גמגום: מה אתם יודעים על זה?

גמגום הוא הפרעת דיבור שבה שטף הדיבור מופרע על ידי חזרתיות בלתי רצונית והארכת צלילים, הברות, מילים או ביטויים; וכן הפסקות בלתי רצוניות בדיבור שבהן המגמגם אינו מסוגל כלל להפיק צליל דיבור.

ההתנהגויות המוזרות שמתרחשות אצל מגמגמים לפני הדיבור, נועדו לשם הסחת הדעת של המוח (האדם מסיח את דעתו של עצמו) כדי להפסיק את ההתניה של הצמדת מיתרי הקול.

ישנו סף לחץ שמעבר לו מתחיל הגמגום. לכן יתכן שגם אחרי טיפולים מוצלחים הגמגום יחזור בעת לחץ מוגבר. אולם אין זה אומר שהגמגום חזר, אלא שהלחץ היה מוגבר.

הדימוי העצמי של המגמגם קובע את מידת הלחץ שהוא חש טרם דיבור לפני גורמי לחץ (דמויות סמכותיות ועוד).

לשאלות בנושא, היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות דיבור
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום תמיכה נפשית
פורום דיכאון חרדה
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער

הסחת הדעת כמו צביטה עוזרת לפרקים מאחר וההתניה של הצמדת מיתרי הקול והתחלת הגמגום מתבטלת.

גמגום - עובדות מענייניות:

גמגום ראשוני הוא חזרה נטולת מאמץ על צליל או הארכת הגייתו. גמגום שניוני הוא מאמץ והתפתלויות רבות לפני הדיבור.

כנראה שישנו גורם תורשתי כלשהו בגמגום (בקרב תאומים זהים אם אחד מגמגם 90% שגם השני). כמו כן, כשיש מישהו במשפחה שמגמגם, הסיכוי הוא פי 7 שימצאו עוד מגמגמים במשפחה.

אין הבדלי תרבויות בכל הנוגע להפרעות גמגום.

גברים מגמגמים פי ארבע מנשים.

ישנו הבדל ברישומי .E.E.G בין מוח מגמגמים למוח של אחרים.

בלחישה או בשירה אין המגמגם מגמגם.

אין שום הבדל בין מגמגם שנתקע בעיצור כמו פ לבין זה שחוזר על הצליל פ מספר פעמים עד שממשיך הלאה. שניהם מתגברים על 'דלת סגורה', אחד בלחיצה ארוכה ומאסיבית והשני בהרבה דחיפות קטנות.

חזרה על מילה אינה הגמגום עצמו. זו הכנת מיתרי הקול לדיבור על מנת שלא יצמדו ויתקעו. במקרים מסוימים (מסתגלים)הדובר פשוט אומר מראש אההה... שגורם לרעד במיתרי הקול ומונע נעילתן. במקרים אחרים (לא מסתגלים) מגמגמים חוזרים על מילה אחת או שתים אחרונות שוב ושוב לקראת המילה הקשה.

הגמגום, שזה הצמדת מיתרי הקול, נוצר רק לפני הדיבור. אלה שמגמגמים באמצע הדיבור, פשוט עוצרים לפני מילים קשות או צלילים קשים ובכך בעצם עוצרים עצמם ומתחילים מחדש לדבר. זו הסיבה שכששרים אין גמגום כי הרצף המלודי אינו מאפשר השהיה.

קיימים שבעה מצבי לחץ עיקריים שעשויים לגרום לגמגום:

1. סיטואציה. לדבר בטלפון, לדבר לפני קהל וכו'.

2. מילה/צליל. צליל או מילה בעייתיים שמגמגמים בהם. הצליל והמילה הספציפיים יכולים להשתנות מעת לעת.

3. דמות סמכותית. לפני מורה, בוס, שוטר וכו'.

4. חוסר הכרות. שפה חדשה, אקצנט זר, סביבה חדשה וכו'.

5. עייפות ותשישות.

6. חדשות רעות.

7. מהירות. כשמתחילים לדבר מהר.


מה הם הטיפולים בגמגום?

הטיפול נסוב על טכניקות הזרמת אוויר שמפסיקות את הגמגום.

יש לבצע טיפול אינטנסיבי ותרגול. שמונה שעות במשך שבוע ואחר כך שעה ביום במשך שנה. הטיפול חייב להיות אינטנסיבי משום שגם את הגמגום המגמגם מתרגל באופן אינטנסיבי (כל פעם שהוא מדבר).

הבנה שיכלית של התהליך חשובה למניעת תגובות רגשיות לגמגום חוזר.

המגמגם לא יוכל להפסיק את הטכניקה של הזרמת האוויר המפסיקה את הגמגום, גם לאחר שהפסיק לגמגם.

ריפוי מוחלט של הגמגום אינו מתבטא בדיבור שוטף לאורך זמן (אפילו 10 שנים), אלא בתחושה הסובייקטיבית של הפחד מהדיבור.

לצורך זה נחוץ התרגול במשך זמן רב לאחר רכישת הטכניקה, על מנת לשנות את התודעה ולהוריד את הפחד לקראת רפוי מושלם.

עוד על הפרעות שונות:
לראות טוב כדי לשמוע טוב
לקויי שמיעה: מגיע לכם - תיקחו
הלו, מישהו שומע אותי?
הכל על קשיי קריאה אצל ילדים
הילד מגמגם? יש מה לעשות

מגמגם חמור אינו זה שרואים עליו הרבה התנהגויות מוזרות לפני הדיבור, אלא זה שעוצמת הפחד שלו מכל מילה וצליל כה גבוהים וגם באמצע המשפט הוא מגמגם. מדובר ב 12% מהמגמגמים, והם צריכים להתנשף רבות כדי למנוע נעילת המיתרים.

אחד הקשיים בטיפול במגמגמים זה שינוי הזהות העצמית ממגמגם למדבר חופשי. בערך בין שניים לששה שבועות מתחילת הדיבור השוטף, עולה חרדה גדולה מפני הגמגום וזה עצמו מחזיר את הגמגום.

חרדה זו נובעת מרצונה הלא מודע של הנפש לשמור על זהותה הקודמת. מי שמצליח לעבור שלב זה בהצלחה, נרפא.

לאחר תרגול של כארבעה חודשים הזרמת האוויר הופכת לאוטומטית ורק במצבי לחץ קשים במיוחד מודעים לה. הזרמת האויר, על כל פנים, תמשך לתמיד.

כיצד מטפלים בילדים?

לא מומלצת תרפיה אינטנסיבית בקרב ילדים.

צריכים השגחה על תרגול הטכניקה לאחר רכישתה.

מומלץ לקחת את הילד למרפאים בדיבור לפגישות של ארבע שעות.

ההורים צריכים להבין מה זה גמגום, וליצור אוירה נעימה ומקבלת בבית.

על ההורים, כמודל חיקוי, לדבר יותר לאט בעיקר במילה הראשונה בכל משפט (80 מילים בדקה). ההאטה צריכה להיות במילים ולא בהפסקות בין המילים.

יש להורות לילד לדבר יותר לאט.

מומלץ לדבר עם הילד במילים פשוטות ובמשפטים קצרים.

לתרגל צורת דיבור איטי ומתמשך כל ערב חמש דקות. ניתן להקצות כסא מיוחד לכך שיצור התניה..

לאתר של יעקוב ברמץ

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר