הפרעות קשב וריכוז: כדאי להכיר

תופעת הפרעות קשב וריכוז והיפר-אקטיביות (ADHD) או הפרעות הקשב (ADD) הפכה לדבר שבשגרה. בשנים האחרונות הפכנו כל כך מעורים בבעיה זו - שמענו אלפי פעמים את המילה "ריטלין", הספקנו אולי לקרוא כתבה או שתיים בנושא, עקבנו אחרי ה"בעד" וה"נגד" תרופות במצבים אלה ואולי אף הצלחנו בין כל הבלבול הזה לגבש דעה מוצקה משלנו בנושא. כהורים, תמיד קיימת הדילמה אך דבר אחד ברור לכולם, מטרה אחת שכולם חותרים אליה: טובת הילד!

למידע נוסף בנושא הפרעות קשב וריכוז ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות קשב וריכוז
פורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה
פורום נוירולוגיה ילדים
פורום רפואה משלימה ילדים
פורום רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית

הגדרת הפרעות קשב וריכוז

התופעה עצמה הוגדרה בשנות ה-90 אך עשרות שנים קודם לכן כבר היו עליה דיווחים. היא כוללת מגוון הפרעות קליניות בעלות אטיולוגיה שונה, שהמשותף להן הפרעות קשב וריכוז, התנהגות ברמות שונות והפרעות במערכת העצבים המרכזית.

ישנן הנחות שהתופעות הן על רקע נוירו-פסיכולוגי על בסיס ביולוגי וכיום קשה מאוד לקבוע כמה אחוזים מילדי בית הספר סובלים מהפרעות קשב וריכוז מאחר והיא הפכה שכיחה ביותר וזה הולך ועולה בהתמדה. כמו כן, נראה כי השכיחות אצל בנים לעומת בנות גדולה פי עשרה.

יש לשים לב, שמרבית הילדים הללו, הם בעלי אינטליגנציה מעל הממוצע, הם מאוד רגישים, יצירתיים וחלקם סובל מדימוי עצמי נמוך בשל התנהגותם החריגה ויחס החברה אליהם. בנוסף, חשוב לדעת כי התופעה קיימת גם בקרב מבוגרים. בעבר נהגו לחשוב שהתסמונת עוברת בגיל מבוגר אך אין זה נכון בהכרח. כמעט 70% מהילדים עם ADD / ADHD עלולים להמשיך עם הסימפטומים כמבוגרים. הדבר מקשה על חיי היומיום, מקשה על התמדה לימודים, פרויקטים, עבודה, זוגיות ומפריע מאוד לסובבים והמשפחה.

התסמונת מוגדרת על ידי המהדורה הרביעית של ה- DSM (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) וכוללת תשעה תסמינים. (DSM הוא ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, בו מרוכזים כל ההפרעות הנפשיות, תסמיניהן ואופן הטיפול בהן. ספר זה מקובל ורווח ברוב העולם המערבי, אותו לומדים מרבית הפסיכולוגים והפסיכיאטרים ולפיו הם פועלים).

סימפטומים ואבחנה

בדרך כלל הסימפטומים מופיעים מוקדם בילדות. האבחנה כוללת:

תשאול על כל הסימפטומים (כמפורט בהמשך).

תשאול ההורים לגבי ההיסטוריה של הילד מינקות.

תשאול המורים והמחנכים גם מאוד חשובה לאבחנה.

בדיקה פיסיולוגית מקיפה כולל בדיקות שמיעה וראיה שחייבים לשלול.

בדיקה לתפקוד בלוטת התריס.

חשוב לציין: האבחנה היא בעיקר קלינית על פי התשאול. בדיקה נוירולוגית או EEG עושים אם יש סימנים מחשידים לאפילפסיה או מחלה מוחית אחרת. בנוסף קיימים מבחנים הבודקים יכולת מיקוד קשב לאורך זמן כמו: Continuous Performance Test – CPT - מבחן ממוחשב של קשב וריכוז, מבחן זה אינו חלק מהאבחנה הוא משמש יותר למעקב אחר יעילות הטיפול.

קטגוריה ראשונה - מופיעה ראשונה
1. קושי בהקשבה לפרטים קטנים וריבוי טעויות של פזיזות.
2. קושי בשמירת קשב.
3. לא נראה שמקשיבים.
4. נאבקים בשביל לעקוב אחרי ההוראות.
5. קושי בארגון.
6. מנסים להימנע ולא אוהבים פעולות שדורשות קשב מוחי.
7. מאבדים חפצים.
8. דעתם מוסחת בקלות.
9. שכחנים בפעילויות יומיומיות.

קטגוריה שנייה - מופיעה אחר כך
1. זזים במקום כל הזמן.
2. מתקשים לשבת במקום אחד.
3. רצים ומשתוללים.
4. מתקשים להשתתף בפעילויות שדורשות שקט.
5. בעלי מרץ רב.
6. מדברים הרבה, אוהבים לקשקש.
7. עונים על תשובה לפני שגומרים לשאול את השאלה.
8. חסרי סבלנות.
9. מפריעים לאחרים מסביבם.

הקטגוריה השלישית היא שילוב של השתיים הראשונות.

קיימת גם אפשרות שהתסמונת תלווה בדיכאון, עייפות וקשיי למידה.

חשוב: כל אדם יכול לזהות בעצמו כמה וכמה מהסימפטומים המוזכרים כאן, אם כי לא את כולם - כל ילד נוטה להשתולל ולהפריע מדי פעם, זה עדיין לא אומר שהבעיה קיימת מאחר וקיימות הגדרות מאוד ספציפיות. למשל, בקרב ילדים עם ADD/ADHD הסימפטומים חייבים להופיע בתדירות גבוהה יותר מאשר בקרב ילדים אחרים באותו גיל, הסימפטומים חייבים להמשך יותר מחצי שנה ברציפות, הם חייבים להשפיע על לפחות שני תחומים בחיים כמו בבית, בבית הספר, בעבודה, בשעות הפנאי וכדומה.

בקרב מבוגרים הסימפטומים חייבים להשפיע על חיי היומיום כשהם באים לידי ביטוי בהסחת דעת, חוסר סבלנות ואימפולסיביות, בעיות ריכוז, שכחנות, בעלי "פתיל קצר", קושי בארגון, איבוד מקומות העבודה ומערכות יחסים.

מי מאבחן הפרעות קשב וריכוז?

הגורמים המוסמכים לאבחון הם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, נוירולוגים ופיזיולוגים.

גורמים
קיימות השערות רבות לגבי הגורמים והסיבות, חלקן פיזיולוגיות, חלקן פסיכולוגיות וחלקן תזונתיות. מומחים מצביעים על בעיה נוירונית-ביולוגית על רקע גנטי שלרוב עוברת במשפחות. לעומת זאת, ישנם מחקרים רבים המאששים קשר בין התסמונת לבין התזונה והמצב הנפשי. נבחן את הגורמים לפרטים:

פיזיולוגיה
מבחינה פיזיולוגית נראה שקיים הבדל בחלקים שונים של המוח בין ילדים הסובלים מתסמונת הפרעות קשב וריכוז לבין אלה שלא. נמצאו הבדלים באזורים שונים במוח בהם נמצא מרכז הבקרה האחראי לעיכוב והשהייה בתגובה ומרכז האחראי על זירוז או עצירה של הוראות המגיעות מהקורטקס הקדמי (פרונטאלי). חוסר איזון באזורים אלה פוגע ביכולת האדם לשלוט בפעולותיו וגורם להתנהגות אימפולסיבית. באותו אזור נמצאים גם נוירו-טרנסמיטורים חשובים כגון דופמין, נורפינפרין וסרוטונין המשפיעים על המצב הנפשי. מצד שני, ישנם עבודות ומחקרים נוספים שהשוו הדמיות מוחיות (CT, MRI, PET) שלא מצאו כל הבדל.

גנטיקה
הרבה מאוד עבודות תומכות בקשר הגנטי, נראה כי רבע מהילדים המאובחנים הם ילדים להורים שסבלו מהתסמונת בעצמם. מחקרים שבדקו הפרעות קשב וריכוז - ADHD בקרבהורים לילדים מאומצים והורים ביולוגים מצאו אחוז גבוה יותר באופן משמעותי של ADHD אצל ההורים הביולוגים מאשר אצל ההורים המאמצים של ילדים עם ADHD.

נראה כי הסיכון להפרעות קשב וריכוז - ADHD בקרב אחים של ילד הסובל מ-ADHD הוא גבוה מאוד בהשוואה לילדים עם אחים ללא התסמונת. מחקרים שבדקו ADHD בקרב אחים גם כן תומכים ברקע הגנטי: בקרב אחים רגילים המתאם היה 50% ואילו בקרב אחים חורגים 9% בלבד. במחקר שבוצעו בקרב תאומים לגבי היפראקטיביות, נמצא מתאם של 51% בקרב תאומים זהים לעומת 33% בקרב תאומים לא זהים.

הריון
בעיות בהריון משפיעות על שכיחות התסמונת, למשל עישון בזמן הריון, הריון קשה או לידה מסובכת, חוסר חמצן בלידה, סביבת מחייה עם זיהום אוויר כבד. במחקר שנערך על ידי אלינה רודריגז וגונילה בולין נבדקו רמת המתח ומידת העישון בחודשים השונים של ההריון בקרב 300 נשים. שבע שנים מאוחר יותר בקרב הילדים שנולדו הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. התוצאות הראו כי גם מתח וגם העישון בזמן ההריון, כל אחד לחוד, היו קשורים לסיכוי גבוה יותר של הילדים ללקות ב-ADHD.
<@ --- IMG_2 --- @>
תזונה
אלרגיות ואי סבילות למזון
"תאוריית פינגולד" היא תיאוריה המקשרת בין חומרים ותוספים כימיים במזון לבין הפרעות שונות, ביניהן גם ADD/ADHD. ד"ר בן פינגולד, רופא ילדים ומומחה לאלרגיות העלה את התיאוריה כי מזונות המכילים סליצילטים (חומרים דמויי אספירין, נמצאים בחומרי צבע וטעם מלאכותיים), הם האחראים העיקריים להיפראקטיביות.

במזון אותו אנו צורכים קיימים מעל 5000 סוגים של כימיקלים בצורה של צבעי מאכל, חומרי שימור, חומרי טעם וריח וכן חומרים שמכילים סליצילטים. לפי ניסיונו של פינגולד, אחוז ניכר מבין הילדים מגלים רגישות לכימיקלים אלה אשר משפיעים גם על התנהגותם.

על פי תיאוריה זו, הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות הם ביטוי של חוסר איזון כימי במוח הנובע ישירות מתזונה לקויה של הילדים בעולם המערבי, הכוללת מזון מהיר וכן תזונה עתירת סוכרים ואלרגנים.

נמצא כי צבע המאכל בעל ההשפעה הגדולה ביותר על ילדים עם ADD/ADHD הוא הצבע הצהוב הנקרא E102 - טרטרזין. זהו צבע מאכל צהוב מלאכותי ממשפחת האזו, הוא מעורר תגובות אלרגיות בקרב אנשים רבים ואף נאסר לשימוש בנורבגיה ואוסטריה. בארצות הברית מכנים אותו: צהוב מס' 5 והוא נמצא בשקדי מרק, גלידות, משקאות, תרכיזים, אבקות מרק, ממתקים, סוכריות, ארטיקים ועוד.

סוכר
אין ספק בכלל כי מזונות עם תכולת סוכר גבוהה משפיעים על התנהגות הילדים וגורמים להם להיפראקטיביות ולקשיי ריכוז. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להיזכר בילדיכם אחרי מסיבת יום הולדת או אחרי משלוח המנות בפורים.

המנגנון הגורם לכך אינו ברור, אך ישנן כמה השערות לגבי יצירה עודפת של אינסולין בעקבות רמות הסוכר הגבוהות, הגורמת לירידה קיצונית ברמות הסוכר. הגוף מגיב בחולשה ובעייפות ומשחרר הורמונים ממריצים מבלוטת האדרנל שגורמים להתנהגות ההיפראקטיבית ולחוסר המנוחה.

נמצא כי סוכר, כאשר הוא משולב בארוחה מאוזנת לא יגרום בהכרח לתופעות הללו. ד"ר קונרס מהמחלקה לפסיכיאטריה בבי"ח לילדים בוושינגטון, מצא שסוכר הנצרך עם חלבון ועמילן אינו גורם להתנהגות בעייתית. ממחקר בו נתנו סוכר לילדים ולמבוגרים כל חצי שעה במשך חמש שעות, נמצא כי רמות הסוכר בסיום היו זהות בקרה מבוגרים וילדים אבל רמות האדרנלין בילדים היו גבוהות פי עשר. מכך נובע, כי ילדים מגיבים שונה ממבוגרים לתנודות קיצוניות בסוכר.

קפאין
זהו ממריץ ידוע. הוא מגרה את המערכות לעוד המרצה.

נמצא כי הפחתת צריכת הסוכר, חומרי שימור, טעם וצבע ואיתור האלרגנים במזון, יכולים לגרום לשינוי משמעותי לטובה בהתנהגות הילד. מחקרים רבים תמכו בתיאוריה זו ולמרות זאת, רופאים עדיין מתכחשים לה ומעדיפים לרשום תרופה.

הרעלת מתכות כבדות
מתכות כבדות רעילות כגון כספית, קדמיום, עופרת ואלומיניום מתחרות עם מתכות חיוניות וחשובות כגון אבץ, מגנזיום, מנגן וכרום, שלהן תפקיד חשוב מאוד בגוף. רמות נמוכות של אבץ, שחיוני לפעילות תקינה של מערכת ההגנה של הגוף, מגבירות את הסיכון לפגיעה על ידי מתכות רעילות. מתכות רעילות מביאות לחוסר במגנזיום, סידן וחומצות שומן חיוניות. המגנזיום עוזר להעביר פולסים חשמליים לשרירים והוא נחוץ לגידול תאי הגוף, חוסר בו עלול לדכא התפתחות תאי מוח ולגרום לעצבנות, עוויתות וכאבי ראש.

להרעלה כתוצאה ממתכות כבדות יש השפעה ישירה על ההתנהגות ועל מצבי חולי שונים. הרעלת עופרת למשל, עלולה לגרום להתנהגות תוקפנית ולפגיעה בתהליכי חשיבה, למידה, תפיסה חושית, זיכרון ועוד. עופרת שואפים בקלות דרך האוויר, בייחוד ליד כבישים ראשיים.

לקויי למידה מאופיינים בדרך כלל ברמות כספית, עופרת ומנגן גבוהות. רמות גבוהות של קדמיום, שהוא חומר רעיל, אף הן קשורות לבעיות מנטליות והתנהגותיות. את הקדמיום אפשר לשאוף מהאוויר והוא נמצא בין היתר גם בקוטלי חרקים, סיגריות, חומרי צבע ומזון מעובד. האלומיניום לעומת זאת, מגיע למזון מסירי האלומיניום בהם הוא בושל, מ"נייר הכסף" העוטף את המזון ומתבניות תנור.

למאמרים נוספים בנושא הפרעות קשב וריכוז ועוד:
הפרעות קשב וריכוז: לא סוף העולם
שישה טיפים פשוטים להרגעת ילד עצבני
ריטלין וטיפול ב-ADHD אצל ילדים
מחלות לחץ: כשהגוף קורס תחת לחץ
הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בגיל הרך

הרעלה על ידי כימיקלים
חומרים כימיים וחומרי ריסוס והדברה המגיעים אל גופינו מהמזון, השתייה והאוויר מזיקים במיוחד להתפתחות תקינה של מערכת העצבים ופוגעים באוכלוסיית החיידקים הידידותיים שבמערכת העיכול. יש ילדים שמערכת סילוק הרעלים בגופם חלשה, דבר העלול לגרום להצטברותם בגוף. הרבה ילדים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) נוטלים תרופות שעלולות לפגוע בתפקודי הכבד ולהחלישו, דבר זה מסוכן מאוד היותר והכבד הוא אחד מאברי סילוק הרעלים הגדול והחשוב בגוף.

מתח נפשי ופיזי
מצבים של מתחים נפשיים ופיזיים גורמים להחמרת מצבו של כל אדם, על אחת כמה וכמה אצל ילדים.

בחלק השני אביא את הטיפול הקונבנציונלי ותופעות הלוואי שלו, הלבטים, השאלות, מחקרים והגישה הנטורופתית שלי לטיפול.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר