מהי מחלת קרטוקונוס וכיצד מטפלים בה?

קרטוקונוס (Keratoconus), או בעברית "קרנית חרוטית", הינה מחלה הגורמת לקרנית העין להפוך לדקה יותר ולהתעוות, כך שהקמירות שלה אינה יוצרת צורה של כיפה (המצב הנורמאלי), אלא מעין צורת חרוט. אנשים רבים אינם מודעים לבעיה שיש אצלם בקרנית ושינויים אלה במבנה קרנית העין יוצרים קוצר ראיה ואסטיגמטיזם (צילינדר) גבוה בעיניים, המורידים משמעותית את חדות הראיה, כאשר ברוב המקרים פוגעת המחלה בשתי העיניים במידה שונה.

תסמיני מחלת קרטוקונוס. חולי קרטוקונוס מתלוננים, בדרך כלל, על כמה תסמינים המופיעים אצלם:

1. קושי בראיית עצמים רחוקים או עצמים קטנים עקב ירידה בחדות הראיה.

2. פגיעה ביכולת להבדיל בין שני צבעים שונים.

3. הופעת "הילה" סביב עצמים בוהקים.

4. ירידה בחדות התלת ממדית של הראיה.

לשאלות על קרטוקונוס, מחלות עיניים ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
פורום רפואת עיניים, מחלות עיניים, בעיות ראיה
פורום ניתוחי עיניים, ניתוחי עפעפיים
פורום רפואת עיניים ילדים
פורום אופטיקה, משקפיים, עדשות מגע

כיצד מאובחנת מחלת קרטוקונוס? מחלת קרטוקונוס מאובחנת באמצעות מיפוי ומדידת עובי הקרנית, כאשר עובי הקרנית, עצמת העדשה המקסימאלית של הקרנית ועקמומיות החרוט בעין אינם הקריטריונים לקביעה האם קיימת המחלה או לא.

במי בעיקר פוגעת מחלת קרטוקונוס? קרטוקונוס הינה מחלה השכיחה בצעירים (1:3,000-10,000) עם בסיס תורשתי מתפתח בתקופת גיל ההתבגרות, מה שמצריך לעיתים לבצע אבחון לכל המשפחה. פרט לכך, מדובר במחלה ים תיכונית המאפיינת יותר את ילידי אגן הים התיכון, שהמחלה מופיעה בדרך כלל בעשור השני לחייהם.

דרכי טיפול במחלת קרטוקונוס. בשלבים הראשונים של המחלה ניתן לתקן את קוצר הראיה על ידי משקפיים ולאחר מכן, עם התקדמות המחלה, עדשות מגע קשות הן הפתרון ברוב המקרים. לעיתים המחלה מתקדמת למצב בו אין אפשרות להגיע לתיקון אופטי טוב והטיפול היחיד שנותר הוא השתלת קרנית מתורם.

עד לפני שלוש שנים לא היתה דרך להאט או למנוע את קצב התקדמותה של מחלת קרטוקונוס. היתה טענה כי שימוש בעדשות מגע קשות מאט את התפתחות המחלה, אך אין לכך ביסוס מדעי ובטח לעדשות מגע קשות אין כל השפעה על תהליכים פתולוגים בקרנית עצמה. כמו כן, נעשה ניסיון של השתלת טבעות אל תוך הקרנית על מנת למתוח את הכיפה הדקה ולשטח את עיוות הקרנית, אך התוצאות לא היו משביעות רצון דיין.

מהי שיטת הצילוב? לפני שלוש שנים הגיעה טכנולוגיה חדשה הקרויה "שיטת הצילוב" (Cross-Linking). בשיטה זו משתמשים בחומר הקרוי ריבופלבין (ויטמין B1) וקרני אולטרה סגול (UV) על מנת ליצור סיבים חדשים של קולגן המיועדים לעבות ולחזק את הקרנית, ועל ידי כך להקטין את עיוות הקרנית ולמנוע הידרדרות המבנה שלה עד לצורך בהשתלת קרנית.

למאמרים נוספים בנושא קרטוקונוס, מחלות עיניים ועוד:
ניתוחי לייזר? בעיניים שלכם
על פטריגיום בעין, שמעתם?
אובדן ראיה - איך מתמודדים עם זה?
ניתוח קרטוקונוס בנערה עם תסמונת דאון
עדשות מגע: היסטוריה של חדשנות

באמצעות שיטת הצילוב ניתן, במקרים רבים, להבטיח שהמטופל יוכל לתפקד עם חדות ראיה טובה תוך שימוש בעדשות מגע קשות או אפילו עם משקפיים. מאחר וישנם עיבוי וחיזוק של הקרנית בשיטה זו, ישנה אפשרות לקרנית לחזור ולהיות יותר סימטרית ותפקודית מבחינה ראייתית. הטיפול עצמו אינו מסוכן לעין ונמשך כשעה.

ההחלמה כוללת מספר ימים בהם ישנה רגישות רבה לשמש, דמעת מרובה ומופיעים כאבים המטופלים על ידי תרופות כגון אופטלגין. תהליך יצירת סיבי הקרנית החדשים נמשך בין חצי שנה לשנה, ובמהלך תקופה זו המטופל חש בשיפור בראייתו, הקרנית מתייצבת והידרדרות הראיה נעצרת.

סיבוכים בטיפול שיטת הצילוב. הסיבוכים הכרוכים בטיפול הם מועטים וכוללים יצירת מעט עכירות על פני הקרנית כתופעה זמנית, זיהום ואפשרות שסיכוייה נמוכים מאוד שהטיפול לא יצליח לעצור את הידרדרות מבנה הקרנית.

כאשר לוקחים בחשבון את סיכוני השתלת הקרנית, איכות הראיה הנמוכה עם משקפיים, ואי סבילות הרכבת עדשות מגע קשות אצל חלק מהמטופלים, אזי מדובר בטכנולוגיה חדשה ומבטיחה, אשר טיפלה בפציינטים רבים בשנים האחרונות בהצלחה רבה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר