נשירת שיער: מתורשה, לחץ או תזונה?

נשירת שיער. מה לא נכתב עליה? החוויה עצמה יכולה לגרום להיסטריה אמיתית.

חבילות של שיער נוחתות בזמן המקלחת והחפיפה, להסתרק זאת פריבילגיה ולא דבר של מה בכך, כל הבית מתמלא בשיער, כל החיים פתאום סובבים סביב הנשירה, ואנו רצים לנסות כל טיפול שמבטיח לנו להפסיק אותה.

אתם בטוח לא לבד - נשירת שיער היא אחת התופעות הנפוצות ביותר - אבל את זה אתם כבר בטח יודעים, מה שמעניין אתכם זה איך למנוע אותה. העובדה שהיא כה נפוצה אינה עושה אותה פחות מבהילה, מציקה וחסרת מעצורים כפי שהיא יכולה להיות.

אז לא פעם סיפרו לכם שנשירה היא בעצם דבר נורמלי לחלוטין, שיער תמיד נושר כחלק ממעגל החיים שלו, ישנה התחדשות ותחלופה כל הזמן וישנן תקופות בשנה שהנשירה מתגברת - וגם זה נורמלי. אך נשאלת השאלה, מתי יודעים שנשירה הפכה למצב המצריך טיפול?

לשאלות על נשירת שיער ועוד היכנסו לפורומים:
פורום נשירת שיער
פורום תרופות סבתא
פורום נטורופתיה
פורום רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית
פורום רפואת משפחה


אז מהי נשירת שיער? מה זה 'טלוגן אפלוביום' (Telogen Efluvium)? מהם הגורמים? מהו הטיפול המקובל? והעיקר: נשירת שיער בראי הנטורופתיה - האם יש כאן באמת פתרון? כל התשובות לפניכם.

מהי נשירת שיער? ראשית, בואו נעשה הפרדה בין נשירת שיער אנדרוגנטית בגברים (בעיקר), שהגורם לה הוא לרוב תורשתי, לבין נשירת שיער חריפה המופיעה יותר אצל נשים, שהגורמים לה הם רבים.

בהחלט יכולים להיווצר מצבים בהם אישה תחווה נשירת שיער אנדרוגנטית ("של גברים") עקב עודף הורמונים גבריים בגופה. במקרה זה, הנשירה תתבטא יותר באזור הקדמי מעל למצח - ב"מפרצים".

שערה יכולה להגיע לגיל חמש שנים ואף יותר. יש לה שלבים שונים בחייה: שלב בו היא צומחת (שלב האנגן), שלב ביניים קצר (שלב הקטגן) ושלב בו היא נחה לפני נשירתה (שלב הטלוגן).

כאשר שורש השערה אינו מקבל את ההזנה לה הוא זקוק השערה נושרת. הנשירה יכולה להיות מפושטת (הגורמים בהמשך) או מקומית כתוצאה ממחלה בעור הקרקפת למשל. הנשירה המפושטת עצמה יכולה לקרות בשני מצבים:

1. נשירה עקב הפסקת שלב הצמיחה. ישנם גורמים כגון כימותרפיה והקרנות, שעשויים לגרום לעצירת צמיחת השיער ולנשירתו. ישנה פגיעה בשורש ובחלוקת התאים. ובמילים אחרות - מעבר משלב האנגן לשלב הטלוגן.

2.נשירה כאשר השערה נמצאת בשלב המנוחה. ישנם גורמים המביאים לסיום מהיר של שלב המנוחה שאמור להמשך שלושה חודשים לפני שהשערה עוזבת את הראש.

'טלוגן אפלוביום' - Telogen Efluvium. טלוגן אפלוביום הוא כינוי לתופעה של נשירת שיער שמופיעה בפתאומיות ולא יודעים (בהתחלה) מה הגורם לה. רק לאחר בירור/היזכרות במה קרה מספר שבועות ואפילו חודשים אחורה, מוצאים שיש לה קשר עם מצב סטרס כלשהו (פיזי ו/או נפשי) שיכול להיות שכבר עבר והספיק להישכח.

אדם חווה מתח, סטרס, לחץ, דאגה, מחלה, פציעה, תאונה, לידה ועל פניו נראה שהגוף עובר זאת בשלום. ולפתע, שבועות ואפילו חודשים אחר כך, מופיעה נשירת שיער. האדם כבר הספיק לשכוח את מה שעבר עליו אבל הגוף זוכר ומראה זאת.

דבר זה אומנם מרגיע מעט - לפחות במובן הנפשי, מאחר וכעת קיים הסבר לנשירה. מצב זה הינו זמני ויעבור מעצמו, אך הנטורופתיה יכולה לסייע רבות בזמן הזה בחיזוק הגוף, חידוש מהיר של צמיחת שיער חדש, שיפור מראה השיער ואיכותו, שיפור זרימת הדם והזנת שורשי השיער במרכיבים החיונים לו.

הנטורופתיה גם מעניקה תמיכה נפשית ואף מאמינה שיש להתייחס למה שגרם לנשירה - גם אם עבר הרבה זמן מאותו אירוע. אין להזניח דברים מסוג זה וחשוב לוודא טיפול הולם ושלם.

פרט לטלוגן אפלוביום ישנם גורמים נוספים לנשירה:

תורשה. ניתן בהחלט להאט את התהליך, אם כי עד היום לא נמצאה שיטה למנוע אותו לחלוטין.

תכשירים. שימוש בתכשירים שונים לשיער.

תרופות. נטילת תרופות מסוימות כגון קומדין ותרופות הניתנות במצבים ממאירים.

איסוף שיער, כיסוי ראש. גורמים כגון איסוף הדוק מידי של השיער ומשיכה שלו, כיסוי ראש הדוק.

חסרים תזונתיים. ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו.

מחלות כרוניות. סוכרת, מחלות זיהומיות, היפרליפידמיה, מחלות לב ועוד.

אנמיה.

חוסר איזון הורמונלי. הריון, בלוטת תריס, גיל ההתבגרות, גיל המעבר ועוד. להורמון הגברי טסטוסטרון יש תוצר לוואי הנקרא דהידרו-טוסטסטרון (DHT) שאחראי על איבוד שיער. הורמוניים גבריים אלה, מונעים מהדם להגיע כיאות לשורשי השיער ולהזין אותם על ידי כך שהם מכווצים את נימי הדם הקרובים לעור הקרקפת.

הורמון האסטרוגן הנקבי מונע את השפעת ה-DHT, שומר על האיזון ההורמונלי ומונע את נשירת השיער. בגיל המעבר רמות האסטרוגן יורדות משמעותית ואז אין מניעה מה-DHT להפוך את השיער לדליל.

עודף רעלנים בגוף.

עישון. פוגע בזרימת הדם התקינה, רדיקלים חופשיים.

בעיות עור הקרקפת.

הפרעה לזרימת הדם. גורמים המפריעים לזרימת הדם לקרקפת, למשל שרירים תפוסים.

אז מהם הטיפולים הקיימים לנשירת שיער?

חסימת / מניעת יצור ההורמון הגברי דהידרו טסטוסטרון - תרופה בשם פרופסיה.

חיזוק שורשי השיער - מינוקסי/ריגיין - תרסיס של מינוקסידיל בריכוז 2% לנשים, 5% לגברים. המינוקסידיל במקור יועדה לטיפול ביתר לחץ דם, כאשר ראו שהיא גורמת לצמיחת שיער היא הפכה לתרופה למניעה וטיפול בנשירה. יש לה את החסרונות שלה, בעיקרון היא לא פותרת את המקור לבעיה ובנוסף היא יוצרת מעטה לא נעים על השיער.

ולסיום, שבירת מיתוס: חפיפה איננה מחלישה את שורשי השיער! השיער הנושר בחפיפה ינשור בכל מקרה עד שלא תטופל הבעיה, הכמות הנושרת מיוחסת לשערות שנשארו על הראש, לא כי הן מחוברות לקרקפת אלא כי הן נתפסו בין השערות האחרות. דווקא הימנעות מחפיפה, הגורמת לקרקפת להיות שומנית ומלוכלכת, יכולה להחמיר את המצב.

לאתר של איה הוד



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר