גיל ההתבגרות: הכל על תקשורת הורה-מתבגר

לעיתים קרובות גיל ההתבגרות, יוצר קשיים של המתבגר בהשתלבות בחברה הנורמטיבית וקשיים אלה נוצרים עקב קשיים בתקשורת עם בני אדם אחרים, בעיקר מבוגרים. כך עולה מממצאי המחקרים המקצועיים שנעשו בארץ ובעולם בשנים האחרונות. ממצאי המחקרים גם מצביעים באופן חד משמעי שככל שמתבגר מדווח על תקשורת קרובה ופתוחה יותר עם הוריו או עם דמות הורית משמעותית, כך פוחתת כמות ועוצמת ההתנהגויות המסוכנות אותן הוא מבצע.

כמו הרבה דברים אחרים, גם תקשורת נכונה אנחנו לומדים קודם כל במשפחה ורק אחרי כן מרחיבים את ההתמודדות אל הסביבה שבחוץ. כאשר נער או נערה מרגישים מרוחקים הוריהם, הם עלולים להגזים בנטילת סיכונים - גם כדי להשיג תשומת לב וגם משום שכשהם לא משתפים במה שעובר עליהם, אין מי שידריך אותם לקבל החלטות נכונות.

למידע נוסף בנושאים גיל ההתבגרות, הורים ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות
פורום פסיכולוגיה ילדים, ייעוץ להורים
פורום הורות טבעית
פורום פסיכולוגיה, תמיכה נפשית
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער

נשאלת השאלה "כיצד לשמור עליהם, להדריך אותם ולהזהיר אותם מסכנות, אם אין לנו מושג עם מה הילד מתמודד?" התשובה לשאלה זו היא אחת: כדי להיות מעודכנים יותר במה שקורה לילד החווה את גיל ההתבגרות, עליכם ליצור איתם תקשורת פתוחה. אך מהי אותה תקשורת פתוחה עם נער בגיל ההתבגרות?

למדים איך להתנהג על ידי חיקוי של ההתנהגות ההורים
כל הורה יודע כמה קשה לנהל עם נער/ה בגיל ההתבגרות שיחה. הם קצרים, חסרי סבלנות, עוינים ולא משתפים פעולה, הודפים כל ניסיון שלנו להתעניין בהם, מאשימים אותנו ב"חפירה" או בחקירה, ומסתפקים בדיווח לאקוני כמו "היה סבבה". היחסים עם המתבגר בבית הם בד"כ יחסים אינסטרומנטאליים - כאלה הממוקדים בפעולות עשה ואל תעשה: "תקנה לי, תסיע אותי, אל תיכנסי לי לחדר, יש משהו לאכול?" וכו'. הם לא מדברים אתנו על רגשות, לא נכנסים לפרטים ולא מבקשים את עצתנו. מאין הם למדו את זה? האמינו או לא, אך ככל הנראה התשובה היא: מאתנו, ההורים.

בעבר, כאשר אותו נער מתבגר היה ילד צעיר, ייתכן והתקשורת עמו היתה כזו ש"חינכה" אותו להתנהג בצורה דומה לזו שהתנהגו אליו. לדוגמה, כאשר הילד בביה"ס היסודי חזר הביתה ונשאל על ידי ההורים "איך היה בבית הספר?", ברוב המקרים, עקב התרגשותו מהעולם החדש אליו הוא נחשף, מספר הילד סיפור ארוך הכולל פרטים קטנים ולא קשורים לסיפור, בעוד ההורים עסוקים בדברים נוספים (טלפון, ארוחת צהריים, כביסה וכדומה). במקרים רבים, ללא כוונת זדון כמובן, מוצא עצמו הילד מדבר לעצמו, בזמן שתשומת ליבם של הוריו כבר מזמן אינה מוקדשת לו.

מקרה שכזה עלול להביא את הילד למסקנה כי אין טעם לתת פרטים אישיים לשאלות ההורים, מכיוון שגם כך הם אינם באמת מתעניינים בתשובה. אחרי כמה שנים, כאמור, כשהילד הקטנטן חווה את גיל ההתבגרות עם כל המשברים הכרוכים בו, אנו מקבלים כבומרנג את היחס שנתנו לו כשהיה צעיר יותר, אך עדיין מתפלאים "מאיפה הוא למד להתנהג כך?".

בני הנוער כיום חיים בעולם שרובנו, המבוגרים, כבר לא ממש מכירים ומבינים אותו. הם מתקשרים במסנג'ר וב-icq, יש להם מאות חברים בפייסבוק, הם כותבים בלוגים והמהירות שבה הם כותבים sms לא הייתה מביישת קצרנית בבית משפט. ואז, כאשר אנו מתפנים לרגע קט מעיסוקינו ומבקשים להוציא את המתבגר שלנו מכל ערוצי התקשורת שבהם הוא משוטט ולנהל איתנו שיחת נפש, הוא לא ממש משתף פעולה.

למאמרים נוספים בנושא גיל ההתבגרות:
בריאות נוער - על בריאות בגיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות - שיעורי בית להורים
מהי אקנה וכיצד אקנה משפיעה על המתבגרים?
טיפולי שיניים בגיל ההתבגרות
התקפי זעם אצל ילדים: גיל ההתבגרות הקדים

למרות זאת, חשוב שנשאל, שנתעניין. כשאנחנו שואלים אנחנו מעבירים מסר של אכפתיות. ההתנגדות של המתבגרים לשתף את ההורים מתקיימת במקביל לכך שהם דווקא כן רוצים שיהיה אפשר לספר, אך משהו בתקשורת היומיומית והשוטפת לא מספיק מקרב. כשהיו קטנים הם העריצו וחיקו אותנו, ההורים, אך כיום הם מעריצים ומחקים את החברים הסובבים אותם, כולל חיקוי צורת הלבוש, השיער והפעילויות החברתיות. בין לבין, התקשורת בין ההורים למתבגר אבדה והתפוגגה לה, עד שבמקרים קיצוניים השפעתם של ההורים על ילדיהם הינה מזערית ביותר.

חשיבות עליונה לתקשורת פתוחה בתקופת גיל ההתבגרות

אז מה עושים?כיצד שומרים על תקשורת פתוחה בין הורה לבין נער החווה את גיל ההתבגרות? על מנת שתקשורת טובה תוכל להתקיים ביניכם ובין המתבגרים שלכם, צריך שיהיו בה מס' אלמנטים בסיסיים: כבוד הדדי והערכה הנאמרים בצורה מפורשת, קבלת השוני ביניכם וחוסר שיפוטיות, כנות ואמון הדדי, תקשורת טובה בין ההורים שהיא מודל לחיקוי (גם אם הם גרושים) והבנה כי המתבגר אמנם שואף להיות מבוגר עצמאי ואוטונומי, אך הוא עדיין לא כזה.

דווקא אנחנו, כהורים, יודעים עד כמה גיל ההתבגרות מסוכן, הרי גם אנחנו היינו מתבגרים. אנו מבינים כמה קל, במיוחד בגיל הזה, להיסחף לפיתויים ולעשות שטויות וטעויות ומודעים לחשיבות ולמשמעות התפקיד שלנו בסיפור הזה. לכן חשוב שכל הורה יבחר את הסגנון המיוחד והנכון בשבילו, הכל על מנת לשמור על תקשורת פתוחה וקשר חם ואוהב עם הילד המתבגר.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר