מה אתם יודעים על הפרעת קשב וריכוז?

למרות שעל פי הגדרתה הפרעת קשב וריכוז מסתמנת לראשונה בילדות (לפני גיל שש-שבע), ישנם היום מבוגרים רבים המבקשים לבדוק אם קיימת אצלם בעיה כזו, והם עושים זאת לרוב אחרי הצבא או לקראת השחרור.

אם בעבר הפרעת קשב וריכוז, או בשמה המקצועי (ADHD- Attention Deficit Hyperactivity Disorder), נחשבה להפרעה המזוהה עם ילדים וחולפת עם ההתבגרות, היום כבר ידוע כי 2%-6% מהאוכלוסייה הבוגרת (18+) סובלים ממנה. מדובר בכ-50% מהילדים שסבלו מההפרעה בילדותם, גדלו איתה וממשיכים לסבול ממנה גם בבגרותם. נתון מעניין נוסף הוא, ששכיחות ההפרעה בילדים היא פי שלוש עד ארבע בבנים מאשר בבנות (יתכן, שמכיוון שבבנים יש יותר מקרים של היפר-אקטיביות). יחד עם זאת, ככל שמתבגרים הפער מצטמצם הפער בין הבנים לבנות ומגיע עד לשוויון (1:1) כשמדובר במבוגרים. אגב, למרות שרוב הפונים לטיפול הם סטודנטים, טווח הגילאים של הסובלים מהפרעת קשב וריכוז רחב מאוד.

לעתים קרובות מגיעים ההורים, אחרי שילדיהם אובחנו ומבקשים להיבדק בעצמם. רבים מהם, במידה ואובחנו, מבינים מה ועד כמה הפסידו מהיעדר טיפול מתאים בצעירותם.

אז מה עשו כל המבוגרים עם "הבעיה" לפני שאובחנו? הסתדרו איכשהו. כל אחד בדרכו ובסביבתו, שהייתה תומכת יותר או פחות, עם כישוריו והאינטליגנציה הטבעית שלו, מצא את הדרכים להתמודד. חלקם אף הצליח במבחנים, אך בדרך כלל בציונים נמוכים מהיכולת המשוערת וללא ניצול אופטימאלי של כישוריהם הטבעיים. הדבר גרר לרוב תחושה של אכזבה קשה, כישלון וצורך להתמודד שוב ושוב עם התווית של העצלן או הנכשל הסדרתי. באוניברסיטה או בעבודות הדורשות קשב וריכוז, הקשיים מתבטאים ביתר שאת.

למידע נוסף על הפרעות קשב וריכוז, היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות קשב וריכוז
פורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה
פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
פורום קואצ'ינג, אימון אישי
פורום תמיכה נפשית

הפרעת קשב וריכוז נוגעת, משליכה ופוגעת בכל תחומי החיים. מחקרים מראים כי בגיל ההתבגרות, הסובלים מתסמונת זו מתחילים לקיים יחסי מין בגיל צעיר יותר ועם יותר בני זוג. אחוז המשתמשים בסמים גבוה מהממוצע וכך גם אחוז הפשיעה. מבוגרים מתקשים לתפקד בחיק המשפחה, מתקשים להקדיש זמן לילדים, לעזור להם להכין שיעורים ולשחק עימם. אחוז הגירושין גבוה יותר באנשים עם התסמונת, הם מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה ומעורבים יותר בתאונות דרכים.

בנוסף לתופעות של הפרעת הקשב, התחלואה במקרים רבים משולבת בהפרעות במצב הרוח, כגון: דיכאון או מאניה, חרדה והתמכרויות שונות - מה שמחייב את הרופאים בשלב האבחון להיות בטוחים שהנבדק אכן סובל מהפרעת קשב וריכוז, ואינו סובל מהפרעה נפשית בלבד.

הגורם להפרעת קשב וריכוז עדיין לא ברור. בבדיקות הדמיה מיוחדות, מודגם באנשים עם הפרעת קשב וריכוז מחסור יחסי ב'דופמין', (נוירוטרנסמיטר המעביר אותות חשמליים במוח). חסר הדופמין מפריע לתפקוד האונות המצחיות, האחראיות על תפקודי הקשב והריכוז, הזיכרון, היכולת לקבל החלטות ועל תפקודים קוגניטיביים ורגשיים נוספים.

בכ-80% מהמקרים קיים מרכיב תורשתי. לילד שאחד מהוריו אובחן עם ההפרעה, יש סיכוי גבוה מאוד (40%-50%), שגם הוא יסבול ממנה. לילד שאחיו מאובחן עם ADHD, יש סיכוי של כ-30% שגם הוא סובל מהתסמונת.

אבחון הפרעת קשב וריכוז. לא ניתן לאבחן הפרעת קשב וריכוז במכשירי ההדמיה, והאבחון היחיד הקיים היום הוא האבחון הקליני. אמנם, ניתן להדגים ב-CT ו-MRI מוח, שהנפח של אונות המצח, גרעיני הבסיס וחלק מהמוחון, קטן יותר באנשים עם הפרעת קשב וריכוז, וגם חילוף החומרים סוטה מהתקין. אולם ממצאים אלו עדיין אינם רגישים דיים לביסוס האבחנה.

האבחנה נתמכת בסיפור הקליני, ממצאי הבדיקה, שלילת תסמונות המסתמנות באופן דומה ובדיקות עזר:

1. הסיפור הקליני. מברר את תלונותיו של המטופל, על רקע ההיסטוריה הרפואית, ההתפתחותית, הנפשית והישגיו בכל תחומי החיים. הפרטים נלקחים בראיון של המטופל, בן הזוג וההורים (אם ניתן), וכן ממילוי שאלונים. קיימים מספר שאלונים, הדומים במהותם ומתבססים על שאלונים המשמשים באבחון ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, שהותאמו למבוגרים.

2. בדיקות עזר. כמו בדיקות דם, כדי לשלול קיומן של סיבות אחרות לתלונות, כגון: פגיעה במערכת העצבים, חוסר ברזל, חוסר ויטמין B12, והפרעה בתפקוד בלוטת התריס.

3. מבחנים נוירו פסיכולוגיים. הנערכים על ידי רופאים ונוירופסיכולוגים, וחלקם ממוחשבים. תפקידם לברר את יכולת התפקוד הקוגניטיבית הבסיסית של הנבדק, כישורי השפה, הזיכרון, יכולת הלמידה וכמובן, היכולות התפקודיות של מערכות הקשב והריכוז. בנוסף, מתבצעת התייחסות להתנהגות הרגשית והחברתית. דוגמה למבחנים ממוחשבים הם מבחני ה- TOVA וה-CPT, הבודקים את היכולת לשמור על קשב אופטימאלי לאורך זמן.

חשוב להדגיש שלא ניתן ואף אסור להסתמך רק על מבחני TOVA או CPT לאבחון הפרעת קשב וריכוז. לא מעט אנשים מגיעים אל הרופאים ומבקשים טיפול בריטלין רק על סמך התוצאות שלהם במבחני TOVA. זה לא עובד כך, המבחנים הללו הם רק חלק מתהליך האבחון.

לכתבות נוספות בנושא הפרעות קשב וריכוז:
הפרעות קשב וריכוז בגיל ההתבגרות
דיון בכנסת: "ריטלין, סם מסוכן"
הפרעות קשב וריכוז? עשו אימון למוח
דוחים הכל למחר? אולי זו הפרעת קשב
בעיות פסיכולוגיות בילדים - מדריך

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז. לא כל אדם הסובל מבעיה בקשב ובריכוז סובל מ"תסמונת הפרעת קשב וריכוז", ויש לאבחן מה הגורם להפרעה קודם שמטפלים בה. הטיפול צריך להיות בדרך כלל, משולב: טיפול תרופתי, טיפול בהפרעות הגופניות או הנפשיות במידה וקיימות, וטיפול משלים, כגון: קואצ'ינג, הדרכות, וקורסים לשיפור יכולת הלמידה. כל המלצה בהתאם למטופל. חשוב מאוד להיות במעקב לאורך הטיפול, גם כדי לבדוק איזה טיפול עוזר ולשנות בהתאם, וגם כדי לעקוב אחרי תופעות לוואי במידה וקיימות.

הטיפול התרופתי - ריטלין וכל השאר. הטיפול הידוע, היעיל והמוכר ביותר בהפרעת קשב וריכוז, הן במבוגרים והן בילדים, הוא הטיפול התרופתי בחומרים מעוררים (סטימולאנטים), שהמייצג המוכר שלהם הוא ה"ריטלין". הריטלין פועל למניעת הספיגה של הדופמין חזרה לקצות העצבים במוח ובכך מעלה את רמת הדופמין, הנמוכה יחסית באנשים עם תסמונת הפרעת הקשב והריכוז. איזון הדופמין, כתוצאה מהטיפול בריטלין, משפר את התפקוד הקוגניטיבי ובעיקר מאפשר מיקוד קשב ושמירה על תפקודי קשב יעילים יותר לאורך זמן.

קיימות בשוק צורות שונות של כדור הריטלין: ריטלין קצר טווח שמשך פעולתו כארבע שעות, ריטלין הפועל כשמונה שעות (ריטלין LA, וריטלין SR), וריטלין הפועל כ-12 שעות ("קונצרטה"), ואף מדבקות של ריטלין שנספג דרך העור.

תופעות הלוואי השכיחות שעלול לגרום הטיפול בריטלין הן: הפרעות בשינה, כאבי ראש וחוסר תיאבון. ריטלין הוא תרופה ועל הרופא והנבדק לשקול יחד, את היתרונות והחסרונות בטיפול בו. קיימות תרופות נוספות, כגון: Strattera ו- Adderall, למקרים שריטלין אינו יעיל או גורם לתופעות לוואי.

האם הפרעת קשב וריכוז יכולה לחלוף ללא טיפול? כ-50% אכן מחלימים ללא טיפול, או שהם פשוט למדו להתאים ולסגל את חייהם למצבם ולהשלים עם הקושי הנגרם מההפרעה. כמו כן, עם הבגרות יש ירידה בסימפטומים של ההיפראקטיביות. אנשים רבים "מטפלים בעצמם" מבלי להיות מודעים לכך - על ידי קפה, סיגריות, אלכוהול, חשיש או סמים אחרים, והתאמת העיסוק והתחביבים להפרעה.

ראיינה: טל שדה


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר