יומן מסע: כנס הפלסטיקאים בסן-דייגו

הכנס השנתי של החברה האמריקאית לכירורגיה אסתטית נערך במאי.

זהו כנס גדול וחשוב שמתקיים מדי שנה בארה"ב, כל פעם במקום אחר, בדרך כלל באזור או בעיר אטרקטיבית על מנת למשוך את המשתתפים בו.

הפעם נבחרה העיר סן-דייגו, בצ'ופצ'יק הדרומי של קליפורניה, ממש על גבול מכסיקו. עיר יפה ומעניינת לכל דבר.

לא ספרתי, אך להערכתי היו לפחות 2,000 משתתפים בכנס זה, מכל קצוות העולם, גם מישראל. אין ספק שהאמריקאים שלטו בכיפה מבחינת מספר המשתתפים, אך אין להתפלא על כך, זהו הכנס שלהם בראש ובראשונה.

ובנוסף, מה לעשות, צריך לומר בכנות רבה, הם גם הפעילים, הבולטים והמחדשים העיקריים בנושא של כירורגיה פלסטית קוסמטית. אין להם היום מתחרים.

האם היו חידושים והמצאות רבות הפעם, קשה לומר. באם שנות ה-90 של המאה הקודמת הצטיינו בהעזה ופיתוח טכניקות מהפכניות בכירורגיה פלסטית, הרי שנות האלפיים הם בסימן של שמרנות רבה יותר ,וניסיונות למזער את הניתוחים והפעולות על מנת לנסות להפיק תוצאות טובות. האם זה מצליח? אני בספק רב.

יתרה מכך, הצעות ויישום ניתוחים מינימליסטיים, לכאורה חדשים, הן למעשה טכניקות של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, אשר קיבלו כמה משיכות מכחול נוספות.

למידע נוסף בנושא ניתוחים פלסטיים היכנסו לפורומים:
פורום ניתוחים פלסטיים
פורום רפואת עור אסתטית
פורום ניתוחים קוסמטיים בנרתיק
פורום ניתוחי עפעפיים
פורום נשירת שיער, השתלת שיער

אז האם הכנס נכשל? כלל וכלל לא. להערכתי, כל מנתח מנוסה שהשתתף ידע מתוך מה שהוא שמע וראה, מה לעשות בעבודתו, ובמידה לא פחותה של חשיבות מה לא לעשות. זוהי פגישה חברתית רבת ערך בה מחליפים רעיונות ויוצרים קשרים אמיצים עם עמיתים למקצוע.

מיני פייס-ליפט. אחד הנושאים שהועלו זה ניתוח פנים שמרני הנקרא MACS. למעשה זה מיני פייס-ליפט מתיחת פנים), שעושים בשינויים קלים. חוסכים בחתך מתנוך האוזן לקרקפת. הניתוח היה ועדיין יעיל, במידה והמועמד/ת מתאימים לכך.

במידה ורוצים למתוח בהצלחה את השליש האמצעי של הפנים ולא להתייחס לצוואר, זהו ניתוח יעיל. אך כאשר הצוואר שמוט ועם עודפים, מה שקורה במקרים רבים, ניתוח זה יכשל ולא יביא את התוצאות הרצויות.

בשנה האחרונה אנשי מקצוע כתבו ספרים בנושא, ולצערי משתמע מהם כי ניתוח MACS יתאים לכל אחד. אני חולק על כך.

בניתוח MACS נעשה שימוש בחוטים לצורך הרמת רקמות. התמונות של לפני ואחרי הניתוח שהוצגו בכנס חלקן מאד מרשימות, אך הניסיון מראה שתליית רקמה על חוט, נותנת תוצאה זמנית ביותר - מספר חודשים, אולי שנה.

מה קורה אחרי ירידה דרסטית במשקל? עניין נוסף חשוב מאד שעלה בהרבה מצגות הוא נושא ניתוחים לאחר ירידה דרסטית במשקל. כל העולם המערבי מתמודד עם השמנת יתר, ואלו שמצליחים לרדת במשקל הרבה ק"ג, נותרים עם עודפי עור עצומים בכל הגוף.

הניתוחים הם קשים ומורכבים ביותר ונמשכים שעות רבות, אך מקלים על מצבם של האומללים הללו אשר איבדו צורת אנוש. בכנס היו גם מצגות נוספות הקשורות לנושא עפעפיים ושדיים אך לא היה בהם חידוש רב.

סאן דייגו - יומן מסע. היה זמן גם להסתכל מסביב, והעיר סן-דייגו שפרוסה לאורך חוף היום על שטח עצום היא יפה ומרשימה.

יש בה פנינות חן, העיר העתיקה, גן החיות המפורסם, העולם התת-מימי והעיר עצמה שהיא תוססת, מסבירת פנים ומשופעת במסעדות מעולות לאוהבי האוכל.

ואין לשכוח. הנמל הצבאי. זה לא סתם נמל אלא עיר ענקית עם נושאות מטוסים, ספינות לרוב ומטוסי קרב שחגים ללא הפסק בשמיים.

היינו מספר מנתחים פלסטיים מישראל בכנס זה. כולם מכירים את כולם. בדרך הטבע אחד מחפש את השני, כך שנפגשנו ביחד, אכלנו משהו ושתינו גם משהו.

ידעתי כי רמי מירושלים, עוד ישראלי שהגיע לכנס, נמצא אז צלצלתי אליו לחדר ואמרתי, בוא נצא לאכול משהו. רמי שמח מאד, נכנסנו לרכב ונסענו לעיר העתיקה ה-old town. מה ששכחתי הוא זה שאנחנו באמריקה. באמריקה בעשר בלילה הולכים לישון וכעבור חצי שעה כולם נרדמים.

אז נסענו ומיד חזרנו. השעה הייתה אחת-עשרה והכל סגור. אז רמי אמר, ממול למלון יש בברביקיו טוב. אז עברנו את הכביש, ואמנם המקום היה פתוח ושוקק חיים.

לכתבות נוספות בנושא:
"תעזבו את המנתחים הפלסטיים בשקט"
להיטי העשור: בוטוקס, סיליקון וחברים
5 דברים שהייתם משנים בעצמכם
איך הישראליות בוחרות שתל לחזה?
במקום סיליקון: הגדלת חזה עם תאי גזע

פתאום נפל לי האסימון, המקום מוכר לי. כאן עשו קטע מהסרט טופ-גאן עם טום קרוז וקלי מק גיליס בשנת 1986. זהו הקטע בתוך הבר עם שולחן הביליארד וכו'.

מסתבר שהסרט נעשה ברובו בנמל הצבאי, אך יום אחד החברה' עם טום קרוז חיפשו משהו לאכול ונפלו על המקום. והשאר הוא היסטוריה. אז נהנינו מהאוכל ולמחרת אפילו באנו שוב.

היה איתנו גם בני מחברת "מנטור". בני הוא איש רב פעלים ואחד המנהלים בא.מ.י טכנולוגיות בארץ. חברה אמינה וותיקה שמספקת בין השאר שתלי סיליקון למנתחים הפלסטיים.

באחד המפגשים שלנו שם, בני פלט, מחר אוכלים בקנדלה, כולם מוזמנים על חשבון הבית. אף פעם לא יכולתי לסרב לבני, יש לו כושר שכנוע אדיר. וכך היה, אכלנו ושתינו ובני נפרד מכמה מאות דולרים מבלי למצמץ אפילו.

באחד הימים, אלכס ודודי, עוד שני ישראלים שהגיעו לכנס, נעדרו. לא ידענו היכן נבלעו, אך זה התברר למחרת. הלכו השניים יחדיו לאכול אצל "מורטון". אכלו צדף צלוי עטוף בבייקון ועוד כמה דברים. ואל תשאלו מאיזה סכום נפרדו. כי מורטון זה מורטון.

אז איך היה האוכל? שאלתי אותם כשחזרו. הם הרימו עיניהם לשמיים, צקצקו בלשונם ואמרו - חבל על הזמן.

לאתר של ד"ר טמאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר