לא להאמין: מיתוסים על תזונה

המיתוס: שתיית קפה מפריעה לירידה במשקל.

האמת: לא נכון. שתיית קפה אינה מפריעה לירידה במשקל, אולי אפילו להפך. מחקר שהתפרסם במרץ 2006 בכתב העת American Journal of clinical nutrition נותן סוף סוף תשובה לשאלה מטרידה זו.

במסגרת המחקר נערך מעקב במשך 12 שנים אחר כ-58,000 איש, בריאים ללא מחלות כרוניות בתחילת תקופת המעקב, שני שליש מהם נשים. צריכת הקפאין הוערכה על ידי שאלונים לאורך התקופה.

במחקר נמצא שנבדקים שהגבירו את צריכת הקפאין שלהם לאורך השנים, עלו קצת פחות במשקל מאלה שהפחיתו את צריכת הקפאין שלהם.

בקרב נשים עובדה זו היתה משמעותית יותר עבור אלו שהיו בעודף משקל בתחילת המחקר (BMI>25), לא עשו פעילות גופנית ועישנו.

למידע נוסף על תזונה היכנסו:
פורום תזונה ודיאטה
פורום בישול בריאות, מתכוני בריאות
פורום תזונת נשים בהריון
פורום פוד קואצ'ינג
פורום תזונה, הרזיה טבעית

החוקרים נטרלו סטטיסטית את ההשפעה של שתית קפה על צמצום האכילה, כלומר ההשפעה על הפחתת העליה במשקל שנצפתה אינה נובעת מהפחתה באכילה בעקבות שתיית קפה. מסקנת המחקר: עליה בצריכת הקפאין עשויה להפחית עליה במשקל בטווח הארוך.

השלכות המחקר הן: אל תרוצו להגביר את צריכת הקפאין שלכם. לשתיה מוגזמת של קפה ומשקאות המכילים קפאין (משקאות אנרגיה, שוקו וקולה) יש גם תופעות לוואי (כגון עליה בלחץ הדם ונדודי שינה).

אך הממצא החשוב ביותר במחקר זה הוא ניפוץ המיתוס. קפה אינו פוגע בירידה במשקל ולכן אין צורך לצמצם את שתייתו בתחילת כל דיאטה.

מוטב להתמקד בשינויים אחרים בתזונה שהשפעתם על הירידה במשקל מוכחת. בנוסף, יש לחשב את החלב ששמים בקפה.

המיתוס: ויטמין D, החיוני לספיגת הסידן, אינו חסר בישראל כי הוא נוצר בהשפעת השמש.

האמת: לא נכון. ויטמין D אכן נוצר גם בהשפעת חשיפה לשמש, אולם בשנים האחרונות נמצא שמחסור בו אינו כה נדיר גם בישראל, מאחר ונחוצות 10 דקות יומיות של חשיפה לשמש כדי ליצר ויטמין D, יש אוכלוסיות שלמות שלא זוכות לחשיפה זו.

לדוגמא: קשישים, תינוקות , חרדים (שלבושם מכסה את כל הגוף), ואפילו עובדי משרד שאינם רואים אור יום מרבית השנה. לכן אוכלוסיות אלה חשופות למחסור בויטמין חשוב זה.

כיום ידוע שוויטמין D אינו חשוב רק למניעת אוסטיאופורוזיס, אלא גם להיבטים אחרים של הבריאות כמו מניעת סרטן המעי הגס ואפילו לבריאות השן.

בנוסף, הדיאטה הרגילה שלנו אינה מספקת ויטמין D, המצוי בעיקר בדגים שמנים, שהם מזון שישראלים פחות אוכלים, וכבד, עוף וביצים. לכן חשיפה מספקת (אך זהירה) לשמש חיונית כל כך.

מחקר על (מטא-אנליזה) המשקלל תוצאות של מחקרים רבים הוכיח לאחרונה שאין קשר בין צריכת סידן למניעת שברים בירך. ממצא סנסציוני זה הוסבר על ידי הצורך בשילוב בין סידן לוויטמין D על מנת ליצור הגנה מפני אוסטיאופורוזיס. סידן לבדו אינו מספיק.

לאחרונה ישנה הערכה מחודשת גם בקשר למינון הנדרש לנו מוויטמין זה. כנראה אנו זקוקים לרמה גבוהה ממה שהיה נהוג לחשוב עד כה.

המיתוס: סימון E על מוצרי מזון מעיד על שימוש בתוספי תזונה המסוכנים לבריאותנו.

האמת: לא נכון. מספרי E הם מספרי הסיווג של תוספי המזון על פי הקהיליה האירופאית. קיימים כ-3,000 מספרי E, ביניהם צבעי מאכל, ממתיקים מלאכותיים, מעכבי חמצון וכו' אבל גם ויטמינים ומינרלים, כולם מסומנים כמספרי E. אם כך, לא כל סימון E מעיד על חומר מזיק, לפעמים הוא אפילו מועיל.

זה נכון שתוספי מזון הם חומרים מלאכותיים (כימיים) שאינם נמצאים באופן טבעי בתזונה שלנו וריבוי בהם מעיד על מזון מתועש ובמובן הזה הם אנטיתזה לתזונה טבעית, אך יחד עם זאת הם נחשבים לבטוחים ברמות בהם הם משמשים בתעשיית המזון, והשימוש בהם נתמך בתקנים ובמחקרים.

לכתבות נוספות על תזונה:
כמה שיותר מלא יותר טוב?
מתכון ממולאים, במיוחד לישראלים
מתכון בריאות: ארוחה בסיר אחד
מזון בריאות - מה לדעת לפי שקונים?
אורז מלא או אורז לבן?

ככל שחקרתי בספרות המקצועית, לא הצלחתי לעלות על איזשהו נזק מוחשי הנובע מצריכת יתר של מזון המכיל תוספי מזון.

ובכל זאת, בשנים האחרונות עם העליה במודעות לתזונה בריאה, יצרניות מזון גדולות פועלות להפחתה של תוספי מזון ממוצריהם ומשתמשות בסיסמאות כמו "מכיל רכיבים טבעיים בלבד".

כשפניתי לכמה מהחברות לבדוק את פשר התופעה כולם הודו שמדובר במגמה שיווקית צרכנית ולא בסיבה בריאותית תזונתית, כלומר חברות המזון מסירות את החומרים הללו ממוצריהם בגלל שאתם הצרכנים חושבים שהם מזיקים.

אז עד להודעה חדשה, תוספי המזון בטוחים לשימוש. אך כמו בכל דבר בתזונה חשוב מאוד הגיוון, המינון והאיזון ולכן גם הגזמה במזונות המכילים תוספי מזון אינה מומלצת.

המיתוס: בשר בקר שמן יותר ובריא פחות מעוף.

האמת: לא בהכרח. בשר בקר נחשב שנים רבות לבשר שמן, עשיר בשומן רווי וכולסטרול. אולי זוהי הסיבה לכך שישראלים אוכלים הרבה עוף.

העובדה שבשר בקר נמצא בקצה פירמידת המזונות הים תיכונית, רק תמכה במחשבה שבשר בקר כדאי לאכול לעתים רחוקות.

שלל הג'אנק פוד על בסיס בשר בקר (המבורגר) תרם את תרומתו לתג הג'אנק פוד שדבק בבשר בקר. ולבסוף, האינפורמציה שקיבלתנו על בשר בקר קפוא - שמזריקים לו מים וצבע אדום, שהוא עמוס באנטיביוטיקה. כל אלה תרמו לתדמית מאוד שלילית של מזון בריא זה.

אבל האמת היא שבשר בקר טרי הוא מקור מצוין לחלבון ולא בהכרח עשיר בשומן. מסתבר שבקר אמריקאי (עליו מבוססים הערכים התזונתיים הרשומים בספרים) הוא בשר שמן מאוד ואילו בשר ישראלי טרי רזה בהרבה.

מסתבר גם שלא כל השומן בבקר הוא שומן מזיק, 45% ממנו הוא שומן חד בלתי רווי - כמו זה שנמצא בשמן זית וכן שהערכים התזונתיים של הבשר תלויים בנתח בו בחרנו.

נתחים קדמיים כמו אנטריקוט, צוואר, צלעות וכתף הם נתחים שמנים למדי, אבל הנתחים האחוריים כמו סינטה, צ'אק, כף וויסברטן (מה שקרוי היום נתחי פרימיום), מכילים פחות שומן מאשר בעוף.

במה שנוגע לשומן בבשר בקר, זה מאוד פשוט - השומן נראה בבירור. הרבה סיבים לבנים – זה נתח שמן.

ואפרופו עוף, כאמור עוף לא בהכרח בשר רזה ולאלה שאוכלים את העור, דעו שאתם אוכלים נטו שומן רווי. בתאבון

לאתר של חברת שומרי משקל

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר