היכנסו לפורומים:
פורום רפואת ילדים
פורום חיסונים, מחלות זיהומיות ילדים
פורום הורות טבעית
פורום הומאופתיה
פורום רפואה משלימה ילדים

עבשושית (ORAL TRASH). נגרמת על ידי הפטרייה הזעירה קנדידה אלביקנס, החיה באופן טבעי בחלל הפה ועל פני העור והריריות. הפטרייה מתרבה כאשר האיזון הטבעי של חיידקי מערכת העיכול נפגע (במצבי מחלה שונים או לאחר טיפול אנטיביוטי ממושך).

המחלה אופיינית לתינוקות בשנה הראשונה לחייהם. הפטרייה מופיעה על פני הלשון, בחלק הפנימי של הלחיים וכן על החיך בצורת קבוצת נקודות לבנות בגודל שניים-שלושה מילימטר, המוקפות בשוליים אדומים.

לעתים מתכסה הלשון כולה במעטה בהיר דמוי קמח. ייתכן גם קושי בבליעת המזון, היעדר תיאבון ונטיה להקאות מרובות.

במקרים מסוימים יסבול התינוק גם מפריחה אדמדמה באזור המפשעה והעכוז.

מומלץ להשתמש בתכשירים אנטי פטרייתיים בשתייה ובמריחה, בהתאם להמלצות רופא הילדים, ובמקביל להקפיד על עיקור הבקבוקים והמוצצים לאחר כל שימוש. ברוב המקרים, המחלה חולפת תוך ימים אחדים.

מחלת הנשיקה (מונוקלאוזיס). מחלת חום, אשר ברוב המקרים חולפת ללא כל טיפול. המחלה נגרמת על ידי נגיף הגורם אי נעימות מסויימת לחולים, אך אינו גורם נזקים כלשהם. הנגיף מועבר מילד חולה לילד בריא באמצעות רוק והפרשות מדרכי הנשימה ומהלוע, וגם באמצעות עיטוש, שיעול ומגע אחר עם הפרשות דרכי הנשימה של החולה.

לכתבות נוספות בנושא רפואת ילדים:
סכנה: סירופ שיעול לפעוטות
10 ילדים אובחנו עם מחלות מין ב"העמק" ב-2006
שעלת, מחלה בעליה
תרופות לחורף: כך נשתמש נכון
יש לכם מדחום? תורידו חום

המחלה נפוצה יותר בילדים בגיל בית ספר ובבני נוער מאשר בתינוקות. בימים הראשונים למחלה מתלונן הילד על כאבי ראש, עייפות ותחושה כללית לא נעימה.

בהמשך מופיעים כאבי גרון, אודם בלוע, חום גבוה ונפיחות בקשריות הלימפה. החום נמשך עד עשרה ימים ברצף ובהמשך יורד בהדרגה, לעיתים תוך כמה ימים ולעיתים תוך כמה שבועות.

בחלק מהילדים החולים מופיעה פריחה אדמדמה על העור, אך זה אינו סימן הכרחי במחלת הנשיקה. מחלת הנשיקה אינה מצריכה טיפול אנטיביוטי, מאחר שאינה נגרמת על ידי חיידק וכל ילד בריא יכול להתגבר עליה ללא קושי.

יש להוריד את החום ולהקפיד על מנוחה ועל הימנעות מספורט כחודש לאחר ההבראה. החום יורד בהדרגה, ורק לאחר מכן נעלמים סימני העייפות והחולשה.

שעלת. מחלה חריפה של דרכי הנשימה, המאופיינת בהתקפי שיעול המחמירים בהדרגה. המחלה נגרמת על ידי חיידק זעיר העובר מילד חולה אחד לילד אחר, אשר נדבק ומפתח את המחלה גם הוא.

המחלה איננה נפוצה מאחר שרוב הפעוטות בישראל מקבלים חיסונים נגדה במסגרת תוכנית החיסונים השגרתית, אך למרות זאת מדי פעם ילדים חולים בה גם לאחר שחוסנו, בעיקר ילדים בני שנה ומעלה. בימים הראשונים למחלת השעלת מופיעים חום וסימני הצטננות.

בשלב זה עדיין אין אפשרות להבחין בסימנים האופייניים לשעלת, והתופעות נראות כהצטננות רגילה הנמשכת שבעה עד עשרה ימים.

בהמשך יורד החום ומתחילים התקפי שיעול המחמירים בהדרגה בתכיפותם ובעוצמתם. התקפי השיעול נשמעים כשרשרת מהירה של שיעולים קשים, המסתיימת בהקאה או בשאיפת אוויר רעשנית.

ההתקפים מופיעים בלילה, תוך מאמץ גופני או בזמן הארוחות. בחלק מההתקפים הילד לא מספיק לנשום תוך כדי השיעול ולכן הוא יכול להכחיל מעט למשך שניות אחדות. שלב זה של שיעול התקפי נמשך שבוע עד ארבעה שבועות.

ברוב הילדים החולים בשעלת משך המחלה קצר ומידת המצוקה מועטה, כאשר האבחנה והטיפול נעשים בימים הראשונים של שלב השיעול ההתקפי.

ברוב הילדים המטופלים עוברת המחלה ללא כל סיבוכים. אך ורק במקרים של היעדר טיפול והזנחה ממושכת, עלולים להופיע סיבוכים כגון דלקת ריאות, נזקים במבנה הריאות ודרכי הנשימה או פרכוסים.

הטיפול בשעלת כולל תכשיר אנטיביוטי, תכשירים מרככי ליחה וכן תמיכה במאמצי הנשימה של הילד החולה.

ברוב המקרים נעשה הטיפול בבית על ידי ההורים, ללא צורך באשפוז. כאמור, כאשר האבחנה והטיפול נעשים במועד המתאים, הילד אינו סובל במידה משמעותית והמחלה חולפת ללא סיבוכים.

דיפטריה. בעבר היתה מחלת הדיפטריה קשה וקטלנית, אולם עם הכנסת החיסונים, ירדה שכיחותה באופן ניכר, והיום מדובר במקרי מחלה נדירים ביותר. החיסון הניתן נגד דיפטריה בגיל הינקות, וזה הניתן בגיל בית הספר, הדביר כמעט לחלוטין את המחלה בישראל.

חיידק הדיפטריה פוגע בשכבות השטחיות של דרכי נשימה לעור, והנזק העיקרי הוא נזק נמקי נרחב. החולה יסבול מחום לא גבוה, כאבי גרון, קשיי בליעה וצרידות. בבדיקה אופייני למצוא מעטה אפרפר המכסה את כל הלוע, שמתחתיו אזור דימום.

האבחנה מתבצעת על פי חשד קליני, והטיפול מצריך אשפוז ומתן תוך ורידי של חומר המנטרל את הרעלן, יחד עם טיפול אנטיביוטי.

טטנוס - טטנוס פירושו לסת נעולה, זו מחלה שיתוקית חריפה, הנגרמת על ידי הרעלן החזק, המפריש חיידק ה-Clostridium Tetani.

רעלן זה פוגע בפיקוח של העצבים על פעילות השרירים השונים. החיידק נמצא בצורה רדומה בטבע, והוא "מתעורר" לחיים עם חדירתו לרקמה פצועה, ושם מופרש הרעלן.

זמן הדגירה מזמן הפציעה ועד הופעת המחלה יכול לקחת מימים עד חודשים. המחלה מתבטאת בנוקשות שרירים, הגורמת לבעיות לעיסה, בליעה ודיבור, ובתנוחות משונות של הגוף, המובילות בהמשך להתכווצויות. החולה מודע כל העת למצבו.

הטיפול העיקרי במחלה הוא במניעתה, על ידי חיטוי מקומי טוב של אזור הפצע, והקפדה על שגרת החיסונים, המתחילה בגיל הינקות, ממשיכה בגיל בית הספר וחוזרת על עצמה לאחר מכן בכל עשר שנים.

במקרה שהפצע המדובר נגרם על ידי מזהם, יש לחסן את הפצוע חמש שנים לאחר החיסון האחרון שקיבל. הטיפול במחלה מתבצע באשפוז, ועיקרו טיפול תומך, בנוסף למתן אנטיביוטיקה ונוגד לרעלן.

צהבת. מחלה ויראלית, המתבטאת כמחלה חריפה בלבד. אופן ההדבקה הוא מהפרשות מערכת העיכול לפה, וזמן הדגירה הוא של ארבעה שבועות לערך.

המחלה מתבטאת בחום, חולשה, ירידה בתאבון, כאבי בטן, בחילות והקאות. בחלק מן הילדים מופיעה צהבת גלויה לעין לאחר מספר ימים.

צהבת A נמשכת כחודש ימים, וקיימת הבראה מלאה ברוב המקרים. הטיפול במחלה הנו טיפול תומך (אקמול, תרופות להקלת גרד), ומתרכזים בעיקר במניעתה.

על פי המלצות משרד הבריאות, כל ילידי 1998 ואילך יחוסנו כנגד צהבת A במסגרת טיפת חלב, בגיל שנה וחצי. לגבי הילדים שנולדו לפני כן, קיימת המלצה לחסנם, החיסון ניתן בשתי מנות, במרווח של חצי שנה ביניהן.

צהבת B. מחלה ויראלית הגורמת למחלה חריפה וכרונית. אופן ההדבקה השכיח ביותר בילדים הוא הדבקה מהאם, שהיא נשאית, בתקופה שסביב הלידה, אך תתכן גם הדבקה ממוצרי דם נגועים, בהזרקת סמים ועל ידי מגע מיני.

המחלה החריפה דומה לזו הנגרמת על ידי הוירוס של צהבת A, אך לא פעם היא קשה יותר, ומלווה בסימנים נוספים כמו פריחות, דלקת מפרקים, פגיעה כלייתית ועוד. קיימת גם אפשרות "לחלות" בצורה א-תסמינית, ואז הדבר מתגלה באקראי בבדיקות דם, ללא כל מחלה מקדימה.

סיבוכי המחלה העיקריים יכולים להיות אי ספיקת כבד, עד צורך בהשתלה (נדיר), מעבר לנשאות כרונית (מחלה כרונית). גם במקרה של צהבת B מתרכזים במניעת המחלה, על ידי מתן חיסון לכל התינוקות בעת הלידה, בגיל חודש ובגיל חצי שנה.

לחלק הראשון של הכתבה



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר