דאודורנט טבעי (תוציאו את הנפט מהטיפוח)

שוב נגמר לי הדאודורנט. שוב אני צריכה להתמודד עם הדילמה של 'איזה דאודורנט לקנות'...

כשאני כבר עושה את הבחירה, אני לא ממש מתעסקת איתה - כמו משהה את הדיון הפנימי ביני לביני לעוד מספר שבועות. כך זה אצלי, אגב, גם בענייני שמפו.

כבר מצאתי כמה סוגי סבונים שאני אוהבת ושעשויים מחומרים ידידותיים לי ולסביבה, איתם יש לי פחות התלבטויות.

אולי אם העניין היה פשוט וזמין יותר עבורי לא היתה לי בעיה לבחור שמפו אחד, או דאודורנט אחד ולדעת ש- זהו, אני את המוצר שלי מצאתי ואין לי יותר צורך להיטרד מכך כל כמה שבועות. לצערי, אינני יכולה לומר שזה עדיין כך.

לשאלות על שמנים ארומטיים ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום הומאופתיה
פורום נטורופתיה
פורום תרופות סבתא
פורום צמחי מרפא
פורום רפואה משלימה

לכן ממש שמחתי לקרוא על קו מוצרים טבעיים שמתבשל ממש מתחת לאף שלי, בישוב קרוב. והם מתהדרים במוצרים נטולי SLS, ללא אלומיניום ושאר מרעין בישין. אז מהם אותם חומרים בעלי השמות המוזרים שמכניסים לנו לקוסמטיקה?

באופן כללי אינני אוהבת להכניס לגוף שלי דברים שאינני מבינה מה הם. כך לגבי מזון ושאר החומרים וכך גם לגבי אינפורמציה, עודף מידע ועוד.

אם אני מוצאת שמות מוזרים על גבי תוויות תכולת המוצרים שאני עומדת לקנות, יש סיכוי סביר שלא אקנה אותם. ואני תמיד ממליצה למטופלי ולמכרי לקרוא תוויות, זה ממש חשוב!

והנה, השמפו האישי שלי מכיל SLS, שזה Sodium Lauryl Sulfate ו-Sodium Laureth Sulfate ואני מגלה שקיים גם Ammonium Lauryl Sulfate (כלומר ALS) ובדאודורנט יש אלומיניום, ובכלל יש שם המון שמות מוזרים ולא ברורים - למה נוחתות עלי כל הקללות הללו?

מקורם של חומרים רבים בתעשיית הקוסמטיקה הוא משאריות של תעשיית הנפט - איזו דרך מקורית להשתמש בכל הג'יפה שנשארת מאחור, אה?

סולפט - נתרן גופריתי - הוא חומר ממשפחת הגופריתיים המצוי במשחות שיניים, שמפונים ושאר מוצרי טיפוח כחומר מקציף.

SLS (סודיום לאורט או לאוריל) ו-ALS הם חומרי ניקוי כל כך חזקים, המשמשים אף כחומרי ניקוי במוסכים, מאחר ויש להם היכולת לנקות חומרים רבים לעומק. בתוספת האפקט ההקצפתי שלהם, זה די ברור מדוע הם משמשים בתעשיית הקוסמטיקה.

כשהתחלנו להשתמש בחומרי ניקוי אקולוגיים חיכינו מאד לקצף על הסקוץ', וכשזה בושש מלהגיע הוספנו עוד ועוד חומר. עד שהבנו שזהו חומר שאינו מקציף, אך אין זה אומר שהוא לא מנקה....

אז מה בכל זאת הבעייתיות עם חומרים אלה? ארגוני הבריאות בארץ ובעולם נזעקו ונרעשו עקב פניות רבות של אזרחים לגבי החומרים הללו, ומיהרו להוציא הצהרות בדבר בטיחותם של חומרים אלה במינונים הנמוכים בהם הם מצויים במוצרים השונים (למרות שמדובר ברכיב השני בכמותו בשמפו, אחרי מים - זה לא מדליק איזו נורה אדומה?).

הם מודים בכך שחומרים אלה עשויים לגרום "לגירוי בעיניים ובעור של בעלי חיים וכן באנשים מסויימים...". בחומר של מעבדות ד"ר פישר ניתן למצוא מידע על כך שחומרים אלה עשויים לגרום לגירוי בעיניים ובעור, למצבים חוזרים וממושכים של דרמטיטיס, לתגובות אלרגיות ואף לגירוי במערכות העיכול והנשימה אם הם חודרים לתוך הגוף.
וואו, זה כבר נשמע לי יותר בעייתי, לא?

המידע תמיד מבטיח שבכך שיש ריכוז נמוך של חומרים מסוכנים אלה במוצר, המוצר נחשב לבטוח לשימוש. ואני אומרת - רגע, רגע רגע, אולי (אני לא בטוחה בזה, אולי...) במוצר אחד יש ריכוז נמוך, אבל מה עם שאר המוצרים התומכים שגם בהם אנחנו משתמשים? זה לא מצטבר כבר לאחוז גבוה של החומרים הללו? גם משחת שיניים, גם שמפו, גם מרכך, גם קצף גילוח, גם קרמים וסבונים....

מה האלטרנטיבה? טיפוח אורגני. להשתמש בסבונים, שמפונים, מרככים ועוד המבוססים על שמן זית, שמן קוקוס ודקלים, תמציות צמחים טבעיות, שמנים אתריים ועוד. מוצרים שברשימת הרכיבים שלהם אפשר להבין הכל ושלא הוכנו בדרכים תעשייתיות. זה לא חייב להיות יקר מאד, אגב.

ומה זה האלומיניום שיש בדאודורנטים? האלומיניום משמש כסותם של נקבוביות הזיעה, כך שמתקבל מצב בו אנחנו מזיעים, אך הזיעה לא דולפת לה החוצה מהגוף. נשארת תקועה בפנים. חייבת לומר שזה לא נשמע לי מצב כל כך בריא.

לזיעה יש תפקיד חשוב ביותר בגוף שלנו - לעזור לווסת את טמפרטורת הגוף כאשר הגוף מתחמם, ולסייע בהובלת רעלנים ופסולת החוצה מתוך הגוף. אם ייסתמו הנקבוביות נהיה בבעיה, לאן תלך הפסולת? לא, זה לא מצב רצוי ובטח שלא לאורך זמן.

עוד על טיפוח ביתי ועל קוסמטיקה אורגנית:
קוסמטיקה טבעית: כי טבעי זה הכי אחי
טיפוח: שימי קומפרס וזה יעבור
טיפים: שיזוף ביתי, בריא וקל
10 עובדות על קוסמטיקה אורגנית
פרויקט מיוחד: קומפרסים לכל מטרה

מה האלטרנטיבה? היום אפשר כבר למצוא דאודורנטים ללא אלומיניום - כתוב עליהם במפורש. אגב, לא רק בחנויות טבע - גם בסופרמרקטים ובפארמים למיניהם ניתן למצוא מוצרים כאלו. להרבה חברות גדולות וגם לחברות קטנות וביתיות (שאני, אגב, מרגישה יותר בנוח לתמוך בהן) יש מוצרים כאלה.

אבן מינרלית - מורחים אותה בבתי השחי. היא נטולת ריח בעצמה ומשמשת לנטרול ריחות רעים. יש הטועים וחושבים שהיא עשויה מאלומיניום, כי החומר ממנה הוא עשוי הוא מחומר בשם "פוטָסיום אלום" (אפשר להבין מאיפה נובעת הטעות, נכון?).

ואפילו… לא תאמינו- סודה לשתייה! ודאי תרימו גבה ותחשבו שהזיתי: איך סודה לשתייה קשורה לזיעה?

ובכן, מסתבר שמאחר וזיעה היא חומצית, חומר בסיסי יכול לנטרל אותה, כך שלא נמנעת ההזעה וכן נמנע הריח החזק שלה, הנובע מפעילות בקטריאלית.

הסודה לשתייה מנטרלת את חומציות הזיעה, ובאין להן מצע חומצי לא יכולות הבקטריות להתרבות ולהסריח לנו את הסביבה. הנה עוד פיתרון כל כך זול שממש קשה להאמין…כמה עולה חבילת סודה לשתייה? פחות מ-2 ש"ח. וכמה זמן היא מחזיקה?

איך עושים את זה? שמים את הסודה לשתייה בתוך מלחייה ומפזרים בבתי השחי בבוקר. מנסיונם של מכרים וקרובים, זה עובד נפלא גם אחרי הרבה שעות עבודה בחוץ.

מאחר ואנחנו יודעים שיש אלטרנטיבות אמיתיות למוצרים ללא החומרים המזיקים הללו, למה שלא נשתמש בהם ונחסוך לנו כאבי ראש (או גירודים, אדמומיות ואי נעימות)?

יש היום בהחלט מגוון גדול של מוצרים שאינם מכילים את החומרים הללו: סבונים, שמפונים ומרככים, קרמים ומשחות שיניים וכל מוצרי הקוסמטיקה.

אגדיל ואומר עוד - למה לנו לתמוך בחברות גדולות שעורכות את הניסויים שלהן באותם חומרים מגרים ומעוררי סבל על בעלי חיים תמימים וחסרי ישע, אם אפשר באותו המחיר, עם קצת יותר מודעות, לצרוך מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים.

איפה עובר הקו המוסרי שלנו? האם היינו רוצים שינסו את החומרים הללו עלינו, או על ילדינו, או אפילו על הכלב הביתי שלנו? נו, לא מדובר בחומר מסוכן...רק קצת גירוי בעיניים, וקצת גירודים בעור ושפשופים...ואם במקרה בלענו קצת שמפו, תכאב לנו קצת הבטן... מי מוכן להתנדב?

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר