נדודי שינה, אינסומניה - לחיות בלי שינה

לא ניתן לחיות ללא שינה - שינה שומרת על תפקוד תקין של המערכת החיסונית ויש לה תפקיד חשוב בשמירה על הנפש. ד"ר רון פלד וד"ר גיורא פילר עוזרים לכם לישון טוב בלילה. בלי אינסומניה בבקשה
מאת ד"ר רון פלד וד"ר גיורא פילר
| 11/08/2008 |
צפיות: 21,154
דירוג: 2.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 2.0 מתוך 5
בשנים האחרונות נושא חקר השינה תפס תאוצה ובהדרגה הולכים ומתבררים תפקידי השינה וחשיבותה הרבה לחיינו התקינים.

חוסר שינה או הפרעות שינה עלולים לגרום לפגיעה בבקרת הטמפרטורה, במערכות מטבוליות ואנזימטיות, במערכת החיסון, ביציבות והאיזון הנפשיים וכמובן ביכולות הקוגניטיביות.

נדודי שינה (אינסומניה) נמצאים בראש רשימת הפרעות השינה השכיחות ביותר, וסובלים ממנה כ-10% מהאוכלוסיה. ההיפרסומניה (שינת יתר), ובמיוחד תסמונת דום נשימה בשינה מוערכת בכ-4% מהאוכלוסיה.

הפרעות נוספות כוללות פאראסומניות (אירועים לא רצויים בשינה) והפרעות בשעון הביולוגי. על חלק מהפרעות השינה ניתן להתגבר באמצעות שמירה על כללי שינה נכונים, ובחלק אחר מהן - יש צורך לטפל באופן מסודר.

יחד עם זאת, עם השנים התגלה כי לשינה יש תפקידים נוספים, ולמעשה החשוב ביותר הוא עצם החיים. לא ניתן לחיות ללא שינה, אם כי סיבת המוות מחוסר שינה איננה ברורה לחלוטין.

למידע נוסף על הפרעות שינה, בעיות שינה היכנסו:
פורום הפרעות שינה ועייפות
פורום רפואת משפחה
פורום הפרעות שינה תינוקות, הפרעות שינה ילדים
פורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיה
פורום גוף נפש, רפואת גוף נפש

לשינה תפקיד חשוב בשמירה על מערכות ההומאוסטטיות בגוף כגון בקרת טמפרטורה, בקרת לחץ דם, בקרות אנזימטיות ומטבוליות, ושמירה על תפקוד תקין של המערכת החיסונית.

לשינה גם תפקיד חשוב בשמירה על תפקידים נפשיים והתנהגותיים, ובשיפור יכולות החשיבה, הריכוז והזיכרון. הפרעות שינה מסוגים שונים או מיעוט בשינה עלול להביא לפגיעה בכל אחד מהתפקידים המדוברים ואף, כאמור, לתמותה.

השאלה כמה צריך לישון היא שאלה מורכבת שהתשובה עליה תלויה בגיל ובגורמים אישיים נוספים. תינוק ישן כ-16 שעות ביממה, ועם העליה בגיל כמות זו פוחתת בהדרגה עד גיל מבוגר שבו בממוצע נדרשים בין שש לתשע שעות שינה ביממה.

למעשה ההערכה הנכונה ביותר לגבי הצורך בשעות שינה צריכה להיעשות באופן אישי לכל אדם על ידי בדיקת סימנים של חוסר שינה.

אם אדם אינו סובל מסימנים של חוסר שינה, הוא אינו עייף ביום ומתפקד היטב, סביר להניח כי שנתו מספיקה לו. עם זאת, יש לזכור כי לעיתים אנשים מתקשים להעריך את מידת עייפותם, ולשם כך קיימות בדיקות אובייקטיביות במעבדות שינה.

בדיקת לילה במעבדת שינה יכולה להצביע על חוסר שינה, ובדיקות יום במעבדות שינה יכולות להעריך באופן כמותי ישנוניות יומית. בדרך כלל אין צורך בבדיקות אלו, אך הן מסייעות מאוד לקלינאי בקביעת האבחנה ובטיפול.

סוגי הפרעות שינה. את הפרעות השינה ניתן לחלק לארבע קבוצות:

נדודי שינה - אינסומניה, שבהם עוסקת כתבה זו.

שינת יתר - היפרסומניות: דום נשימה בשינה, נרקולפסיה, ישנוניות פוסט טראומטית, ועוד.

פאראסומניות - אירועים לא רצויים בשינה: הרטבת לילה, חריקת שיניים בשינה, סיוטי לילה, ביעותי לילה, סומנמבוליזם.

הפרעות במחזוריות הצירקדיאנית (בשעון הביולוגי): שעון ביולוגי דחוי (שכיח בבני נוער), שעון ביולוגי מוקדם (שכיח בקשישים), שעון ביולוגי בלתי יציב (שכיח במחלות נוירולוגיות ובחוסים במוסדות).

מחקרים רבים במקומות שונים בעולם ניסו לאמוד את שכיחותה של האינסומניה. התוצאות של בדיקות אלה משתנות בהתאם להגדרות. נדודי שינה חדים בעקבות אירוע או לקראת אירוע חשוב הם שכיחים מאוד, ולמעשה לא נחשבים להפרעה תפקודית. קל יחסית לטפל בהם, וזה נעשה בדרך כלל בתרופות היפנוטיות לזמן קצר.

כשנדודי שינה נמשכים מעבר לשלושה שבועות הם נחשבים (שרירותית) לכרוניים. הערכות שונות מצאו כי שכיחותם של נדודי שינה כרוניים עומדת על כ-30% מהאוכלוסיה, בעיקר בקרב נשים ובקרב קשישים.

נדודי שינה מתאפיינים בכמה סוגים של תלונות, והאבחנה נעשית באמצעות שיחה עם החולה והיסטוריה רפואית בלבד, ולכן אין צורך בבדיקות מעבדה או בבדיקות עזר לאבחן אינסומניה.

איך מזהים מצב של נדודי שינה? התלונות השכיחות ביותר כוללות קשיים בהירדמות, יקיצות מרובות משינה, יקיצת בוקר עצמית מוקדמת ללא יכולת להירדם מחדש ועייפות יומית.

בהערכה של נדודי שינה יש לשלול בראש וראשונה מחלות או שימוש בתרופות כגורם לנדודי השינה. מחלות רבות יכולות לגרום לנדודי שינה, ובעיקר מחלות הכוללות דלקות כרוניות או כאבים כרוניים, כמו: דלקות פרקים, זאבת (SLE), מחלת ריאות כרונית, אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות, היפרטירואידיזם, גידולים ועוד.

על מחלה אחת כדאי להתעכב במיוחד - תסמונת הרגליים העצבניות (Restless Leg Syndrome). הלוקים בתסמונת זו מתלוננים בדרך כלל על עקצוץ, נימול, גרד ואי נוחות ברגליים, צורך להניע את הרגליים, החמרה בתלונות בעת מנוחה והקלה בתחושות עם תנועות הרגליים, והחמרה של הסימפטומים בשעות הערב והלילה.

תסמונת זו גורמת, לעיתים קרובות, לנדודי שינה והלוקים בה מתארים כי פעמים תכופות הם מרגישים צורך לקום מהמיטה ולהתהלך קצת בבית כדי לגרום להקלה בהפרעה התחושתית ברגליים ולניסיון מחודש להירדם.

חשוב לזהות הפרעה זו בהערכת אינסומניה שכן טיפול בה גורם להטבה משמעותית עד כדי היעלמות נדודי השינה.

עוד לפני הטיפול בתנועות הרגליים העצבניות יש לשלול אפשרות כי מדובר בתופעה משנית כמו חסר ברזל, נטילת נוגדי דיכאון מקבוצת SSRI, אי ספיקת לב או אי ספיקת כליות.

אם לא נמצא אף אחד מהגורמים הנ"ל, ניתן לטפל ב-RLS באופן ייעודי באמצעות טיפול תרופתי הכולל תרופות שמעלות את רמת הדופאמין במוח (לדוגמא סינמט), או תרופות מקבוצת התרופות נוגדות הפרכוסים או אופיאטים (דמויי מורפיום).

תרופות אלו בדרך כלל מפחיתות את התלונות הנ"ל, אם כי לעיתים ישנה דווקא תגובה הפוכה של החמרת התלונות ולעתים נצפות תופעות לוואי כגון ישנוניות יומית, כאבי בטן, שינויים בתאבון וכדומה.

בהערכת אינסומניה חשוב לוודא כי לא מדובר בתופעות לוואי של תרופות, מכיוון שתרופות רבות עלולות לגרום לכך. תרופות אלו כוללות סטימולנטים (כגון ריטלין או ניטן), ניקוטין, תירוקסין, נוגדי דיכאון אחדים וחוסמי ביתא.

אם לא מדובר באף תרופה מהנ"ל, כנראה מדובר בנדודי שינה בעקבות הרגלי שינה לקויים או מסיבות התנהגותיות או נפשיות.
<@ --- IMG_2 --- @>
הפחד מ"לילה לבן" מקשה להירדם. אחד התרחישים השכיחים ביותר בנושא נדודי השינה הוא נדודי שינה חדים (אקוטיים) המתמשכים והופכים כרוניים, עד כדי כך שהשינה עצמה הופכת למקור הגורם ומחמיר את נדודי השינה.

הפחד מ"עוד לילה לבן", או מ"עוד מאבק להצליח לישון" מעלה את רמת החרדה וכך הקושי להירדם מחמיר עוד יותר.

זו הסיבה שאנשים אלו מצליחים להירדם ולישון טוב דווקא כשאינם מתכננים לעשות זאת, מול הטלוויזיה או בחדרים אחרים מחוץ לחדר השינה.

לעתים הגורם החרדתי או המטריד אינו השינה עצמה אלא גורם אחר. מדובר למעשה במצב של "רמת ערות גבוהה", שבו החולים לא מצליחים להגיע לרגיעה הנדרשת כדי להירדם.

יש לזכור כי כדי להירדם נדרשים שלושה תנאים: להיות עייפים, להיות מוכנים לשינה מבחינת השעון הביולוגי, ולהיות רגועים ונינוחים. אנשים מוטרדים או מתוחים נוטים לקחת איתם למיטה את המחשבות הטורדניות, ואלו מקשות מאוד על היכולת שלהם להירדם.

הטיפול בנדודי שינה ממקורות אלו כולל טיפול משולב של הדרכה לשיפור הרגלי השינה (ראה טבלת "כללי שינה נכונים"), טיפולי הרפיה (לימוד הרפיה עצמית), ושימוש מושכל בתרופות היפנוטיות.

זמנים קבועים ושעון ביולוגי סדיר. שינה בזמנים קבועים מביאה ליציבות וסדירות לשעון הביולוגי ומאפשרת להיות מוכנים לשינה בזמן המיועד לכך.

שנת צהריים היא בדרך כלל שינה איכותית, אך היא לא מומלצת לאנשים המתלוננים על נדודי שינה, ויכולה אף היא בעצמה להוות את הגורם לנדודי השינה.

שכיבה ממושכת במצב של ערות או התבוננות חוזרת ונשנית בשעון, מעלים את רמת החרדה ומחמירים את האינסומניה. "רשימת דאגות" עשויה להביא למעשה להסחת דעת מהדאגות, או דחיה בהתעסקות איתן עד לאחר השינה.

במידה וכללים אלה אינם מספיקים, הרפיה בלימוד עצמי עשויה מאוד לעזור. קיימות שיטות רבות של הרפיה כולל ביופידבק, היפנוזה, דימיון מודרך, רפלקסולוגיה, יוגה, מדיטציה ועוד. המכנה המשותף לכל השיטות הוא הניסיון ללמוד הרפיה עצמית, להפיג את המתחים ולאפשר הירדמות חלקה.

לכתבות נוספות על הפרעות שינה, בעיות שינה:
50% מהישראלים סובלים מעייפות
לישון עם האויב - על סיוטים, סיוטי לילה
מלטונין, הורמון שיעזור לכם לישון
גיל הבלות: שינה מרובה גורמת שבץ?
כיצד למנוע התמכרות לכדורי שינה?

נדודי שינה אידיופתיים. אנשים אחדים סובלים מנדודי שינה "אידיופתיים". בהפרעה זו אין בהכרח מתח נפשי או פחד מהשינה עצמה (אינסומניה פסיכופיזיולוגית).

אנשים הסובלים מכך מתארים נדודי שינה מאז ילדותם, וכאן לעיתים קרובות, מדובר במנגנוני שינה חלשים מלידה. בהפרעה זו הקפדה על כללי השינה וההרפיה עוזרים, אך במרבית הפעמים נדרש גם טיפול בתכשירים היפנוטיים.

בשנים האחרונות פותחו תרופות שינה מדור חדש עם מעט תופעות לוואי הפוגעות פחות בהרכב השינה וגורמות פחות להתמכרות.

תרופות אלה כוללות תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים הפועלים למשך קצר יחסית ומופרשים תוך זמן קצר מהגוף (לדוגמא בונדורמין או ברוטיזולאם), או תרופות שינה לא בנזודיאזפיניות, כמו זופיקלון וזולפידם.

השינה הינה צורך קיומי והפרעות שינה או חוסר שינה גורם לפגיעה באיכות החיים, לתחלואה מוגברת, ואף לתמותה. נדודי שינה הן קבוצת הפרעות השינה השכיחות ביותר והטיפול בהן מורכב מהדרכה להרגלי שינה נכונים, הרפיה וטיפול תרופתי. עם טיפול נאות אחוזי ההצלחה בטיפול בנדודי שינה נעים בין 70% ל-90%.

לאתר של קופת חולים מאוחדת

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר