תסמונת שורש כף היד נחשבת למחלת מקצוע?

תסמונת שורש כף היד (CTS) מופיעה אצל עובדים המבצעים עבודות מאומצות, עם דגש על עבודת ידיים. התסמונת שכיחה יותר אצל נשים, בעיקר בגילאים מתקדמים. קבוצת סיכון מיוחדת: מורים או מורות - ציבור זה כותב הרבה על הלוח ולכן מאמץ את ידיו במשך שנים. בנוסף, גם קלדנים וספורטאים משתייכים לקבוצת הסיכון. דלקת זו מכונה לעתים גם תסמונת תעלת שורש היד או תסמונת המנהרה הקרפלית.

תסמונת שורש כף היד באה לידי ביטוי בלחץ על העצב המדיאני העובר בשורש פרק היד. כתוצאה מהלחץ, נפגעת אספקת הדם לעצב ונגרמת חולשה של שרירי כף היד (באה לידי ביטוי בשמיטת חפצים) התעייפות והפרעות תחושתיות (כאב, עקצוצים, נימולים, הירדמויות).

למידע נוסף בנושא תסמונת שורש כף היד ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום בעיות מפרקים, החלפת מפרק, בעיות ברכיים
פורום זכויות רפואיות
פורום רשלנות רפואית
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום זכויות נשים בהריון, זכויות לאחר לידה

פריט 26 לחלק א' של התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), התשי"ד- 1954, מאזכר את מחלת המקצוע הרלוונטית לעניין זה: "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק". תסמונת שורש כף היד נקבעה כמחלת מקצוע אך ורק לגבי עובדים העוסקים ב: "עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי העניין, החוזרות ונשנות, ברציפות".

בית הדין הארצי קבע כי "התסמונת שכיחה ביותר בדרך כלל על ידי פעולות חוזרות של הידיים של כיפוף ויישור משך זמן רב, ובמיוחד כאשר הן קשורות להפעלת כוח, עמידה לא נכונה ומכשירים רוטטים". כמו כן נאמר, כי לצורך הבנת התופעה אצל עובד יש לברר את העובדות הבאות: מתי הופיעו הסימנים של המחלה, מתי הסימנים נעלמים או פחות קשים, האם הסימנים של המחלה מתגברים בזמן העבודה ופוחתים כשהעובד אינו בעבודה.

בהמשך להגדרה הנ"ל, התקבלה תביעתו של יהלומן אשר במשך כעשרים שנה עסק, מדי יום, משך כל היום, בפעולת ליטוש יהלומים שהייתה כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות בידיו. תביעה דומה התקבלה גם במקרה של עובד שעסק במשך יותר משש שנים בעבודת הידוק נייר באמצעות מהדק סיכות, עבודה שבוצעה על ידו מידי יום, משך כל היום. במקרה של התביעה האחרונה נקבע כי בעבודתו היו פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות, אשר בהצטברותן גרמו לנזק בידיו של העובד.

לפני מספר שנים הוגשה למוסד לביטוח לאומי תביעה של עובדת ניקיון שביקשה להכיר בבעיות בפרקי ידיה שאובחנו כתסמונת שורש כף היד כ"פגיעה בעבודה". העובדת עבדה בניקיון שישה ימים בשבוע המשך חמש וחצי שעות מדי יום. עבודתה כללה ניקיון כיתות, פרוזדורים ושירותים בבתי ספר. היא ביצעה פעולת סחיטה מספר רב של פעמים במשך היום, ללא כפפות ותוך מגע עם מים קרים.

המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין חיווה דעתו כי עבודת הניקיון לא תרמה להופעת המחלה ואין המדובר בפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. המומחה הבהיר כי סחיטת הסמרטוטים אינה גורמת לתנוחה קיצונית של שורש כף היד וגם אם כן, אז לחלקי שניה ועל כן, פעולה זו אינה יכולה לגרום לתסמונת שורש כף היד. על יסוד חוות הדעת, נדחתה התביעה.

תביעה נוספת שהוגשה בנושא הייתה של מפעיל טרקטור להכיר בפגימה של תסמונת שורש כף היד בכפות ידיו כפגיעה שאירעה עקב תנאי עבודתו. במקרה זה מונה מומחה רפואי אשר התבקש להשיב האם ניתן לקשור בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי בדרך של מיקרוטראומה.

עוד תביעה הוגשה על ידי מסגר-רתך שעסק בהכנת מיכלי מתכת. בתביעה זו נקבע על ידי בית הדין כי התובע הצליח להוכיח תשתית ראשונית, בדבר קיומן של תנועות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה ובמשך זמן ממושך במהלך עבודתו. מתוך סדר יומו של התובע בתקופות השונות לעבודתו, ניתן להצביע על התנועות המסוימות של הכאה בפטיש החוזרות על עצמן בפרקי זמן ובתקופות הניתנות להגדרה, ועל ההחזקה בשתי ידיים תוך דחיפה של מכשירים רוטטים.

למאמרים נוספים בנושא תסמונת שורש כף היד, חוק, משפט וביטוח:
חוק נגד עישון: יש צורך באכיפה חזקה יותר
קצבת נכות כללית: תדעו את זכויותיכם
ניתן לקבל פטור ממס הכנסה מסיבות רפואיות
תאונות דרכים: טריקת דלת על האצבע נחשבת?
גישור והתאמתו לתהליכי היפרדות וגירושין

באשר להקלדה, בפסק דין של בית המשפט במקרה של תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, הוכרה תסמונת שורש כף היד כפגיעה בעבודה, שנגרמה לקלדנית, עקב נסיבות עבודתה, בדרך של מיקרוטראומה.

תביעה אחרת שהוגשה על ידי עובדת שעבדה 23 שנים בחברת "תנובה" כקלדנית. בשנים הראשונות היא עבדה על מכונת כתיבה מסוג ישן, בעלת מקשים "קשים", כך שההדפסה הייתה כרוכה במאמץ פיזי, בכל נקישה של האצבעות על מקשי מכונת הכתיבה, ובשנים שלאחר מכן עברה להקלדה במקלדת הדורשת פחות מאמץ. המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין איבחן את העובדות קבע כי לא די בקביעה שהתובעת עבדה שנים רבות בקלדנות, ביצעה פעולות חוזרות ונשנות של הידיים והאצבעות, ולקתה במחלה של תסמונת שורש כף היד, כדי לקבוע שמדובר בפגיעה בעבודה.

בנסיבות המקרה, המומחה הרפואי שלל באופן נחרץ קשר סיבתי כלשהו בין התופעה ובין העבודה. לשיטתו, עבודה בתנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור של פרק כף היד יכולה אמנם, בנסיבות מסוימות, לגרום לתסמונת שורש כף היד, גם אם העבודה אינה כרוכה בהפעלת מכשירים רוטטים, אלא שזאת רק במצב של "כפיפה ויישור קיצוניים" ולא זה המצב בעבודת הקלדנות. אצל קלדניות התנוחה היא בדרך כלל בעמדה ניטרלית או של מעט יישור. המומחה הוסיף כי לא מקובל עליו שקלדניות סובלות מתסמונת שורש כף היד עקב עבודה. לדבריו, יש מספר עצום של נשים, עקרות בית וכו' שסובלות מן התסמונת ללא קשר לתנוחות ועבודות ממושכות. המומחה קבע כי התסמונת התפתחה אצל התובעת על רקע תחלואתי שאינו קשור לנסיבות העבודה.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר