גידול תאומים: בניית הנפרדות והעצמיות

בעולם הפסיכולוגיה העוסק בכל הנוגע לתאומים, בניית הזהות, הנפרדות והעצמיות הינה סוגיה מרכזית ביותר. מה שמובן מאליו לילד שאינו תאום, עלול להיות מורכב ומסובך יותר עבור אחד מתאומים. החל מרגע היווצרם ברחם הם שניים, ונתפשים כצמד על ידי הסביבה, ההורים ועל ידי עצמם. תהליך ההפרדה מההורה, המתרחש בהדרגה עם הגיל, הינו כפול בקרב תאומים האמורים ליצור הפרדה כפולה: הן מההורים והן מהאח/ות התאום. תהליך מורכב זה טומן בחובו מספר מלכודות פסיכולוגיות אשר רצוי להיות מודעים להם, ועל ידי כך למזער נזקים אפשריים ולאפשר לכל תאום התפתחות תקינה בהתאם לזהות הפרטית שלו.

תאומים ברחם והשפעה על הזהות העצמית. כבר ברחם אימם עסוקים תאומים בו זמנית בספיגת התחושות והחוויות שבסביבה האימהית התוך רחמית, ובהטמעת האותות והתחושות שמספקת להם נוכחות עוברית נוספת. כבר בשלב זה מתחיל הקשר התאומי והחוויה של ה"ביחד", אך במקביל חשוב לזכור כי כל תינוק הוא שונה ואחר.

יש האומרים כי גם המיקום השונה בבטן יוצר חוויות אחרות ומהווה בסיס לתכונות אחרות, כאשר כבר במהלך ההריון ניתן לשים לב לשונוּת שבין העוברים (תנועות, מיקום, התפתחות, ג'נדר וכו'). בשלב זה מומלץ לא להתייחס אליהם כאל "התאומים" אלא להמציא כינוי נפרד לכל אחד, לדבר עם כל אחד בנפרד ועוד. אולי לעוברים זה לא כל כך משנה בשלב זה, אך זה עשוי לסייע להורים לעתיד בהפנמת הנפרדות.

לשאלות על תאומים, גידול ילדים ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום תאומים ושלישיות
פורום התפתחות הילד
פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים
פורום פסיכולוגית ילדים, יעוץ להורים
פורום פסיכולוגיה - הגיל הרך, הורים לתינוקות

תאומים לאחר הלידה והשונוּת ביניהם. כאשר נולדים התאומים הם יכולים להיות שונים במינם בצורתם (במידה ואינם זהים או בני אותו מין) וכן הם בעלי טמפרמנט שונה, דבר שניתן להבחין בו כבר מהימים הראשונים. הטמפרמנט של כל יילוד מסייע בבניית הנפרדות הפסיכולוגית בין התאומים למן הרגע הראשון. יכולתם של ההורים לזהות את השונות הטמפרמנטלית מאפשרת בניית סביבה טיפולית ופסיכולוגית שונה ומובחנת לכל אחד מהם.

התינוק מתפתח בהתאם לדרך בה מגיבים לצרכיו הייחודיים, כך הוא רוכש אמון בעולם, לומד חוקיות ומפתח תחושת זהות נפרדת וביטחון בעצמו ובעולם. רצוי לנסות ולהתאים את הטיפול בתינוק (ואחר כך בילד) לצרכיו ולטמפרמנט שלו ולא להתנהג לשני התאומים אותו דבר.

הזמן יעשה את שלו. עד כאן התיאוריה. בפועל הדבר בלתי אפשרי. הטיפול הטכני בתינוקות כל כך קשה, שלא תמיד מתפנים לשים לב להבדלים ביניהם, אך אפשר להיות רגועים - הזמן יעשה את שלו. העומס הפסיכולוגי יפחת, ועם הזמן ההבדלים בין התאומים יהיו ברורים יותר, ותהיה אפשרות להתייחס לכל אחד על פי צרכיו. חשוב לא לחוש רגשי אשמה ולפרגן להורות הכי טובה שמתאפשרת בשלב זה.

השוואה בין תאומים. לא רק העומס הטכני מהווה בעיה. בעיה נוספת הינה ההשוואה הבלתי נמנעת בין התאומים ואיתה עוד שק ענקי של תחושת אשמה. השונות בטמפרמנט פוגשת את סביבת הטמפרמנט האימהית שהיא בעלת איכויות משלה. וכך, כמעט מהרגע הראשון יכולה האם לחוש נינוחות והתאמה עם תאום אחד, הדומה לה בטמפרמנט, וקושי ומצוקה עם השונה ממנה.

חלוקה כזו עלולה לגבש תפיסה פסיכולוגית של תינוק "טוב" ותינוק "רע" וכמו כן ייתכן גם תינוק יפה יותר ויפה פחות, תינוק בריא יותר ותינוק בריא פחות וכו'. המסר החשוב הוא שטבעי שהורה יחוש תחושות שונות לילדים שונים. זה נורמאלי שלעיתים חלק מהתחושות יהיו שליליות. זה בלתי נמנע וזה בסדר!

הפרדה בחפצים. התפיסה בכל החושים היא תהליך הדרגתי. לפיכך, הבחנה בצבע, טקסטורה ומרקם שונה של אביזרי התינוק, מבטיחים שתפיסתו את עצמו בעולם הגירויים תהיה מובחנת מקיומו של אחיו התאום. כאשר התינוק ותאומו לבושים באופן זהה, ישנים במיטה אחת או בשתי מיטות לא מובחנות , נוצר קושי בסיסי בהבחנה "ביני ובינו". שונות פיזית של צבע, שם וצורה מסייעת הן להורה והן לכל תאום בבניית הנפרדות הראשונית בקונטקסט התאומי. הפרדה מעין זו עוזרת קודם כל להורים בתפיסת הנפרדות ומקדמת התייחסות נפרדת לכל אחד.

רצוי לדאוג למוצצים נפרדים, בקבוקים נפרדים, בגדים עליונים נפרדים וכו. מצד שני, לא חייבים להיסחף לקיצוניות השנייה. צבע קבוע לכל אחד, וחיתולים מסוג אחר יכולים להיות הגזמה לכיוון השני. על כל זוג הורים להגדיר לעצמם מה נראה להם חשוב ומעשי ולפעול באופן עקבי על פי מה שבחרו תוך שמירה על איזון הגיוני.

טיפול לפי תור. דבר נוסף שמסייע הן להורה והן לכל אחד מהתאומים בבניית הנפרדות הינו התור. התור אינו אירוע בעל משמעויות ארגוניות בלבד אלא בעל משמעות פסיכולוגית נרחבת. הידיעה שהתינוק הבוכה מטופל כהלכה, בזמן שהשני צופה וממתין לתורו, ובבוא התור יקבל את מלוא צרכיו - יש בה כדי להרגיע, שהרי בסופו של דבר יקבלו השניים את הנדרש באופן מתאים. חשוב שהתור יהיה גמיש וישתנה בהתאם לצרכיו של כל תינוק.

בניגוד לחששות ההורים, הטיפול בתינוק אחד בנוכחות השני הוא פעולה מרגיעה, ולא מעוררת קנאה. היעלמות של האחד אל מחוץ לשדה הראייה של השני, על מנת לטפל בו "בסתר", מעוררת חשדנות וגורמת למתח ועמידה על המשמר של שניהם. לכן, התור הוא דרך בנייה של נפרדות פסיכולוגית בין הורה לבין כל תאום בנפרד בנוכחות ובידיעת השני. התור הוא הרע ההכרחי בתאומות, בדרך להשגת השלווה הנפשית ללא מאבק וחרדה מיותרים.

בניית זהות נפרדת מההורה. מגיל חצי שנה בערך, מתחיל הילד לבנות לעצמו זהות נפרדת מהאם. לילד תאום יש משימה נוספת, המקבילה לפרידה מההורה: הפרידה והנפרדות מול האח התאום. הילד שמתפתח פיזית מתחיל לזחול ואחר כך ללכת, דבר המאפשר לו להתרחק ולהתקרב להוריו לרצונו. כך יכול התינוק לצאת, לחקור את העולם, מידי פעם להתקרב להורה לתדלוק, וחוזר חלילה.

יציאתו של הפעוט אל העולם היא אחד השיאים בגילוי העצמיות שלו. אולם, כאשר מדובר על תאומים, מתעוררים קשיים פסיכולוגיים ומעשיים כאחד. הורים רבים מוצאים עצמם רצים לכיוונים שונים, מופעלים על פי קצב ומרחק שונה שמפעיל כל פעוט. בנוסף ההורים חלשים יותר הן פיזית והן רגשית לעמוד מול דרישות הגיל.

בהקשר זה ישנם מספר "מצבי סכנה" אפשריים:

תאום אחד עלול לוותר על המסע של היפרדות הדרגתית מההורה (דרך התרחקות והתקרבות) או לצמצמו או לדחותו, מכיוון שמולו עומד הורה לא פנוי, העסוק כולו באחיו המתרחק.

הילד המתרחק עשוי להתרחק עוד יותר כדי להמשיך ולשמור על תשומת לב ההורה. התרחקות יתר עלולה להבהילו ולעורר חוסר ביטחון ופחד.

הורים מותשים עלולים לדרוש מהתאומים תיאום קצב, כיוון או מרחק. באופן זה נוצרת פגיעה בבניית הזהות האינדיבידולית של כל תאום תוך התחשבות באחר, דבר שעדיין אינו תואם התפתחות נורמאלית בגיל זה.

ברמה הפסיכולוגית עלולים התאומים להיבהל נוכח חולשתו של ההורה במצב כזה, ונחלש מול משימת הצבת הגבולות. הצבת גבולות מול שניים הינה קשה פי שניים אך גם חשובה פי שניים. גבול = ביטחון.

במסגרת ההיפרדות מההורה, מוצא כל תאום, הורה לא פנוי דיו, במצב של חולשה. אז יכול התאום לגייס את אחיו למשימה ובכך להתחזק מנוכחותו במחיר צמצום חזית הנפרדות התאומית. קואליציית תאומים מול ההורה מעצימה את הקונפליקט מול ההורה, דבר נכון בגיל זה, וממתנת את המתח הנלווה אליו. הקונפליקט מתחלק כביכול בו זמנית בין שני הילדים. תחושת היחד נותנת להם את תחושת הביטחון החסרה בהיעדרותו הפסיכולוגית של ההורים. המחיר: הנפרדות מההורה מגבירה את התלות התאומית ופוגעת בנפרדות הפסיכולוגית בין השניים.
<@ --- IMG_2 --- @>
תאומים אחרים עלולים בשלב זה להפגין עוינות אחד כלפי השני, כדרך להגדיל את המרחק הפסיכולוגי ביניהם. המריבות הן בשירות הנפרדות ולא נכון להיבהל מהם.

תאומים אחרים נוטים בשלב זה להיצמד היצמדות יתר לחפצי מעבר כנחמה על האובדן הכפול שהם חווים.

תאום אחד שלוקח על עצמו אחריות על התאום האחר.

הדוגמאות הנ"ל מדגישות על כמה מסובכת הנפרדות עבור ההורים ועבור התאומים עצמם. יחד עם זאת דרך מקרים אלו ניתן גם להבין עד כמה חשוב לנסות ולפעול נכון כדי לאפשר היפרדות בריאה.

חשוב לציין מה לא כדאי לעשות:

1. הפרדה פיזית מוחלטת. חוסר יכולת להיות עם שניהם יחד ולכן להיות כל פעם רק עם אחד.

2. טשטוש בין השניים והפיכתם לישות אחת. הכול עושים ביחד ואותו דבר.

3. ללכת עם זה שהכי חזק. זה שצורח הכי חזק, רץ הכי רחוק.

4. ללכת עם זה שיותר חלש. זה שמעורר בהורה צורך מוגבר להגן עליו.

אז מה כן לעשות? במציאות זה לא כל כך נורא. בדרך כלל תאומים מתפתחים יפה ומצליחים לבנות זהות נפרדת . בתאומוּת יש המון יתרונות עבור תאומים ולעיתים קרובות הרווח רב על המחיר. חשוב רק להיות מודעים למקומות בהם אפשר ליפול ולנסות להימנע מכך, תוך מודעות לגורמים לבעיה. אין צורך להיבהל כל פעם שהתאומים נצמדים זב לזה או לחילופין רבים הרבה. עם זאת, אם מצבים אלו מתמשכים לאורך זמן ואינם משתנים, זה צריך להדליק נורה אדומה. אז, ניתן וכדאי לפנות לעזרה מקצועית כדי לקבל כיוון וזווית התייחסות חדשה.

ובכל זאת מה עושים?

משתדלים לבקש ולקבל עזרה כך שבחלק מהזמן יהיו שני מבוגרים נוכחים בשטח.

למאמרים נוספים בנושא תאומים, גידול ילדים ועוד:
18 טיפים: להיות הורים לתאומים
הורים וילדים - יש אהבה שווה?
לידה מוקדמת תמנע סיבוכים בהריון תאומים
הצבת גבולות לילד: משימה אפשרית
מריבות בין אחים: דרכי התמודדות להורים

משתדלים, בעזרת תור למשל, לענות ככל האפשר, לצרכים הספציפיים של כל תאום.

מציאת איזון בו חלק מהזמן נמצאים עם כל אחד בנפרד וחלק מהזמן עם שניהם ביחד.

הפרדה "הגיונית" של בגדים, וחפצים.

לא נכון לאפשר לתאום אחד לקחת על עצמו את תפקיד המטפל. חשוב להבהיר לו שזהו תפקיד ההורה.

הצבת גבולות ברורה וחד משמעית.

הגברת המודעות ההורית למלכודות אופייניות בגידול תאומים (כגון אלו שהוזכרו לעיל). חשוב לשים לב שלא נוצרים דפוסים קבועים שאינם בריאים.

והכי חשוב - לא להרגיש אשמים, לא לדאוג, להבין שיש דברים שהם חלק בלתי נמנע מהורות לתאומים, למלא מצברים הוריים, וליהנות, ליהנות, ליהנות.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר