"תעזבו את המנתחים הפלסטיים בשקט"

בשבע בבוקר של יום שישי האחרון קיבלתי, כמדי יום, את "העיתון של המדינה". אשתי, שעיניה רואות הכל, אמרה לי "תסתכל, תסתכל, שוב עשו את 'התרגיל המסריח' למנתחים הפלסטיים".

אמנם לא קראתי את הכתבה באותו רגע, אך הבנתי מיד את הפרינציפ, וגם הרגשתי מין תחושת דז'ה-וו שכבר ביקרתי בסרט הזה.

ועוד איזה סרט! חלפו שמונה שנים מאותו מקרה, שבו הגיעה אלי לקליניקה בחורה צעירה שסיפרה לי שאינה מרוצה מתדמית הגוף שלה, וכי יש לה מספר שאלות.

התרווחתי בכיסא ואמרתי לה שאני מקשיב. ראשית היא הפנתה אלי שאלה שאני מאוד אוהב, "דוקטור, מה לדעתך לא בסדר אצלי?", עניתי - "את תאמרי לי".

בהיסוס קטן אמרה לי שאינה מרוצה מהאף שלה. הסתכלתי, ואמנם לא ראיתי משהו דרמטי, אך ציינתי כי קיימת סטייה קלה של האף.

אינני זוכר כיום לאיזה כיוון, אך סטיה קלה אכן היתה. שאלתי אותה - נחבלת באף? עברת ניתוח כלשהו קודם? "חלילה וחס", ענתה לי הבחורה ושאלה בתגובה: "אז מה ניתן לעשות?" ועל כך עניתי - תיקון. שוחחנו עוד קצת על דא ועל הא ובזה הסתיים הביקור.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום ניתוחים פלסטיים
פורום קוסמטיקה טבעית
פורום איפור וטיפוח
פורום רפואת עור פוטודינמית
פורום ניתוחי עפעפיים

לא עבר חודש ואיקו, ידידי היקר, מצלצל אלי ושואל: "יוסי, ראית את הכתבה במעריב?". הכתבה שהתפרסמה היתה של נערה בשם גלית נחום, ובראש הכתבה תמונה קטנה שלה, בפוזה של מקבלת פרס האוסקר.

והנה, כותבת הנערה, שהסתבר כי נשלחה על ידי אחד ששמו מר רשף: "ביקרתי אצל עשרה מנתחים פלסטיים וכולם מצאו בי מומים קשים במראה ורצו לתקוף אותי במצ'טה ורצוי שעה אחת קודם".

קראתי את הכתוב כלא מאמין. גם אנוכי אחד מעשרת המופלאים אשר רצו "לתקוף" נערה אשר לא-מום-בה. הסתכלתי בתמונה הקטנה בעיתון - זאת הבחורה שראיתי, לא אחרת.

עברו מספר שבועות וסיפרתי את הסיפור לידידה, אחות ותיקה שעבדה איתי בשנים הללו. כאשר שמעה את השם גלית נחום, קפצה במקום ואמרה כי היא מכירה אותה ולא רק אותה, אלא אף את הוריה. "מי שמכיר אותה היטב, רואה שהאף שלה קצת עקום". אותה ידידה אף סיפרה לי שאותה גלית נחום עברה בעצמה ניתוח פלסטי באפה, מספר שנים לפני כן...

זה הסיפור. אין לו מוסר השכל, סתם סיפור על נערה שכיכבה יום אחד בעיתון, ולמחרת היום אותו עיתון שימש לעטיפת דגים בשוק.

הסיפור הנוכחי בעיתון של המדינה, פועל על אותו עיקרון, רק הנפשות הפועלות השתנו. הפעם זאת אינה גלית נחום, אלא ליהי לאופר. לא מר רשף, אלא אחת גאיה קורן.

לא המציאו את הגלגל, רק חיממו קציצות קרות. הפעם הנערה הלכה לארבעה מנתחים פלסטיים שונים והנה יצאה כתבה: "כל שתבקשי".

לא אלאה את הקורא בפרטים, אך מי שקרא את סיפור המעשה של גלית נחום במעריב לפני שנים, מבין שמדובר באותו עיקרון, אותו עיקרון פסול, של להעמיד במבחן בלתי הוגן מנתחים פלסטיים רציניים בשאלה של ניתוחים קוסמטיים.

מנתח פלסטי הוא ראשית כל רופא שעוסק במגוון רב של תחומים מצילי נפשות, ומחזירי תפקוד ופני אנוש לאומללים שנפגעו.

אותו רופא גם עוסק באותו חלק של הכירורגיה הפלסטית אשר קרוי כירורגיה קוסמטית. תחום זה זוכה לפרסום יותר נרחב, כולם מתעניינים בו והוא מופיע כמעט כל יום במדיה זו או אחרת.

נכון הוא הדבר שמנתחים פלסטיים מבצעים את הניתוחים הקוסמטיים תמורת תשלום, אך אין בזה פסול. אלו ניתוחים של בחירה.

כאשר פונה מישהו או מישהי למנתח פלסטי בבקשה לשנות משהו בגופו/ה, ההנחה הבסיסית של אותו מנתח היא שבאמת משהו מציק ומפריע. אין אנו חושדים בפרובוקציה, בניסיון להפיל את המנתח בפח.

היופי או הכיעור נמצאים בעיני המתבונן ובאם ישתכנע המנתח כי ניתן לשפר משהו בתדמית הגוף של הפונה, משהו שיעשה אותו יותר מאושר, המנתח יסביר זאת בפרוטרוט, יעלה על סדר היום את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בו, יקבל הסכמה מדעת ויפעל במקצועיות ועל פי כל כללי הכירורגיה הנכונים. זה תפקידו.

באותה כתבה בעיתון של המדינה כתב הפרשן, פרופ' מוטי רביד, בשוליים "...הפלסטיקאים חורגים מהאתיקה...". אל נא יתחסד פרופ' רביד, שמומחיותו ברפואה פנימית, ואל ינסה לשפוט בצורה גורפת כ-130 מנתחים פלסטיים, הנכללים באיגוד הישראלי לכירורגיה הפלסטית.

באם יש חריגה מהאתיקה הרפואית, הרי חרג בה הפרופ' המכובד והפרשן הידוע לענייני בריאות של "ידיעות אחרונות".

במידה ולדעתו של פרופ' רביד ישנה חריגה מהאתיקה הרפואית, רצוי שיהיה מאד ספציפי, ממוקד ויעלה על מוקד את מושא קורבנו בצורה ברורה.

פרופ' רביד הדביק למנתחים פלסטיים חותמת של ספקי שירות בלתי הגונים, שיעשו הכל תמורת תשלום וישווקו עצמם בכל דרך אפשרית. מה שאפשר לסלוח לכותבי הכתבה הבורים, לא ניתן לסלוח לרופא לכאורה ותיק ומכובד.

ומה יהיה הלאה? הרבה דברים לא ישתנו קרוב לודאי. הויכוח מה יפה ומה מכוער לא יסתיים לעולם. כמה גדול הוא גדול וכמה קטן הוא קטן - ישאר ללא מענה. השאלה מה ההבדל בין תפוז גדול לתפוז בינוני גם לא תקבל תשובה.

לכתבות נוספות בנושא ניתוחים פלסטיים:
ה-FDA: בוטוקס עלול להיות מסוכן
5 דברים שהייתם משנים בעצמכם
פלסטיקה: כולן רוצות להיות אנג'לינה
ניתוחים פלסטיים: הטלוויזיה משפיעה
ניתוח פלסטי: גם להצערת הידיים

אין מה לעשות חברים. היופי כאמור, בעיני המתבונן, גם זה שמתבונן לתוך עצמו או שמסתכל במראה ומרגיש שעם מה שרואות עיניו, איננו יכול לחיות.

תפקידם של המנתחים הפלסטיים, בין שאר המטלות הרבות עליהן הם אמונים, הכרוכות בהצלת חיים והחזרת תפקוד לגוף, היא לסייע גם לאלו אשר קיים מום קוסמטי בגופם, מום שאמנם יראה ויחשב בעיני אחרים כזניח, אך עבורם הוא משמעותי.

יש מין הפיקנטיות והמסקרן בשטח הכירורגיה הפלסטית. זהו הטבע האנושי. כולם רוצים להיראות טוב, ובאם אפשר, אפילו קצת יותר מזה. אנשים מרגישים שזהו המפתח להצלחה בחיים.

ובמידה רבה זה נכון. כמובן שלא באופן מלא, כי ישנם גם דברים אחרים, חשובים לא פחות ואף יותר. כתבות מהסוג הזה ודומות לה יהיו גם בעתיד. לבטח גם יגיע היום בו ישתמשו במצלמה נסתרת כי זה מוכר את העיתון קצת יותר טוב, אך משאיר גם כתם בלתי מוצדק באוכלוסיית הרופאים.

כולי תקווה כי היום הזה לא יגיע.

לאתר של ד"ר יוסף טמאן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר