אשתי ואני בחדרים נפרדים. איך מקיימים יחסים?

השבוע הגיע אליי ד. שסיפר לי בחיוך עצוב את סיפורו. רק בגיל 35 הוא מצא סוף סוף אהבה. כבן יחיד למשפחת ניצולי שואה היה ד. קשור לאמו שגוננה עליו ומנעה ממנו בתחבולות של אימא יהודיה קלאסית לעזוב אותה ולהתחתן. הוא התחתן עם אישה מבוגרת ממנו, גם היא בת יחידה ולזוג יש היום שני ילדים בני עשר ושבע.

הבנתי ממנו שהוא הצטרף לשורה הארוכה של נשים וגברים הנשואים רק "על הנייר" - כבר שנתיים שהוא ישן בסלון ביתו. "אנחנו נשואים באופן רשמי בלבד", אמר ד. והמשיך: "אין בינינו כלום, לא יחסי מין, לא חברות, לא בילויים משותפים, כלום. הדירה והילדים הם מקשרים בינינו". לשאלתי "למה אתה לא מתגרש?", ענה: "אני לא יכול לחיות בלי ילדיי". הקשבתי לו והנהנתי בהבנה.

תוך כדי הקשבה לד. חשבתי על ורד (שם בדוי) - מכרה שלי החיה כבר חמש שנים עם בעלה, ללא יחסי מין משותפים, שמאוד רוצה חבר לבילויים אינטימיים. נתתי לד. את מספר הטלפון שלה וסיפרתי לו שהיא קומפקטית, מתוקה, עדינה, רגישה ומשכילה. ד. למרבה ההפתעה, לא קפץ לתקרה ורק אמר: "אני מקווה שהיא לא תרצה סקס מן ההתחלה".

בניגוד לכל המיתוסים, גברים רבים מחפשים אישה, לאו דווקא מין. ד. לא מיהר לצאת ממשרדי ולטלפן לנייד של ורד. הוא רוצה להשהות את מועד הפגישה, אם מתוך חרדה, היסוס או מבוכה. כך מצאתי את עצמי מתקשרת לורד ואומרת לה שתוך שבוע-שבועיים יתקשר אליה ד.

אני בטוחה, מתוך ניסיוני, שד. הינו מהמהססים, האיטיים. לקח לו חצי שנה להתקשר אליי, ייקח לו שבועיים או יותר להתקשר לורד. למרות שאני המקשרת ביניהם, ד. עדיין חושש מסירוב.

מהייעוץ לאנשים המעורבים ביחסים מחוץ לנישואין הגעתי למסקנה אחת. גברים אינם "סקס-מניאקים" בהכרח כפי שנשים אינן קרירות תמיד. לפעמים הנשים שבאות אליי הן הנועזות יותר. לעיתים, הפיתרון הפשוט ביותר למציאת אושר הינה במקרים רבים פרשיית סתר (אבל כמובן, לא בכולם).



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר